מתנחלים בערי הפיתוח
ב-20 השנים האחרונות הגיעו לערי הפיתוח יותר "מתנחלים" ממה שמרצ יכולה לשלוח. הציבור הדתי לאומי נושא גם בעול בניית ההתנחלויות, וגם בהתיישבות בנגב ובגליל
בשנות ה-80 העליזות הלך חזק הקטע של "ההתנחלויות על חשבון ערי הפיתוח". המקהלה הקבועה קינחה עם "כסף לשכונות ולא להתנחלויות", ואנשי רוח מהשמאל ניסו לשווא לשסות אוכלוסייה ברעותה. מדי פעם חוזר הפזמון העבש הזה לעוד סיבוב של שיסוי. אחותה התאומה של הסיסמאות הללו היא הטענה המופנית כלפי הציבור הדתי-לאומי: למה אתם הולכים רק לשטחים ולא הולכים לערי הפיתוח? למה אתם משקיעים בטרשים ומזניחים את החלשים?
בהפגשת השמאל בכיכר רבין עמד על הבמה נביא השמאל, הסופר עמוס עוז, ופנה למתנחלים ממש בדברי כיבושין: "בואו לירוחם, לערד, לדימונה, לאופקים, לאילת ולשדרות. נקבל אתכם".
אז הנה ידיעה שנתקבלה זה עתה ושלא שמעתם עליה בשום מקום כי זה לא מספיק מעניין. עמוס עוז לא מעודכן, אבל אלפים רבים של בני הציונות הדתית כבר נמצאים בערי הפיתוח. בשנים האחרונות הוקמו עשרות גרעינים תורניים של סרוגי כיפה כמעט בכל עיר בדרום. מאות משפחות של "מתנחלים", אותה בלורית ואותו שפם, עברו לגור בערי הפיתוח. קרן "מורשת" בנשיאותו ובהדרכתו של הרב מרדכי אליהו שלחה כבר יותר מ-600 משפחות מהערים הגדולות וגם מההתנחלויות לנגב ולגליל. הם כמובן מצטרפים לבני המקום שגם הם, איזו הפתעה, תומכים בזכותו של עם ישראל על כל ארצו.
זה רק חלק מהתמונה. כבר שנים רבות קיים במבשרת ציון "כולל מר"ץ" שבוגריו מתחייבים ללכת ולגור בפריפריה במשך מספר שנים. אלפי צעירים דתיים, אשכנזים וספרדים, הגיעו עם משפחותיהם והם גרים כבר עשרות שנים במקומות רבים, מקרית שמונה ועד אילת. ישיבות הסדר ומוסדות חינוך אחרים הוקמו בירוחם ובדימונה, במעלות ובנהריה, בעכו ובקרית מלאכי.
כל אלו ורבים אחרים התקבלו לערי הפיתוח בלי לעבור דרך ועדת הקבלה של עמוס עוז. מדובר ב"מתנחלים" לכל דבר. אותו חינוך, אותם בתי ספר, אותן ישיבות ואולפנות, אותו בית גידול אידיאולוגי ואותן דעות פוליטיות. במוסדות החינוך הציוני-דתי, עם כל הבעיות והקשיים, עדיין חושבים שמעלה לבונה לא באה על חשבון לוד ודימונה. לכן מעודדים את הבוגרים להקים שם ישיבות, ולהיכנס לעבודה ולשותפות עם התושבים הוותיקים בכל מקום.
כשהחברים של עמוס עוז מקיבוצו לשעבר שוברים את הראש איך להשאיר את הילדים שלהם בקיבוץ, ולעיתים איך להשאיר אותם בארץ, אצל הסרוגים מתלבטים בין עפולה לנצרת עילית, בין כרמיאל לבית אל.
ועל כן כל-כך הרבה אנשים התפוצצו בשקט מכעס למשמע הדברים של עמוס עוז. הוא אומר למתנחלים לבוא לערי הפיתוח, כי הוא והחברים שלו יקבלו אותם. באמת תודה לכם. כאילו שהמתנחלים צריכים את העצה של מפגיני השמאל היכן לגור אחרי שיגורשו מבתיהם.
בעשרים השנים האחרונות הגיעו לכל ערי הפיתוח יותר "מתנחלים" דתיים, מכל מה שמרצ ומפ"ם רוצים ויכולים לשלוח. מקרית שמונה ומטבריה, מערד וגם מעפולה יוצאים אוטובוסים מלאים לכיכר רבין, להפגנות הימין למען ארץ ישראל ונגד נסיגות מהשטחים. כשמפגיני שלום עכשיו בקושי ממלאים בירוחם אופנוע סירה ובו מפגינים שיטרחו לנסוע לכיכר.
הציבור הדתי לאומי נושא לא רק בעול בניית ההתנחלויות, אלא גם במשימה הנשכחת של ההתיישבות בנגב ובגליל. בעוד ש"ס פועלת בתוך האוכלוסייה הוותיקה של הערים והשכונות, והחרדים האשכנזים הקימו מעט קהילות סגורות ונבדלות בערי פיתוח, הרי שהציונות הדתית הצליחה לעודד רבים מצעיריה לעבור דירה ולהשתלב בטבעיות בחברה הקיימת שם.
לא לדבר, לא לסכסך אוכלוסייה אחת בחברתה, אלא להראות דוגמה אישית ולהוכיח שמי שאכפת לו מארץ ישראל דואג גם לעם ישראל. שאם אתה מואס בארץ ישראל, אתה מתנשא גם על עם ישראל. ואולי, תומכי שלום ונסיגות יקרים, במקום להפגין בעד נסיגות בכיכר בתל אביב, תלכו לגור בירוחם ובקרית שמונה. נראה לי שיקבלו אתכם.