לפינגווין יש חברים בחלונות הגבוהים

מעמדה של לינוקס (מערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח) במגזר הציבורי והממשלתי במדינות רבות מתחזק בחודשים האחרונים, בזכות השירותים הנלווים והתמיכה הטכנית שמספקים ענקי טכנולוגיה, כמו IBM, סאן ו-HP. השימוש בתוכנה קניינית עדיין נפוץ יותר במערכות מיחשוב של ממשלות וארגונים ציבוריים בעולם, אך הסימנים האחרונים מראים כי הפופולריות של תוכנות קוד פתוח גוברת בהדרגה.
במסגרת תערוכה שנערכה בטוקיו ביום ו', הכריזה IBM על מכירת יותר מ-75 מערכות מבוססות לינוקס לסוכנויות ממשל בארה"ב, בהן חיל האוויר, משרד ההגנה, החקלאות והאנרגיה ומנהל התעופה הפדרלי. מערכות לינוקס הותקנו גם בפרלמנט הגרמני, במשרד הדואר הסיני, במשרדי התרבות, ההגנה והחינוך בצרפת ובסוכנויות ממשל בקנדה, אנגליה, ספרד, סין וסינגפור.
HP הכריזה לאחרונה כי מכרה מערכת לינוקס נוספת למשרד האנרגיה האמריקני. המערכת, ששווייה 24.5 מיליון דולר, מוגדרת כתצורת הלינקוס החזקה ביותר בעולם, ותשמש את חוקרי משרד האנרגיה לצורכי מחקר ביולוגי וסביבתי. רד האט, מפיצת הגירסה הפופולרית ביותר של לינוקס, מסרה כי הזרוע הרגולוטרית של האיחוד האירופי רכשה מערכות מתוצרתה.
"בעת האחרונה אנחנו רואים הרבה ארגונים ממשלתיים שמגלים עניין רב בתוכנות קוד פתוח בכלל ובמערכת ההפעלה לינוקס בפרט", אומר דן קונסנצקי, ממחלקת מחקר הטכנולוגיה בחברת IDC, "הסיבה לכך היא שלינוקס מתאימה במיוחד למחשבים חזקים ועבור רשתות סגורות של ארגונים".

מהו קוד פתוח?

רוב יצרני התוכנה הקניינית (ובראשם מיקרוסופט) נוטים לשמור את קוד המקור של התוכנות שלהם לעצמם ולא לאפשר לאחרים לשנותו וליהנות מפיתוחיו (קוד מקור סגור). בשנים האחרונות החלו חברות כמו IBM, סאן ונטסקייפ לתמוך בפרויקטים של קוד פתוח.
מדובר בתפישה, לפיה תוכנה מופצת ברשיון יחד עם קוד המקור, וכך יכולים מפתחים לשנותו ולשפרו כראות עיניהם. מוצרי הדגל של תנועת קוד המקור הפתוח הם מערכת הפעלה לינוקס, שרת האינטרנט אפאצ'י וחבילת היישומים OpenOffice, המוגדר על ידי סאן "פרויקט הקוד הפתוח הגדול בהיסטוריה, הכולל תשע מיליון שורות קוד".

חיסכון עצום

לינוקס עברה כברת דרך בשוק מערכות הפעלה לשרתים בשנים האחרונות. נתח השוק שלה, על פי חברת המחקר IDC, עומד כיום על 27 אחוז, לא רחוק ממערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט, שמותקנת ביותר מ-40 אחוז מהשרתים ברחבי העולם. עם זאת, מיקרוסופט עדיין שולטת ללא עוררין בשוק מערכות הפעלה למחשבים האישיים, ונתח השוק של Windows במחשבים הביתיים עולה על 90 אחוז.
השימוש בלינוקס במשרדים ממשלתיים וציבוריים גדל בהדרגה במחצית השנייה של שנות התשעים, בעיקר בזכות יוזמות מקומיות של מנהלי רשתות, שהעדיפו להתקין את לינוקס, כדי לחסוך לארגון את עלות השימוש ב-Windows.
אולם, יותר ויותר ארגונים עוברים בהדרגה בשנתיים האחרונות להשתמש בחומרה מבוססת לינוקס כחלק ממדיניות רשמית, לא רק כדי לשלם פחות אלא גם כדי ליהנות, לטענתם, מביצועים טובים יותר. "לאחר שחברות כמו IBM ו-HP החלו להציע פתרונות חמורה מבוססי לינוקס, מערכת ההפעלה 'האנרכיסטית' הפכה מכובדת ורצינית", אומר ג'יימס לוויס, אנליסט הטכנולוגיה במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון.
על אף טבעה הפתוח, לינוקס זוכה לתמיכה גוברת גם בזרועות צבא וסוכנויות מודיעין. למשל, במעבדת הטכנולוגיה בבסיס חיל האוויר האמריקאי אגלין שבפלורידה, משתמשים החוקרים במערכת לינוקס של IBM, לצורך הדמיה של נשיאת פצצות וטילים במטוסי קרב והטלתם על המטרה. מחיר המערכת, כולל תמיכה לשלוש שנים, הוא 130,000 דולר, הרבה פחות ממערכת מקבילה של סיליקון גרפיקס, שעולה 750,000 דולר.
פרויקט "הדגל" של הממשל האמריקני בתחום הקוד הפתוח הוא פיתוח גירסה מאובטחת של מערכת ההפעלה לינוקס על ידי הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב (NSA), שמתחרה במערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט. התוכנה ניתנת להורדה חינם מאתר האינטרנט שלה.

