"לעבור לתוכנות קוד פתוח באיחוד האירופי"

חברות האיחוד האירופי צריכות לעבור להשתמש בתוכנות המבוססות על קוד פתוח במערכות הממשל הזמין שלהן, ולשתף ביניהן תוכנות אלה באמצעות גוף מתאם. זאת, כדי להביא להפחתה ניכרת בתקציבים שמפנות מדינות האיחוד לפיתוח טכנולוגיות המידע, כך קובע מחקר עצמאי שהוזמן על ידי האיחוד האירופי.
המחקר, שהוזמן על ידי הגוף המופקד על תיאום בין מנהלי מערכות (IDA) באיחוד האירופי ונערך על ידי חברת יוניסס (Unisys), ממליץ לאיחוד לאשר תוכנית פעולה שתימשך שש שנים בהשקעה של שישה מיליון דולר. התוכנית תחל בהקמת גוף מתאם לשיתוף פעולה פאן-אירופי בתחום התוכנות והטכנולוגיות המבוססות קוד פתוח.
הגוף המתאם ישמש כמאגר מידע של תוכנות שפותחו במדינות האיחוד האירופי. על פי ההצעה, כל מדינה תתרום לאיחוד האירופי תוכנות שפותחו עבור המגזר הציבורי בתחומה על מנת שמדינות אחרות יוכלו להשתמש בהן.
זאת, על אף שמנהלי המערכות של הממשל הזמין במדינות אירופה שישתמשו בתוכנות שפותחו במדינות אחרות יצטרכו להתאימן לפעולה בשפה המקומית (לוקליזציה) ולדרישות החוק במדינה, הדוח קובע כי שיתוף פעולה בין-ממשלתי באירופה צפוי להביא לשיפור ברמת שירותי המיחשוב הממשלתיים והציבוריים במגזר הציבורי באירופה.
על פי מחקר אחר שפורסם על ידי גוף המעקב אחר טכנולוגיית המידע באיחוד האירופי, הוצאות המגזר הציבורי על ממשל זמין באירופה צפוי לעלות ב-28 אחוז ולהגיע ל-6.6 מיליארד יורו השנה (6.56 מיליארד דולר).

שיתוף ידע, הקמת קהילת מפתחים ומהימנות טכנולוגית

הגוף המתאם לא יסתפק בתפעול מאגר של תוכנות ציבוריות, אלא יסייע ביצירת שיתופי פעולה בהחלפת ידע ומיומנויות ויחתור להקמת קהילה של מפתחים וקובעי מדיניות ממדינות האיחוד האירופי, על פי ההצעה. בנוסף, הגוף המתאם יהיה ערב למהימנות התוכנות במאגר המשותף מבחינה טכנולוגית וחוקית. המחקר מציע לקבוע, כי תוכנות שיפותחו במגזר הציבורי והממשלתי במדינות אירופה יופצו ברשיון של קוד פתוח מסוג GPL.
הרשיון הציבורי הכללי (general public licence - GPL), צמח מתוך תנועת הקוד הפתוח בשנות השמונים, כהגדרת נגד למושג זכות יוצרים (copyright). על פי רשיון ה-GPL, שומר בעל הזכויות המקורי על זכות היוצרים שלו, אך במקביל מוותר במודע על חלק מהזכויות הבלעדיות שמקנה הקניין הרוחני לבעליו.
למשל, תחת רשיון זה, כל משתמש רשאי להעתיק תוכנה, לגשת לקוד המקור שלה, לשנותה ואף להפיצה מחדש ללא הגבלה (חינם או בעבור תשלום, לפי בחירתו). במקביל, אולם, הוא מתחייב לכלול את קוד המקור שלו יחד עם התוכנה ולכלול את תנאי רשיון הGPL בתוכנה המופצת.
"מטרת המחקר היא לא לעסוק ביתרונות או החסרונות של תוכנה קניינות…לא לקחת צד בעימות האידיאולוגי בין תוכנה קניינית להפצת תוכנה חופשית", נכתב בדוח, "…המטרה היא לבחון את הנחיצות של גוף מתאם פאן-אירופי והתנאים (הפונקציונליים, חוקיים וטכניים) להקמתו.

איום על חברות הקוד הסגור

למרות זאת, נראה כי המחקר מבשר רעות למיקרוסופט ולחברות תוכנה נוספות שמפיצות תוכנות קנייניות בשיטת "הקוד הסגור". נראה כי באיחוד האירופי כבר נפל הפור לטובת תוכנות המבוססות על קוד פתוח ואילו הדוח מיועד "לשכנע את המשוכנעים".
ואולם, הדרך המובילה מתוכנות קנייניות לתוכנות המבוססות על קוד פתוח במגזר הציבורי במדינות האיחוד צפויה להיות ארוכה וקשה. כיום, רוב הטכנולוגיות שמותקנות במגזר הציבורי באיחוד האירופי במגזר הציבורי הן תוכנות קנייניות. ענקיות תוכנה כמו מיקרוסופט ו-SAS מגלות מעורבות עמוקה בפרויקטים של ממשל זמים ברחבי אירופה (וגם בישראל).
לכן, התומכים בתוכנה המבוססת על קוד פתוח באירופה ידרשו לשכנע ממשלות ומנהלי מערכות באיחוד האירופי להסב תקציבים לטובת פיתוח מערכות חדשות המבוססות על קוד פתוח במקום לשדרג מערכות קיימות המבוססות על טכנולוגיה קניינית.
ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לנושא אינטרנט וטכנולוגיית מידע תקיים ביום א' הבא דיון בנושא מעבר לשימוש במערכות הפעלה מבוססות קוד פתוח בגופים ממשלתיים בישראל.