קשיי ההתבגרות של הפינגווין

מתכנתים חדורי אידיאלים פיתחו בשנות ה-90 את "לינוקס", מערכת ההפעלה החופשית, כחלופה לתוכנות שנתונות לבעלות של תאגידים. "לינוקס" בעלת הדימוי האנרכיסטי, התבגרה בשנים האחרונות והפכה למתחרה רצינית ל"חלונות" של מיקרוסופט במגזר העסקי.
"לפני כמה שנים אנשים התייחסו ללינוקס כאל כלבלב - חמוד ונעים לליטוף אך דורש השקעה רבה באילוף והקדשת תשומת לב", אומר ביל קלייברוק, מנהל תחום הקוד הפתוח בחברת המחקר "אברדין". "כיום, המצב השתנה, לינוקס התפתחה להיות תוכנה עסקית ראויה".
תערוכת "לינוקס וורלד", אירוע שמתקיים פעמיים בשנה, נערכה לראשונה ב-1999. ברוק שלבי, דוברת חברת IDG World Expo, מארגנת התערוכה, מעידה על השינוי שחל במשך השנים בתבנית הנוף האנושי בתערוכה. "בתערוכה הראשונה נראו בקהל רק גיקים", היא אומרת, "בשנים שלאחר מכן הצטרפו אליהם 'לובשי חליפות' ואילו בתערוכה הנוכחית מספר "לובשי חליפות" עולה על הגיקים במידה ניכרת".
"לינוקס וורלד" הפכה לתערוכה מסחרית נוצצת עם נוכחות מאסיבית של ענקי טכנולוגיה כמו סאן, אורקל ו-IBM. אפילו מיקרוסופט, הסדין האדום מול עיניהם של מפתחי הקוד הפתוח, רכשה ביתן בתערוכה הנוכחית, שמסתיימת היום (ה').
השינוי מעיד על הפופולריות הגוברת של לינוקס, תוכנת הדגל של תנועת הקוד הפתוח, שקרויה על שם ממציאה, המפתח הפיני לינוס טורוולדס.
טורוולדס פיתח את הרכיב הבסיסי של מערכת ההפעלה (kernel) ב-1991 והזמין מפתחים מכל העולם לשפר את מערכת ההפעלה ולהוסיף לה רכיבים, בדומה לתוכנות אחרות שמבוססות על קוד מקור פתוח.

מהו קוד פתוח?

רוב יצרני התוכנה הקניינית (ובראשם מיקרוסופט) נוטים לשמור את קוד המקור של התוכנות שלהם לעצמם ולא לאפשר לאחרים לשנותו וליהנות מפיתוחיו (קוד מקור סגור). לטענתם, ההגנה על חשאיות הקוד היא המפתח לייחודיות שלו ולצבירת רווחים גדולים.
על פי תפישת הקוד הפתוח, תוכנה מופצת ברשיון יחד עם קוד המקור (קוד תוכנה לפני שעבר שלב של הידור משפה עילית לשפת מכונה - compiler), בדרך שמעודדת מפתחים לשנותו ולשפרו כראות עיניהם. מוצרי הדגל של תנועת קוד המקור הפתוח הם מערכת הפעלה לינוקס ושרת האינטרנט אפאצ'י.
ללינוקס גירסאות רבות, רובן ניתנות להורדה מהאינטרנט חינם. עם זאת, חברות מסחריות כמו "רד האט" מוכרות גירסאות ארוזות של לינוקס יחד עם תיעוד, תמיכה טכנית ותוכנות נוספות, במחיר זול יותר מתוכנות קנייניות מתחרות.
ב-1992, כ-1000 אנשים ברחבי העולם השתמשו בלינוקס. עשור לאחר מכן, 20 מיליון אנשים משתמשים בה, בעיקר בתאגידים, מעריכה חברת המחקר A.D.H בראון.
על אף שלינוקס עדיין אינה מהווה חלופה אמיתית ל"חלונות" עבור משתמשי המחשבים האישיים, מחירה הזול ושיפור בידידותיות שלה למשתמש עשויים להפוך אותה לכזו. רשת "וול-מארט" הציעה לאחרונה למכירה בארה"ב מחשבים אישיים שפועלים עם Lindows, גירסה של לינוקס שתומכת בהפעלה של יישומי חלונות עבור 299 דולר בלבד.

לינוקס במגזר העסקי והממשלתי

לינוקס צוברת תאוצה בחודשים האחרונים במשרדי ממשלה ועסקים ברחבי העולם. מערכות מבוססות לינוקס הותקנו בסוכנויות ממשל בארה"ב, בהן חיל האוויר, משרד ההגנה, החקלאות והאנרגיה ומנהל התעופה הפדרלי. מערכות לינוקס הותקנו גם בפרלמנט הגרמני, במשרד הדואר הסיני, במשרדי התרבות, ההגנה והחינוך בצרפת ובסוכנויות ממשל בקנדה, אנגליה, ספרד, סין וסינגפור.
גם ישראל עושה שימוש בפרויקטים של קוד פתוח. 40 אחוז משרתי פרויקט תהיל"ה (תשתית האינטרנט למשרדי הממשלה) מבוססים על קוד פתוח, כלומר, מפעילים שרת אינטרנט אפאצ'י עם מערכת הפעלה לינוקס, נמסר בישיבה של ועדת האינטרנט של הכנסת בחודש שעבר. בעקבות אותה ישיבה התברר כי משרד האוצר נוטה להקצות סכום של עד מיליון שקל לפיתוח "אופן אופיס", חבילת יישומים משרדיים המבוססת על קוד מקור פתוח.