לינוקס או Windows?

"מאחר שכל כך הרבה מפתחי תוכנה תורמים לשיפור הקוד הפתוח של לינוקס, מערכת ההפעלה מתבגרת במהירות וזוכה לתכונות חדשות ופונקציונליות רבה יותר", מסביר סטיב סולזו, מנהל תחום הלינוקס ב-IBM, את האטרקטיביות הגוברת של התוכנה עם סמל הפינגווין.
תומכי לינוקס והקוד הפתוח טוענים שמודל הקוד הפתוח מסייע להם להפוך את לינוקס ליציבה יותר ומאובטחת יותר מאשר מוצרי מיקרוסופט. התומכים הסבירו, כי למרות שתוכנות הקוד הפתוח אינן חסינות מכשלי אבטחה, הן מפותחות על ידי מספר רב של מפתחים, שיכולים להגיב במהירות לכשלים ולתקנם. ובניגוד לחברות קנייניות, שמעסיקות מספר מוגבל של עובדים - הרי לרשות הקוד הפתוח עומדים מספר לא מוגבל של מפתחים.
מיקרוסופט וחברות תוכנה אחרות טוענות כי הטענה הזו מופרכת וכי לינוקס אינה מאובטחת יותר מ-Windows, היא רק חשופה יותר, בגלל הפופולריות שלה.

תומכי הקוד הפתוח "כבשו" את הפנטגון

מיקרוסופט נכשלה לאחרונה במאמציה לשכנע את הפנטגון לבטל את החלטתו לעבור להשתמש בתוכנות קוד פתוח על חשבון תוכנות קנייניות הנמכרות על ידה. מקורות בפנטגון שהתראיינו לאחרונה אישרו ל"וושינגטון פוסט", כי גורמים רשמיים במיקרוסופט לחצו בחודשים האחרונים על משרד ההגנה לא להשתמש בתוכנות קוד פתוח, בנימוק כי תוכנות אלה מסכנות את האבטחה בארגון ופוגעות בקניין הרוחני של החברה.
מיקרוסופט אישרה כי ניהלה שיחות עם הפנטגון בעניין הקוד הפתוח, אך הכחישה כי קראה למשרד ההגנה להימנע מלהשתמש בטכנולוגיות המבוססות על קוד פתוח. דובר מיקרוסופט ציין כי החברה ניסתה להגיע להבנה עם משרד ההגנה, כיצד לאפשר לתוכנות קוד פתוח ולתוכנות קנייניות להתקיים יחד בארגון אחד.
ג'ון סטנביט, עוזר שר ההגנה האמריקאי וקצין הטכנולוגיה הראשי של משרד ההגנה, אמר לסוכנות רויטרס כי מיקרוסופט טענה שתוכנות קוד פתוח מאובטחת פחות, מאחר שהקוד זמין לכל גורם זדוני, שעשוי לאתר בו כשלים ולפגוע במשתמשי התוכנה. לטענת החברה, תוכנה קניינית מאובטחת יותר עקב טבעה הסגור. מיקרוסופט התלוננה גם שהכספים שמעביר הפנטגון לפרויקטים של מחקר ופיתוח בתחום הקוד פתוח, מסייעים בעקיפין למתחרותיו, כמו IBM, סאן ואורקל, שמשווקות פתרונות טכנולוגיים המבוססים על קוד פתוח.
תומכי הקוד הפתוח טענו בתגובה כי אירוני מצד מיקרוסופט לטעון כי תוכנות קוד פתוח אינן מאובטחות, מאחר שהתוכנות שהיא מייצרת אינן מעניקות למשתמשים אבטחים ראויה, בלשון המעטה. הרי ביל גייטס בעצמו הודה, כאשר הכריז השנה על יוזמת המיחשוב האמין, כי התוכנות של מיקרוסופט אינן מאובטחות די הצורך.

מיקרוסופט לא מצליחה לשכנע

נראה כי מאמצי השכנוע של מיקרוסופט לא צלחו, לפחות על פי הדו"ח שהכינה חברת "מיטר" עבור משרד ההגנה האמריקני. הדו"ח מונה 249 ארגונים שעברו להשתמש במערכות ותוכנות קוד פתוח וממליץ לפנטגון דווקא להרחיב את השימוש בתוכנות קוד פתוח.
דו"ח מיטר מזהיר, כי אם ייאסר על שימוש בתוכנות קוד פתוח במגזר הציבורי והממשלתי יהיו לכך "השלכות שליליות רבות" על יכולותם של ארגונים להגן על מידע רגיש מפני התקפות מהאינטרנט. הדו"ח קובע כי איסור כזה יגרום לארגונים לשלם יותר עבור תוכנות.
הדו"ח מציין את אתר האינטרנט של משרד מפקד האוכלוסין האמריקאי, שעושה שימוש במערכת של קוד פתוח, שעלתה 47,000 דולר בלבד, לעומת 358,000 דולר, המחיר שהיה על המשרד להשקיע כדי לרכוש תוכנה קניינית.