"פי גלילות יהיה משחק ילדים ליד האסון הזה"

תושבים בגליל התחתון פתחו במאבק נגד הכוונה לפתוח מחצבה בסמוך לבתיהם. התושבים חוששים שהעבודות במקום יפגעו בנוף ובאיכות חייהם, אך הם מתריעים גם מפני סכנה גדולה בהרבה: כמה מאות מטרים מאתר המחצבה מאחסן צה"ל כמות אדירה של תחמושת. החשש: פיצוץ לא מבוקר במחצבה יגרום לתגובת שרשרת. וחמור מכך: לפי פרסומים זרים, ליד אתר המחצבה, מחזיקה ישראל מאגר גדול של נשק גרעיני.
גורם ביטחוני הבקיא בנעשה במקום אמר ל-ynet שהמחצבה עלולה לגרום אסון מחריד. "אני אומר באחריות, המחדל בפי גלילות הוא משחק ילדים לעומת מה שאנחנו מדברים עליו במקרה הזה", אמר הגורם. "מה שעלול היה לקרות במרכז הארץ הוא כאין וכאפס לעומת מה שיכול לקרות כתוצאה ממחדל הזה".
מצה"ל נמסר בתגובה: "מומחי הביטחון בדקו את הנושא ואישרו את הקמת המחצבה בכמה תנאים. אם המחצבה לא תעמוד בתנאים, ניתן יהיה לסגור אותה". ממשרד הביטחון הסכימו רק לומר ש"הנושא נמצא בבדיקה".

אחרי 20 שנה

להלן פירוט המעשה: לפני שבועות אחדים אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגליל התחתון להפקיד את תוכנית המחצבה המדוברת, באתר הר קוץ, קילומטרים אחדים צפונית לצומת גולני. המשמעות: בתוך כחצי שנה ניתן יהיה להתחיל את הבנייה במקום, לאחר שהוועדה תקבל לידיה את ההתנגדויות ותדון בהן.
התוכנית הבסיסית להקמת המחצבה קיימת כבר 20 שנה ואושרה בעבר כחלק מתוכנית המתאר הארצית מספר 14. אולם, בשל מחלוקות והתנגדויות שונות, היא לא קודמה. הוויכוח בנושא נמשך על אש קטנה, עד שלפני חודשים אחדים נסגרה בהוראת בית המשפט המחוזי מחצבת "ערב אל הייב'" שבאיזור נצרת. המחצבה, בבעלות קבוצת כנרת, נסגרה לאחר מאבקים קשים ולאחר שבית המשפט קבע כי היא מסבה נזקים כבדים לסביבה ולאיכות החיים של תושבי האיזור. השופט גם קבע, כי מפעילי המחצבה הפרו את תנאי הפעלתה.
הקבוצה ספגה מכה כלכלית קשה. עסקי המחצבה מוערכים בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ואף יותר מכך. "משמעות המחצבה לכלכלת הקיבוץ היא קריטית", אומרים תושביו. הפתרון שנמצא: להפשיר את התוכנית המוקפאת להקמת המחצבה בהר קוץ ולזרזה.
התושבים המתגוררים סמוך לאתר החדש, ביישובים מסד, כפר זיתים, ארבל, עילבון ועוד - נחרדו ויצאו למאבק. הם טוענים שהאישור המקורי למחצבה לא התקבל כדין, ושלא בוצעה בדיקה מקיפה של הנזק הסביבתי שייגרם לאיזור. "זאת שערוריה שאין כדוגמתה", אמר ל-ynet אמיר מונק, תושב מסד. "הישיבה שבה אושרה התוכנית היתה מחפירה, ולא היה בה שום דיון רציני. אני מתמצא במה שקורה בוועדות כאלה, ומה שהיה שם זה בדיחה. לא נהסס לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה המסוכנת".
יש להדגיש כי בקבוצת כינרת סותרים את הטענות הללו ומבטיחים לעמוד בכל הדרישות המחמירות, ואף למעלה מכך. התושבים אומרים בתגובה כי בעלי המחצבה הוכיחו בעבר כי לא ניתן לסמוך על הבטחותיהם, ומציגים כהוכחה את סגירת המחצבה בערב אל הייב ואת סגירתה של מחצבת פוריה לפני כן.

