פיז'ו 206XS - גור אריה

עולם הרכב יודע היטב כי לפיז'ו יש ניסיון עשיר בהוספת "פלפל" למכוניות סופר-מיני, ודוגמאות לכך מגיעות הרחק לאחור, עד ימי ה-104. את שלל הגרסאות לחובבי הנהיגה ב-205 (שתי GTI, ראלי, XS) אנו זוכרים הרי היטב. כך גם ב-106 כמובן, וב-306.
את הכינוי XS למשל, הצמידו הצרפתים זה שנים לגרסאות "קצת יותר מרגילות", לעיתים יחד עם מראה קרוב עד מאד למכוניות חזקות ממש. זאת, יחד עם עיצוב פנים ייעודי, ובמרבית המקרים גם יחסי העברה קצרים יותר. אגב, בתחום ההספק המרבי העדיפו אנשי פיז'ו לא לגעת בשנים האחרונות.
בכל מקרה, עם היסטוריה שכזו, עניין אותנו עד מאד לגלות מה מקיימת ה-206XS החדשה יחסית. בעיקר לאחר שנודע לנו כי במדינות אחרות היא נקראת XSI...

נראית טוב

והפתיחה מבטיחה. למעשה, מעט הופתענו לגלות כי ה-206, למרות גילה, עדיין מושכת מבטים לרוב. בכל רמזור ברכו אותנו חברים לפקקים ב"תתחדש", בעוד פוחזים ניסו לבדוק את כישורי ההאצה שלנו. ללא ספק, מחמאה למלאכה המוצלחת שעשו מעצבי פיז'ו. כי ה-206, למרות שהיא כבר בת ארבע, עדיין נראית רעננה, לא פחות מושכת ממתחרות צעירות ממנה.
בכל מקרה, צריך להתחשב בכך שה-XS אינה זהה לגרסה הנפוצה: ראשית מדובר בגרסת שלוש דלתות נאה יותר. בנוסף יש כאן מספר שינויים, כמו כנפיים קדמיות מורחבות מעט (בדומה ל-GTI), כונס אוויר גדול יותר מתחת לקו הפגוש, וחיפוי שקוף לפנסים מלפנים. גם הצמיגים והחישוקים במידה נדיבה יחסית - 195/55 ו-"15 – ואילו מאחור נוסף מפלט בוהק.

גם מבפנים

גם סביבת הנהג מציגה קווים מקוריים ולא ממש שגרתיים. המחוונים מראים שניתן לשלב בין מושך, חדיש וקריא, כולל תוספת גוון ניאון כחול. גווני הריפוד (למרות הבד הפשוט) נאים ומוסיפים לאווירה הספורטיבית, כמו ההגה עוטה העור. ויש גם צג דיגיטלי גבוה ונאה, לשירות מערכת השמע המקורית ומחשב הדרך, שניהם נשלטים היטב מההגה. אפילו יריעות הפלסטיק השחורות והגדולות נראות טוב מבעבר, אם כי החומר עצמו עדיין לא נעים במיוחד למגע.
אחת המטרות של פיז'ו עם ה-206 הייתה רווחיות גדולה מבעבר, ולכן כנראה רואים בתא הנוסעים ניסיונות חיסכון לא אופייניים, המתבטאים לעיתים בחוסר הקפדה. כך לדוגמה כיוון גובה המושב לא יעיל, עם "ידית כיסא מפלט" המשנה גם את זווית הכרית. יחד עם מיקום לא מושלם של הדוושות, קשה מדי למצוא תנוחת נהיגה טובה.
עוד בתחום החסר אפשר לרשום היעדר מפתיע של תאורת מפות, חיווי לא טוב של מפשיר האדים, כיוון מסורבל לתאורת מחוונים ומכסה מיכל הדלק שאינו משולב בנעילה מרכזית ודורש מפתח. חבל גם לגלות תחושה "חלולה" ולא מדויקת בפעולת בורר ההילוכים הנאה.
כרגיל, ל-206 מרחב נאות גם אם לא פורץ גבולות בתחום. בכל מקרה פחות מליונדאי גטז החדשה או להונדה ג'אז המודרנית. הכניסה לאחור, בגלל מושב שאינו נע מספיק לפנים, אינה נוחה כבעבר. תא המטען, כנהוג בפיז'ו קטנות, רחב למדי בגלל שימוש במבנה אופקי עם מוטות פיתול למתלה האחורי.

