איך בוחרים בהשקעה הנכונה בחו"ל

בחודשים האחרונים גובר קצב העברת כספים על-ידי ישראלים לחשבונות בנק בחו"ל, הן מצד משקיעים פרטיים והן מצד משקיעים מוסדיים. מדובר למעשה בתהליך טבעי של פיזור תיק ההשקעות כפי שנהוג במשקים מערביים נורמלים, אבל על רקע המצב הכלכלי הקשה הדבר תורם לעלייה חדה בשער הדולר, וגורם לחשש מוצדק מצד בנקים ישראלים להוצאת כספים החוצה.
חלק מהכסף מועבר לניהול בידי גופים זרים, וחלקו נשאר בידי בנקים ישראלים - או יותר נכון בשלוחות של בנקים ישראלים בחו"ל. במקביל גובר מאוד קצב השקת קרנות נאמנות המשקיעות בחו"ל, במניות ובעיקר באיגרות חוב.
בישראל פועלים כיום סניפים, נציגויות או נציגים של בנקים או בתי השקעות זרים רבים, שנבדלים זה מזה בגודלם, ברף ההשקעה הנדרש מהמשקיע, במוצרים ובתשואות שהציג הגוף בשנים האחרונות. בכתבה מצוינים רק חלק מהגופים.
רף ההשקעה המינימלי במרבית המקרים הוא סביב 50 אלף דולר, אבל בסכום כזה לא תקבלו על-פי רב ניהול ופיזור השקעות. אלה יינתנו מסכומים גבוהים בהרבה. מי שברשותו סכום נמוך מכך, למשל 20 אלף דולר, יכול לבחור מבין מגוון מוצרים המשקיעים בחו"ל, שילכו ויתרבו בחודשים הבאים. השקעה בחו"ל כרוכה בדרך כלל בעמלות והוצאות רבות ששוחקות את הרווחים.
עיקר הרעש התקשורתי בנושא העברת כספים לחו"ל התנהל סביב שני בנקים זרים שפתחו סניף בישראל בשנתיים האחרונות - סיטיבנק ו-HSBC. שניהם מציעים גם ניהול השקעות לישראלים. לצידם פועלים בארץ עוד גופים זרים רבים, המציעים מוצרי השקעה בחו"ל. בסיטיבנק ו-HSBC נדרשת השקעה מינימלית של 50 אלף דולר. במריל-לינץ' הרף הוא מיליון דולר, ואילו בשלוחות הבנקים הישראלים בחו"ל הרף הוא כ-250 אלף דולר.
גם למי שברשותו סכום גדול מאוד להשקעה מומלץ להעביר בשלב הראשון רק חלק ממנו לניהול בנקים זרים, כדי לראות איך הם עובדים, ומה התשואה שהם משיגים. יש לזכור שפיקוח על חשבונות בנק בארץ הוא משימה קשה, ופיקוח על חשבון בחו"ל קשה שבעתיים.
בבנקים הזרים מדווחים על פעילות ערה והתענינות רבה. בבנקים הישראלים נערכים כדי לתפוס את הכסף שיוצא לחו"ל, כך שיישאר וינוהל אצלם.
בחודשים הקרובים התחרות בתחום צפויה לגדול. כך לדוגמה אילן רביב, לשעבר מנהל חדר עיסקאות של בנק דיסקונט, צפוי לפתוח בקרוב נציגות של ג'ייקוב בנק מקבוצת ספרא בישראל, ולהציע שירותי בנקאות פרטית, כנראה מסכום של כ-250 אלף דולר.
אחת השאלות המרכזיות היא איך בוחרים מנהל השקעות. אורי גולדפרב, מנהל הבנקאות הפרטית במריל-לינץ' ישראל, אומר כי יש לקחת בחשבון את דירוג החוסן הפיננסי של הבנק. הבנקים הישראלים מדורגים -A , בעוד בנקים זרים גדולים זוכים לדרוג של +AA. יש לבחון האם לבנק הזר יש נציגות בישראל או לא, מה שיכול לתת ערך מוסף, מה כמות המוצרים המוצעת, איזה סוגי מוצרים מציעים - אג"ח, מניות, ומוצרים נוספים. יש להבחין בין השקעה בשוויץ להשקעה בארה"ב, כשמומלץ לפצל השקעה בין אירופה וארה"ב, וחשוב גם לבדוק את נושא המיסוי.
בין הגופים הנוספים המציעים ניהול השקעות בחו"ל נמנה גם UBS ורבורג, שהוא חבר בורסה זר ראשון בארץ ופעיל מאוד בתחום ני"ע. זו דוגמה לגוף זר שנכנס לפעילות בארץ בזמן - ב-95 והשכיל לבנות קשרים טובים. רף ההשקעה המינימלי בבנקאות פרטית בורבורג - 100 אלף דולר.
ב-HSBC אחראי על תחום בנקאות פרטית רז לרמן, וההשקעה המינימלית היא 50 אלף דולר, כמו בסיטיבנק ישראל. לרמן אומר, כי העובדה שבישראל אין ביטוח פיקדונות כפי שנהוג בחו"ל, מהווה שיקול עבור חלק מהמשקיעים שמעוניינים בביטוח כזה. בנוסף יש להתחשב לדבריו בגודל הבנק, היקף המאזן, מספר השנים שהוא קיים, מי בעליו ומה יכולת הפעילות הבינלאומית שלו.
בנק ההשקעות אדמונד דה-רוטשילד מציע 7 קרנות נאמנות ישראליות, 4 מהן משקיעות בחו"ל. בנוסף מוצעים שירותי ניהול תיקי השקעות ללקוחות פרטיים מסכום של 100 אלף דולר ומעלה. המנכ"ל, ג'ימי פינטו, אומר כי הקרנות השיגו בחמשת החודשים הראשונים של השנה תשואות גבוהות: לדוגמה, קרן רוטשילד אסיה השיגה תשואה נומינלית של 25%.