ההפרטה: רוצה בית ספר, ילד?

הילד שלך טוען שהמורה מתנכלת אליו? בכיתה יש יותר מדי תלמידים אלימים שמתנכלים לו? אין בעיה. תוכל, יחד עם עוד הורים כועסים, לפתוח לילד בית ספר חדש. שם, יש באפשרותך לבחור את התלמידים והמורים שילמדו אותו, והכל - בתמיכה כלכלית של המדינה והרשויות המקומיות. ברוכים הבאים לעולם המופלא של הפרטת החינוך, ישראל 2002.

פתח תקווה: תיכון לכל ילד

דווקא העיר פתח תקוה נחשבת ל"חלוצה" בתהליך, שבא לידי ביטוי בעיקר בחינוך הממלכתי דתי. בעיר הוקמו בשנים האחרונות ארבע מסגרות נפרדות לציבור הדתי-לאומי, כולן בצד מערכת החינוך הממלכתית דתית.
ראשונים פרשו ממערכת החינוך הממלכתית-דתית הורים שרצו מסגרת דתית יותר והקימו את רשת "נעם". אבל המסגרת לא היתה כנראה דתית מספיק, וגם מ"נעם" פרשו הורים והקימו את רשת "למרחב", בית ספר שהקפיד יותר על קיום המצוות. כתוצאה מבריחת תלמידים ממשפחות מבוססות מבתי הספר הדתיים למסגרות החדשות, החליטה קבוצת הורים להקים את רשת החינוך "דעת מבינים" - בית ספר אליטיסטי שבוחר את המורים והתלמידים. בבית הספר יכולים התלמידים ללמוד בכיתות מדעיות מיוחדות, תמורת תשלום הולם, כמובן. אבל היו מי שלא אהבו גם את האליטיזם של "דעת מבינים", ובשנה שעברה נפתח בפתח תקווה בית הספר חדש - "השחר".
זה היה יכול להיות אפילו משעשע, אבל רמי אופנברג, מנהל מינהל החינוך בפתח תקוה, בעיקר מודאג: "אנחנו יושבים על חבית אבק שריפה. המצב היום הוא שכל מי שיש לו כסף מקים מסגרות לימודיות נפרדות, וזה אסון חברתי. אצל הדתיים החבית כבר סוערת ורועשת, והיא עלולה לסחוף בקרוב גם את מערכת החינוך הממלכתית".
בקהילות הדתיות הגדולות כדוגמת גבעת שמואל ושוהם מתנהלות היום מחלוקות האם להקים בתי ספר חדשים או להישאר במסגרת הממלכתית דתית.

השיטה: הקם מוסד "מוכר שאינו רשמי"

על פי אופנברג, הפרצה שהביאה להקמת בתי הספר בפתח תקוה היא מסגרת החינוך המוכר שאינו רשמי, שנועדה ביסודה לענות על הצרכים היחודיים של המגזר החרדי במדינה. "לתוך המסגרת הזאת, המתוקצבת על ידי המדינה וההורים נכנסו עמותות ההורים, והקימו את רשתות החינוך השונים בעיר. היום אם כהורה אספת מספיק ילדים ואתה ממלא אחר מספר תנאים טכניים, אתה יכול לקבל רישיון כמוסד מוכר שאינו רשמי או כ'מוסד פטור'. ואז אין שום בעייה לקבל תקציבים ממשרד החינוך, ומהרשויות המקומיות".
על פי אופנברג, הציבור הדתי לאומי הוא שיפרוץ את הדרך לשבירת המסגרת הממלכתית, "מאחר ואין לו פתרונות לשמירה על כך שבתי הספר הממלכתיים דתיים ישרתו רק אוכלוסייה דתית, ואחרי זה כולם יילכו אחריו ויקימו בתי ספר סלקטיביים תחת כסות אידיאולוגית".

"משרד החינוך מעודד את התופעה"

לד"ר שלמה סבירסקי, ראש מרכז אדוה, יש הסבר: "משרד החינוך מעודד מזה למעלה מעשור את הקמתם של בתי-ספר ייחודיים למיניהם, ואת הפיכתם של בתי-ספר קיימים לבעלי אוטונומיה רחבה בתחומים פדגוגיים ותקציביים. המימון של בתי-הספר הוא של המדינה, והרשויות המקומית, אך הניהול הוא עצמאי, בדרך כלל על ידי קבוצות הורים בשכונות מבוססות".
סבירסקי מתנגד בחריפות לתופעה. "מדובר בהורים שמשתמשים בפלטפורמה של מערכת החינוך הממלכתית כדי ליצור לילדים שלהם מערכת חינוך מעין פרטית. הבעייה המרכזית היא שההתארגנות הזו מכניסה למערכת החינוך מיון מעמדי. משרד החינוך מממן את המבנה וההורים מוסיפים כספים, לוקחים משאבים של המדינה ומשתמשים בהם לצרכים פרטיים בלבד. זאת התפתחות מסוכנת שתעמיק את אי השיוויון ", אומר סבירסקי.
גם המורים, העדים לתהליך, מתריעים מפני הסכנות הטמונות בהפרטת החינוך, והעברתו מבעלות ממלכתית לבעלות פרטית. לבנה ניר, יו"ר סניף השפלה בארגון המורים: "החינוך הממלכתי הולך וקורס בפעולת שרשרת המזכירה את אפקט הדומינו. הרשויות המקומיות ומשרד החינוך הנתונים במצוקת תקציב, מגלגלים הלאה את האחריות לחינוך הילדים לידי עמותות מפלגתיות, עמותות פרטיות ואף לידי יזמים בעלי הון".
ניר מזהירה כי "בעתיד תיווצרנה שתי מערכות חינוך נפרדות: מערכת חינוך ממלכתית למעוטי היכולת ומערכת חינוך פרטית לבעלי היכולת. מה שיקרה הוא שהחינוך הפרטי ימשוך אליו את מיטב המורים והמחנכים, ויעסיקם בתנאיי שכר מפתים. חברות כוח האדם ישתלטו על החינוך, כפי שעשו לתחומי שירות ציבוריים אחרים. המפתח להעסקת המורה יהיה מחיר עלות העסקתו למעביד ולא איכות עבודתו ואישיותו".

תגובת משרד החינוך

ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד מתנגד לרעיון ההפרטה וחינוך לעשירים בלבד ונלחם בו לטובת ציבור התלמידים. מערכת החינוך הדתית בפתח תקוה, מתאפיינת במגוון גישות חינוכיות-דתיות, שהביאו לידי התפלגות תלמידים לפי שכבות חברתיות-כלכליות. משרד החינוך יעשה הכל על מנת להביא את כל בתי הספר הדתיים הייחודיים, תחת הפיקוח של החינוך הממלכתי-דתי.
"הקמת בתי ספר ייחודיים תלויה באישור ועדה יישומית שתבחן את הבקשה על פי קריטריונים ועקרונות שוויון ואינטגרציה כפי שנוסחו בדו"ח גנית ויינשטיין. חוק הפיקוח של בתי הספר קובע כי דרוש מינימום של שלוש כיתות בנות 22 תלמידים כל אחת, ובעל-יסודי מינימום של ארבע כיתות בנות 30 תלמידים כל אחת. את הבקשה צריך להגיש עד אפריל הקודם לפתיחת שנת הלימודים והמשרד יידון בכל אחת לגופה".