תחמושת נפיצה

בימים אלה מקימים התושבים מטה חירום שייאבק בהקמת המחצבה, והם כבר שכרו את שירותיו של עו"ד יורם בר-סלע ואת שירותיהם של היועצים האסטרטגיים יובל פורת וזיו ברנע.
כאמור, מעבר לחשש מפגיעה באיכות חייהם, תושבי האיזור מודאגים מהקירבה בין אתר המחצבה לבין בסיס "נמרה" של צה"ל, שם מאוחסנת כמות אדירה של תחמושת, חלקה נפיצה ביותר. חלק גדול מהתחמושת הזאת הוא נפלים, שלל מלבנון, שהגישה אליהם נאסרה בשל הסכנה הגדולה שבהם. בשנת 83' התפוצצו נפלים בשדה, וג'יפ התעופף למרחק של שלושה קילומטר ונחת בקיבוץ לביא. שדה הנפלים קרוב מאוד לאתר המחצבה, שבה ייערכו פיצוצים אדירים בדינמיט. אם זה לא מספיק, בימים אלה נבנית במרחק קצר מאתר המחצבה המיועד גם תחנת דלק חדשה.
ומבהיל יותר: במגזין הביטחוני הנחשב "ג'יינס" פורסמה בעבר כתבה, שצוטטה גם בכלי התקשורת בישראל, שבה נטען: "חלק גדול מהטילים הגרעיניים הטקטיים של מדינת ישראל מאוחסן ליד עילבון, בגליל המזרחי. באתר הזה, הנמצא 9 קילומטר ממערב לכינרת, מאוחסנת תחמושת קונבנציונלית וכן נשק מיוחד נוסף. בבסיס יש בונקרים שבהם מאוחסן הנשק הגרעיני, והוא מוקף צמחייה עבותה המסתירה את המבנים מעיניים חטטניות... עילבון הוא מקום אידיאלי לאחסון הנשק הגרעיני הטקטי, המתאים לארטילריה בקוטר של 175 מ"מ או 203 מ"מ. לפצצות האלה עוצמה של 3 קילוטון וקרינה רבה".
בהקשר זה אומר פרופסור יצחק סגל מהטכניון, מומחה לאנרגיה גרעינית, כי מבלי להכיר את פרטי המקרה המדוייקים, אין זה אפשרי פיסיקלית שפיצוץ במחצבה יגרום להפעלת נשק גרעיני, בהנחה שהוא מאוכסן כיאות. עם זאת, קיימת סכנה לדליפה רדיואקטיבית.
גורם ביטחוני בכיר טען שהחשש של התושבים מוצדק. "אני לא ישן טוב בלילה", אמר. "אם התוכנית הזאת תאושר תהיה סכנה של ממש. הרבה דברים יכולים לקרות: הזעזועים מההתפוצצויות במחצבה יכולים לגרום לסדקים בקירות ולחדירת לחות ומים, דבר שמזיק מאוד לחומרי הנפץ; הפיצוצים עלולים להבעיר שריפה שתגרום לתחמושת להתלקח; גורמים עבריינים או טרוריסטים עלולים להסתנן למחצבה, ההסוואה של הבסיס תיפגע ועוד. לא עשו שום בדיקה רצינית של הסכנות האפשריות. ההחלטה הזאת יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך".
מוטי דותן, ראש המועצה האזורית גליל תחתון, הכוללת 17 ישובים, אמר: "הקמת המחצבה תהיה מעשה מטורף. היא מסכנת לא רק אותנו אלא את כל אזרחי מדינת ישראל. לא נאפשר להחלטה המטורפת הזו לעבור ונילחם נגדה בכל אמצעי חוקי".
ראש מועצת עילבון, ד"ר חנא סוויד, הוסיף: "אני המום מהכוונה להקים מחצבה במקום כזה. אני קורא לכל אזרחי מדינת ישראל להיאבק יחד איתנו, כדי למנוע אסון. זאת במקום להקים ועדת חקירה לאחר האסון".
התנגדותם של תושבי האיזור ברורה. פחות ברור מדוע הסכים משרד הביטחון שבמקום כה רגיש תוקם מחצבה, גם אם הסיכון נמוך. יצוין כי בעבר התנגד משרד הביטחון להקמת המחצבה, אך באחרונה הושגה פשרה בין כנרת למשרד, שפרטיה לא פורסמו. בהחלטה שבה אושרה הפקדת התוכנית נאמר רק כי "יש לפעול על פי הוראות תוכנית המתאר הארצית 14 סעיף 9 הנוגעות לשטחים ביטחוניים ולבצע תיאום התוכנית עם מערכת הביטחון".