בשנים האחרונות גם חברות מסחריות כמו IBM, סאן ונטסקייפ החלו לתמוך בפרויקטים של קוד פתוח. "אורקל" מפתחת תוכנה לאחסון קבצים שפועלת על "לינוקס", "סיסקו" מפתחת יישום רשת מבוסס לינוקס לאחסון קבצים ומידע, ואף "סאן", שמשווקת מערכת הפעלה קניינית משלה (סולאריס), אימצה את "לינוקס". מנכ"ל החברה, סקוט מקינלי, הכריז השבוע כי סאן תשיק שרת מבוסס לינוקס במחיר 2,796 דולר. (שרת דומה המבוסס על Windows עולה כפליים ממחיר זה). יותר מ-400 מפתחים בסאן עובדים במשרה מלאה בפרויקטים של לינוקס. IBM, המספקת שירותי ייעוץ לחברות המעוניינות לעבור ללינוקס, הודיעה על יותר מ-4,600 פרויקטים של לינוקס שהיא מנהלת עבור לקוחות תאגידיים.
חברות כמו דויטשה טלקום החלו לעבור לשרתי לינוקס כדי ליהנות מיישומים זולים לניהול מסדי נתונים כמו MySQL. מאזון משתמשת במערכות מבוססות לינוקס כדי להפעיל אתרי אינטרנט, לאחסן מסמכים ולנהל דואר אלקטרוני. בד בבד, IBM חסכה יותר מ-10 מיליון דולר בשנה לאחר שהעבירה את מערכת הדואר האלקטרוני הפנימית לשרתי לינוקס.

החשש: להצלחה יש מחיר

ההצלחה הזו מדאיגה תומכים נלהבים של לינוקס כמו דיוויד רייד, האקר בן 18 שזוכר את כנס לינוקס וורלד הראשון כהתכנסות משותפת של גיקים, סוציאליסטיים ואנשי אקדמיה.
כאשר ביקר השבוע בתערוכת "לינוקס וורלד", רייד הסתייג מאנשי העסקים ומנהלי השיווק הרבים שנראו באיזור. רייד ומפתחים אחרים חוששים כי התאגידים המציגים את מרכולתם על מסכי ענק ב"לינוקס וורלד" ישברו את הרוח של תנועת הקוד הפתוח ויהפכו את לינוקס לקרדום לצבירת רוווחים. במקביל, הם ימנעו מהפצת שיפורים במערכת ההפעלה לטובת כל המשתמשים, או גרוע מכך, יפתחו גירסאות קנייניות ולא סטנדרטיות של לינוקס ו"ישברו את הקוד" של לינוקס, על פי החשש.
המחסום העיקרי נגד "שבירת הקוד" של לינוקס כיום כיום הוא LSB (קיצור של Linux Standard Base), רכיב סטנדרטי של לינוקס שכל המפיצים והמפתחים של לינוק מתבקשים להשתמש בו.
ג'ונתן שוורץ, סגן נשיא תוכנה ב"סאן", מבטיח שהחברה שלו תכבד את הסטנדרטים של לינוקס, אך מביע חשש שחברות אחרות לא יעשו כך. "הסכנה היא ש'רד האט' תרצה גירסה אחת של לינוקס, דל תבקש ליצור לעצמה גירסה אחרת ואילו אורקל תפתח גירסה שלישית".
עם זאת, רבים ממפתחי לינוקס צופים ששיתוף הפעולה בין מפתחי לינוקס ישרוד, ולו בגלל שחברות רבות מעדיפות לרכוש תוכנות קוד פתוח, שעדיפות בעיניהן על החלופות הקנייניות, הלא גמישות. למשל, מיקרוסופט מפיצה את Windows יחד עם תוכנות רבות כמו אינטרנט אקספלורר ונגן המדיה. החלפת תוכנות אלה באחרות (כמו גם מעבר מחלונות למערכת הפעלה אחרת) אינה פשוטה.
"לינוקס לא תשתנה בגלל שהאנשים שמשתמשים בה אוהבים אותה כפי שהיא", אומר זאק מוריס, מפתח לינוקס בן 18 מסאן חוזה. מוריס נשבע כי לעולם לא יתקין תוכנת מיקרוסופט במחשב האישי שלו. "להשתמש ב-Windows זה כמו לנהוג במכונית אוטומטית", הוא אומר, "המכונית נעה אך הנסיעה לא מהנה כמו עם מכונית ידנית". הצרה היא שרוב המשתמשים מעדיפים מכונית אוטומטית.