חתונה בגשם

בני הזוג כ' החליטו לערוך את חתונתם בגן מוזיאון ארץ ישראל. מכיוון שהאירוע נקבע באמצע החורף הקפידו בני הזוג לוודא, לדבריהם, כי המקום מוגן לחלוטין מפני גשם. לדבריהם, הנהלת המקום השיבה להם כי המבנה עמיד ומוגן מפני חדירת מי גשמים ורוח.
השניים טוענים, כי ביום האירוע התברר להם כי חששותיהם היו מוצדקים: לדבריהם, כבר בתחילת האירוע החלו לזלוף מים מהתקרה, ורוח פרצים נשבה פנימה. ככל שחלף הזמן, מספרים השניים, התגבר הטפטוף ובמקומות מסוימים כיסוי הגג קרס לחלוטין, טיפות המים זרמו על ראשי האורחים וצלחות המזון נרטבו.
מיד לאחר החתונה פנו בני הזוג והוריהם למנהלי גן האירועים והעלו בפניהם טענות קשות על ארגון האירוע. כשנדחתה בקשתם לפיצוי פנו בני הזוג לבית משפט השלום בתל-אביב וביקשו לחייב את הנהלת הגן לשלם להם פיצויים בסך 466,407 שקל.
הנהלת גן המוזיאון טענה, כי ביום החתונה התחוללה סערה חריגה בעוצמתה, כמוה לא אירעה בישראל שנים רבות, וכי התובעים מבקשים לנצל את מזג האוויר החריג לשם עשיית עושר. בכתב ההגנה נטען, כי ההנהלה נקטה בכל האמצעים האפשריים לסגירה מקסימלית ואיטום הגג, ובמהלך האירוע היה טפטוף בנקודות ספורות בלבד.
הנהלת גן האירועים צירפה כנתבעת נוספת את חברת חממות-יצהר, שהקימה את הקירוי והיתה אחראית לתקינותו. חממות-יצהר, מצידה, שלחה הודעה צד ד' להנהלת המוזיאון, וטענה כי דליפת הגג ונזילות המים נגרמו כתוצאה מנפילת אבנים על יריעות הקירוי.
השופטת דניה קרת דחתה את דרישתם של בני הזוג לפצות אותם בגין נזקי ממון, וקבעה כי הם זכאים לפיצויים בגין עוגמת נפש בלבד. יש להסתפק בכך שהתובעים לא ישלמו לנתבעת את יתרת חובם, בסך 33,236 שקל, קבעה השופטת.
בפסק הדין כתבה השופטת כי הנהלת גן המוזיאון וחממות-יצהר אחראים לחדירת המים בעת האירוע, וכי ההנהלה נושאת באחריות גבוהה יותר - ולכן עליה לשלם לתובעים 60% מסכום הפיצוי וחממות-יצהר את יתרת הסכום. התביעה של חממות-יצהר נגד הנהלת המוזיאון נדחתה, וחממות-יצהר חויבה לשלם לה הוצאות משפט בסך 4,000 שקל.