אדריכל המחצבה, יוסי עמיר, אישר כי הושגה פשרה. "הושג סיכום עם משרד הביטחון שאישר את התוכנית", סיפר עמיר. "המשרד העמיד שורה של תנאים למחצבה, ובעלי המחצבה התחייבו לעמוד בתנאים הללו. בסיכום נקבע שאם המחצבה לא תעמוד בתנאים, משרד הביטחון יהיה רשאי לסגור אותה ואף הועמדה ערבות בסך מיליון שקל".
לידי ynet הגיעו מסמכים שמתארים את עמדת גורמי הביטחון בסוגייה בשנים האחרונות. כך, למשל, ב-13 במאי 1998 שיגר מני בן חיים, עוזרו של שר הביטחון דאז יצחק מרדכי, מכתב לסגן ראש מועצת הגליל התחתון זכריה שבתאי, שבו קבע: "אני מבקש לעדכנך כי צה"ל מתנגד לאישור המחצבה בתחום מגבלות הבנייה המוטלות באיזור. נציגי צה"ל הונחו להתנגד בוועדה המחוזית להקמת מחצבה בצמוד לבסיס צה"ל".
עדויות נוספות נמצאות בידי ד"ר יוסי סוקר, יועץ סביבתי שבדק את התוכנית להקמת המחצבה. סוקר מזהיר כי "הקמת המחצבה תביא לפגיעה בבסיס הצבאי הרגיש שסמוך לה". הוא קובע כי התוכנית המתארית חסרה אישור מתאים מנציג שר הביטחון, וכי היא אף סותרת עמדות של גורמי צבא. ב-1993 , מצטט סוקר, כתב נציג צה"ל מסמך שבו נקבע כי "...לאחר בדיקה התברר שאין שום התייחסות מקצועית לנושא השפעת המחצבה על מתקן צה"ל". במסמך אחר שכתב נציג משרד הביטחון נאמר כי: "נבקש כי תרשמו לפניכם שפעילות המחצבה על פי התכנון המקורי הייתה אמורה להוות נטל כבד על מתקן צה"ל. המחצבה במתכונת זו הייתה עלולה למנוע או להגביל שימוש ולסכן עובדים בחלק משטח מתקן צה"ל, לסכן חיילים וציוד של צה"ל כמו גם ציבור רחב בכביש 65'.. ולגרום פגיעה משמעותית ברמת ההסוואה של הבסיס".
כחלק מדרישותיו העתידיות הציב צה"ל שורת תנאים בלתי אפשריים להפעלה עתידית של המחצבה: "... לא תבוצע כל פעילות בניה או כרייה בתחום המסומן אלא באישור נציג משרד הביטחון או ממלא מקומו ובכתב לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה... באחריות המחצבה תבוצע סגירה של כביש 65 בקטע שליד המחצבה לקראת ובמשך כל פיצוץ המתבצע במרחק של פחות מ-500 מטר מהכביש... טרם הפיצוצים תינתן התראה מתאימה למתקן צה"ל... כולל אמצעי אזעקה נראים ונשמעים".

"מומחי הביטחון לא התנגדו"

מזכיר כנרת, ניב לייש, מסר בתגובה: "קטונתי מלהעריך את הסכנה הביטחונית, העובדה היא שמומחי הביטחון קיבלו את ההתחייבות שלנו להשתמש בטכנולוגיות החדישות ביותר בנושא שיימנעו סכנה".
לייש הוסיף כי הקיבוץ הפקיד ערבות בנקאית בסכום של מיליון שקל, אותה ישלם אם יפר את ההתחייבויות שלו. הוא הוסיף כי המחצבה תשתמש באמצעים מתוחכמים שיפחיתו את הסכנה לזיהום סביבתי אל מתחת לתקן הנדרש של המשרד לאיכות הסביבה.
משרד הפנים אסר על מתכנן המחוז להתראיין עד לאישורה הסופי של התוכנית.
דובר צה"ל: "הקמת המחצבה בסמוך לבסיס 'נמרה' נבדקה על ידי מערכת הביטחון באופן פרטני ואושרה בכפוף לקיומם של מספר תנאים, המסירים כל חשש לסכנה באזור".