המצערת

אך מה שעניין אותנו במיוחד היה טיב שידוך מנוע ה-1.6 ליטר. כן זהו אותו מנוע 16 שסתומים המוכר מה-307, ה-206 האוטומטית ואחותה הפתוחה. ובכל זאת, היו לנו ציפיות שונות הנובעות מהמראה והכינוי.
צריך לזכור כי עם 110 כ"ס, יש כאן יותר כוח ממה שהיה ל-GTI המקורית, שהייתה כמובן קלה משמעותית. אבל בפיז'ו לא טרחו למצות את הפוטנציאל, ולבצע מספר שינויים קלים אך מועילים. כך למשל ידעו אנשי פיז'ו בשנות השמונים והתשעים לחפות על מנועים לא חזקים במיוחד עם תגובת מצערת חדה שנתנה תחושה זריזה, יחד עם יחסי העברה קצרים. ב-XS הזו המצב שונה, ולעיתים מורגשת השהייה מוגזמת בין פקודת רגל ימין לתגובת המנוע. תיבת ההילוכים עצמה שגרתית, הן בפעולה בינונית והן ביחסי העברה לא נמרצים מספיק.
בנוסף, המנוע במכונית המבחן הפגין מחסור בכוח בסל"ד נמוך, יותר מכפי שזכור לנו. כל זה גם מסביר מדוע בתחילת הדרך משתלטת תחושת אכזבה קלה. וזו בולטת במיוחד בעיר, כאשר הפער בין הילוך ראשון לשני מוצא את הנהג לעתים עם שרירים רפויים באופן מביך. בכל מקרה, בהילוכים גבוהים יותר התגובות משתפרות, בין היתר תודות לפערים קטנים יחסית ביחסי ההעברה.
אז נכון, אי אפשר להאשים את ה-206 הזו בפלגמטיות-יתר, כי היא אכן זריזה ומהירה יחסית, אלא שהחיים הם יותר ממספרים. לנו חסרות תגובות ותחושות מיידיות יותר מיחידת הכוח. הצד המלא של הכוס הוא כמובן נסיעה מעודנת בשיוט מהיר, וצריכת דלק טובה של 9.0 ק"מ לליטר.

צדיקה בסדום

בעוד מכוניות סופר-מיני חדשות מנסות ללבוש ארשת מכובדת, ה-206 הוותיקה מציעה אווירה שונה. היא בפירוש שייכת לזן הולך ונעלם של מכוניות קטנות, המסוגלות להעלות חיוך על פני הנהג. בהשקתה נטען כנגדה שהיא פחות מהנה מה-106 או אפילו ה205- (בעיקר בגלל ההיגוי), אבל כיום היא קרן אור באפלה.
קחו אותה לכביש הרים מפותל, ותגלו שלדה עם פוטנציאל שנראה לנו כאילו עדיין לא נוצל באופן מלא, אפילו לא בגרסת ה-GTI. שם האריה הקטן מתנהג פשוט כמו... פיז'ו של פעם. כזה שניתן לנהוג בו לא רק באמצעות ההגה אלא גם עם הדוושה. כזה שמציג תסריט מוכר של תת-היגוי קל, הרפיה ממצערת והידוק קו מיידי. אגב, הצמיגים הרחבים של קונטיננטל לא הרשימו באחיזה גבוהה במיוחד, וגורמים לעיתים לאובדן אחיזה פתאומי מעט. יש להתחשב בכך.
לצערנו, גם כאן הותירה פיז'ו קצוות חשופים. כך בחרו שם שלא לשפר את ההיגוי הסובל מתחושה לא משכנעת, עם מעט חופש מיותר במרכז, כזה המפריע בעיקר בנסיעה מהירה בכבישים משניים. נוחות הנסיעה לעומת זאת טובה למדי, בעיקר בהתחשב בצמיגים רחבים. הבלמים, למעט פעולה מעט עצבנית בתחילת הדרך, מבצעים מלאכה טובה ואינם סובלים מאובדן כוח.

האריה לא הפך נמר

מה לעשות, ופיז'ו לא יצאו מגדרם כדי להפוך את גור האריות למכונית לצעירים נמרצים. כמעט כמו בכל גרסאות ה-206, גם כאן התמקדו בחיצוניות בעיקר, ופחות במה שמתחת לעור. לא הבל היופי? תספרו את זה לפיז'ו. וזה חבל, כי מספר שינויים קלים אותם מכירים שם היטב, ניתן ליצור כאן מכונית נהדרת לחובבי הספורט ונטולי ממון.
דווקא טויוטה, עם היאריס T שעלולה להתגלות כמתחרה עיקרית, הלכו במתכון הצרפתי הישן, אם כי אינם מספקים מראה מושך באותה מידה.
אין ספק כי ה-206XS במתכון הנוכחי, בנויה לקסום לחובבי אופנה. העובדה שהיא גם מהנה בזכות שלדה טובה, מהווה ערך מוסף ולא מטרה. אבל זה כנראה מה שהופך אותה למפתה עבור קהל רחב. היא נראית טוב, מותירה את הרושם הנכון, ואינה דורשת הקרבה מיוחדת. מלבד זאת, עם תג מחיר של 99,000 שקלים, היא גם זולה משמעותית מהגרסה הספורטיבית, ורק מביני דבר יבדילו בינה לבין ה-GTI. רוצים קטנה חמה באמת מאותו בית? יש 106 GTI, רק חבל שהיא כבר אינה מגיעה אלינו…