שתף קטע נבחר

תביאו נשמע: הבחירות (חלק ב')

לרגל השידור המיוחד הערב (21:00) ברשת ג', הנה (שוב) סיכום השירים הנבחרים של פרוייקט "תביאו נשמע". יובל לוי בוחר ומסכם, ואתם יכולים להאזין

מבול הקטעים שהגיעו למערכת מלמד, יותר מכל, שלמרות הקשיים, אנשים שאוהבים מוזיקה לא מוותרים. לא לכולם יש את מירב הכשרון או היכולת, אבל הרצון, והעובדה שכל כך הרבה קטעים מוקלטים, מוכיחה שיש סיכוי שמהבוסר הזה עוד יכול לצאת משהו.
אם אנסה ללמוד מעשרות הקטעים שבחרנו כאן איך ייראה שוק המוזיקה הישראלית בעתיד או בהווה, אני צפוי להיכשל, ובגדול. יש דבר כזה שנקרא מוזיקה ישראלית. הוא מורכב בעיקרו מזמר עברי, וכל השנים שאנחנו מפמפמים רוק ואלקטרוניקה ורגאיי והיפ-הופ לא כל כך משפיע על רוב היוצרים הצעירים. פה ושם פאנק מיושן, הרבה שירי אמצע הדרך שמתחפשים למעין קאנטרי-רוק ישראלי עם אותם מקצבי כוורת קופצניים ולא מזיקים. לא ממש מפחיד, לא בדיוק כוס התה שלנו כמבקרים.
מצאתי הרבה קולות יפים, נגינה נאה, הפקה מסודרת, מילים קולחות אבל לא כל כך מזיזות. אין כמעט ערעור על המוזיקה הקיימת - מה שטוב לקוני הדיסקים של שלמה, רמי ריטה, בן של שלמה והחברים המוכרים מגלגל"צ אני מבין את הרצון הגדול של אנשים צעירים וצעירים פחות להגשים חלומות ילדות, ואת החשיבות שבהגשמה אישית; זה נכון תמיד להוציא דברים החוצה, גם אם אינם מושלמים. אישית, אני מאמין גדול בשוליים שמקרינים על המרכז ומחלחלים אליו, וזה נמצא ממש במשורה בקטעים שקיבלתי. דווקא קטעים שלכאורה ישמעו לכם תמוהים מצאו חן בעיני; אני משוכנע שכשרון יכול להימצא גם בקטעים שלכאורה לא נראים שייכים.
ככלל, לא בחרתי דווקא בקטעים מושלמים או שירה מדהימה. כמעט בכל קטע יש חוסר במשהו, אבל זו התחלה, ואם אני לא טועה, האוסף שבחרתי מייצג סגנונות שונים, חלקם לא בדיוק האג'נדה המוזיקלית שאני מטיף לה, אבל זו התרבות המוזיקלית שלנו. לטוב ולרע. ואני מאמין שהשפע הזה יצמיח לנו איכשהו מאפיינים שימלאו את תחנות הרדיו בשמות חדשים. צריך רק סיכוי קטן ופתיחות, גם כשנדמה שאת השיר הזה שמענו כבר במיליון וריאציות.
מה ההמשך? ובכן, היום (21.8, שעה 21:00) תשודר ברשת ג' תוכנית מיוחדת שתוקדש לפרויקט, במסגרתה יושמעו השירים שנבחרו. ובינתיים - לדרך.

אסף אסולין

קטע צ'יל אאוט קטן וחמוד. אני לא יודע אפילו למה בחרתי בו, אבל אם הוא ימשיך יותר מדקה, אני אשמח.

פרסונה

החבורה הזו, בני עשרים וקצת, קיבוצניקים לשעבר (נשמע תמיד טוב) הקליטו והפיקו לבד שלושים דקות איכותיות במיוחד. ההשפעות נשמעות כמו כל תולדות הרוק והקטעים אולי ארוכים מדי, אבל השירה, הנגינה, ההפקה - כולן נשמעות כמו סיכוי רציני לייצוא נוסח רוקפור ושי נובלמן. אין ספק שהרמה הגבוהה תעשה את שלה, יופי של קטע.

Fake Mac Name

"בוקר טוב עזה", קטע אלקטרוני שיגרתי למדי ולא מספיק נחרץ, אבל בעל יכולת לפיתוח עתידי.

Iam

זמרת רגאיי שנמצאת בשטח וזכתה כבר לחשיפה עיתונאית. מנסה להיות שונה לפחות ברקע המוזיקלי ובמסרים הלא רגועים יחסית לנירוונה של רוב שולחי הקטעים.

יוסי כמראני

מתחיל כמו עוד שיר קאנטרי ישראלי עם הקול המתחנחן הרווח כל כך, אבל אני אוהב עוצמה אקוסטית גם במחיר הפגמים.

פאש

והנה וריאציה מעניינת על "הפחד" של רוקפור. קצת פסיכאדליה, קצת ניו-ווייב ישן וטוב - מה לעשות, קולות נשיים מרוחקים עושים לי את זה.

גיא ערד

זכה לכבוד בזכות הפקה טיפה שונה ממה ששמעתי, והיחס השונה להגשה. המילים? נו, ככה. סוסים, סוסים. נושאי המגבעת כבר ניסו את הסוסים והם כמעט דרסו אותם.

אמיר רוזן

בחור צעיר ששלח לנו דיסק שלם וטען שהשיר הראשון מספיק טוב, ברוח הקאנטרי-רוק הישראלי. חשבתי שדווקא השיר השני הוא המשכנע. מי חלם שלאריק סיני יהיו כל כך הרבה ממשיכים כשהוא עצמו לא רוצה להמשיך את הסגנון שזוהה איתו?

קלוד פרץ

איש מעפולה, המקביל הקשוח יותר לדודו זכאי. אם מההתיישבות העובדת זכינו לרוק מתקדם פלוס ולשיר מזרחי (שלא נכנס אבל צוין כלהיט בעמק), הנה הסיכוי לארץ ישראל המזמרת יחדיו. מכאן, מהכורסה, אנו קוראים לשרה'לה שרון וחבריה: פיתחו את השורות, תנו לקלוד להיכנס בין כנפי הזמר העברי.

עמית ארז

עמית ארז מרמת השרון משחזר נאמנה פולק-רוק אנגלי מתחילת שנות ה-70. הרעיון יכול היה להיות פאתטי, אבל עמית ניצל בעזרת ליווי מקסים של גיטרה אקוסטית (המלווה היחידה בשיר) וניחן בקול רך וצנוע, אך מלא הבעה, ומגיש את השיר בכוונה הראויה לו. גם הלחן מגלה מוזיקליות יוצאת דופן ופוטנציאל לא מבוטל לקראת הבאות. כפי שהכותרת של השיר מעידה – Clever And Strong.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים