החינוך החרדי: בנים מול בנות

עבור הציבור החילוני, מדובר בעולם זר וסגור: אבל החינוך החרדי צובר תאוצה ותלמידים בשנים האחרונות, והצצה זו על חלק מתכניו רק מדגימה את הפער המתרחב בחברה הישראלית בין מערכות החינוך הנפרדות. למעשה, אחד האלמנטים המרכזיים המאפיינים את מערכת החינוך הזו היא ההפרדה בין בנים לבנות - גם פיסית, אבל גם, וזו נקודה חשובה יותר - בתכני הלימוד ובתפקיד שמייעדת להם החברה החרדית. הנקודה האירונית היא שהבנות לומדות הרבה יותר "לימודי חול" מהבנים - ועל פי הקריטריונים החילוניים יכלו להיחשב "משכילות" יותר. מאידך, הציטוט הקדום "כל המלמד בתו תורה כאילו לימדה תיפלות" (זנות, על פי פירושים מסוימים), הוביל לכך שנאסר עליהן לחלוטין לימוד הגמרא וכך נמנע מהן המפגש עם החומר הלימודי – דתי המשמעותי ביותר ביהדות.

בנים לדת, בנות לחולין

מטרת הלימוד לבנים ולבנות שונה. אצל הבנים עצם לימוד התורה נתפס כבעל ערך דתי עליון ובעל ערך מיסטי רב. הטיעון שלימוד התורה הוא בעל יכולות להגן על ביטחון ישראל נשמע מהחרדים כשהם נדרשים להסביר מדוע לא יתגייסו בניהם לצה"ל. אבל לימוד התורה נתפס אצלם כבעל ערך מיסטי גדול עוד יותר, עד כדי קיום העולם כולו.
מייסד ישיבת וולוז'ין – אם הישיבות הליטאיות, ר' חיים מוולוז'ין (נפטר 1821) למשל, הסביר את ערך לימוד התורה בכך ש"אילו היה העולם מקצהו ועד קצהו פנוי אף רגע אחד מעסק והתבוננות בתורה הקדושה, היו חוזרים כל העולמות לתוהו ובוהו".
בעוד לימוד התורה על ידי הבנים הוא לימוד לשם לימוד – לימוד "לשמה", אצל הבנות נתפס הלימוד בעיקר כ"מכשיר" – מכשיר לקיום בית יהודי ראוי וגם מכשיר לשם יציאת הנשים לעבודה בכדי שתוכלנה לסייע בפרנסת הבעל ש"תורתו אומנותו". בניגוד לבנות שבדרך כלל מסיימות את לימודיהן לאחר כשנתיים של השכלה על תיכונית, הבנים בעצם לא אמורים לגמור ללמוד אף פעם.
מעבר להבדל המשמעותי בתכני הלימודים קיימים הבדלים נוספים בין המוסדות לבנים ולבנות. אחד ההבדלים המהותיים הוא שהבנות כולן הולכות לבית הספר החרדי השכונתי, בעוד עבור הבנים, מחפשים ההורים מוסדות אליטיסטים מיוחדים. לכן קיימות שתי מערכות חינוך חרדיות לבנים, המסגרת הכללית של רשת "החינוך העצמאי" ולצידה, או אולי מעליה, רשת המסועפת של תלמודי התורה ו"חיידרים" למיניהם.
ההבדלים בין בנים לבנות בחינוך החרדי באים לידי ביטוי משמעותי אפילו בנושא התלבושת האחידה. ככלל, הבנות, ככל שהן גדלות, משתחררות יותר ויותר מהצורך בתלבושת אחידה, אם כי הן תמיד עומדות תחת כללי צניעות מחמירים (כללים עד כמה רחוק מותר שיגיע העגיל מהאוזן, איסור לבישת הצבע האדום ועוד ועוד). לעומתן הבנים אשר משוחררים בקטנותם מהאחידות (אם כי כבר מגיל הגן ילכו עם סנדלים כשכפות רגליהם גרובות בגרביים, וכבר בכיתות הנמוכות יפסיקו להגיע ל"חיידר" עם מכנסיים קצרים) מתחילים להתחייב בתלבושת החרדית האחידה הידועה לאחר הבר מצווה, תלבושת איתה יתמידו ללכת עד זקנתם.

הילד החרדי "האידיאלי"

בגיל שלוש יתחיל הילד החרדי "האידיאלי" ללכת לגן נפרד, בלי ילדות. בגיל ארבע במסגרת המכינה ל"חיידר" כבר יתחיל (ויגמור) ללמוד לקרוא. בחלק מהמכינות יש גננות שמלמדות הכל, להוציא "קריאה", שברוב המכינות מקפידים שתלומד על ידי גבר. בגיל חמש ייכנס הילד החרדי לכיתה א'. בנושא גיל הכניסה לכיתה א', מסתמן מהפך, וכיום יש מגמה לתת לילדים "לשחק עוד שנה" והמגמה היא שייכנסו לכיתה א' בגיל 6.
את שמונה השנים הבאות (כיתות א-ח) יבלה הילד החרדי "האידיאלי" ב"תלמוד תורה" המכונה על ידי רבים "חיידר". בגיל 13, כשיסיים כיתה ח' יצטרף ל"ישיבה קטנה", בה ילמד עד גיל 16. מכאן ואילך יקדיש כמעט את כל שעות הלימוד המרובות שלו ללימוד גמרא. מגיל 16 ומעלה ילמד כ"בחור" בישיבה גבוהה עד לנישואיו. אז יצטרף ל"כולל" ומתוקף היותו גם נשוי וגם תלמיד ישיבה יהפוך ל"אברך". במשך כל שנות לימודיו כלל לא ייתקל באנגלית, בהיסטוריה כללית ובאזרחות, גם שיעורי התעמלות יימנעו ממנו. מתוך הלימוד ובצורה לא סדירה ייפגש עם היסטוריה יהודית, עם גיאוגרפיה של ארץ ישראל וסביבותיה, עם קצת לימודי טבע (כפי הבנתם על ידי חז"ל), וכן ישלוט בשפה נוספת (ארמית) ובחלק מהמוסדות, בעיקר החסידיים, גם ביידיש.

החינוך לבנים

מערכת השעות של כיתה ה' בתלמוד תורה "תורת אמת" בבני ברק, הנחשב לתלמוד התורה היוקרתי בעיר החרדית, יכולה להדגים מהו החינוך לו זוכה הילד החרדי "האידיאלי". יצוין כי מדובר במוסדות החינוך אליהם שולחים את ילדיהם הזרמים המרכזיים ביהדות החרדית, בעיקר אלו המתגוררים בבני ברק, בירושלים ובריכוזים החרדיים הבולטים וכי בבתי הספר החרדיים הכלליים מוקדשות הרבה יותר שעות ללימודי חול, בכמויות משתנות, ונלמדים בהם מקצועות כמו אנגלית, מחשבים ועוד.
בדומה לחבריהם במערכת החינוך החרדית, תלמידי כיתה ה' בתלמוד תורה "תורת אמת" חזרו ללימודים לאחר "חופש גדול" בין שלושה שבועות בלבד, חופש שהחל רק באמצע חודש יולי, בתשעה באב, והסתיים בראש חודש אלול (9 באוגוסט). להלן מערכת השעות של תלמידי כיתה ה' בת"ת "תורת אמת":
08:00 – 08:45 תפילת שחרית
08:45 – 10:00 משנה
10:00 – 10:10 הפסקת אוכל
10:10 – 10:30 הפסקה רגילה
10:30 – 11:40 גמרא
11:40 – 11:50 הפסקה
11:50 – 12:40 גמרא
12:40 – 13:00 הלכה (קיצור שולחן ערוך)
12:45 – 13:00 תפילת מנחה (בחורף)
13:00 – 15:00 הולכים הביתה
15:00 – 15:55 נביא
15:55 – 16:05 הפסקה
16:05 – 16:55 לימודי חול. ימים א', ג', ה': חשבון. יום ב': דקדוק/ כתיב וכתב. יום ד': חיבור וסגנון.
16:55 – 17:05 הפסקה.
17:05 – 17:55 חומש/נביא.
18:00 הביתה.
בכיתות האחרות בתלמוד התורה "תורת אמת" מערכת השעות דומה ובכולן יש בכל יום שעה אחת בלבד של לימודי חול, באף אחת מהכיתות לא מתקיימים שיעורי אנגלית, היסטוריה, גיאוגרפיה או אזרחות. תלמידי הכיתות הגבוהות מסיימים ללמוד מעט מאוחר יותר הנמוכות מעט מוקדם יותר. בנוסף נהנים תלמידי הכיתות הנמוכות בשעה 08:45 מ"הפסקת שירותים ולשתות", כלשון הילדים הלומדים בבית הספר.

הילדה החרדית "האידיאלית"

בגיל שלוש תצטרף הילדה החרדית "האידיאלית" לגן החרדי המקומי, ללא ילדים מהמין האחר כמובן. בכיתה א' תצטרף לאחד מבתי הספר של רשת "בית יעקב", שם תילמד עד כיתה ח'. את שנות התיכון תבלה באחד התיכונים החרדיים לבנות, המכונים "סמינרים". רובן המכריע של הבנות החרדיות הן בעלות השכלה על תיכונית ולאחר סיום כיתה י"ב הן ממשיכות ללמוד בסמינרים להוראה. הלימודים בסמינרים נמשכים בדרך כלל שנתיים או שלוש, יש גם מעטות המסתפקות בשנה אחת. הסמינרים להוראה כוללים גם לימודי מקצועות כגון הנהלת חשבונות, מחשבים ועוד שמלומדים תחת כותרות כגון "הוראת יישומי המחשב" ו"הוראת הנהלת חשבונות", התחכמות שנועדה לאפשר לימוד מקצוע במוסדות שייעודם לימוד הוראה.
המקבילה הנשית בבני ברק לתלמוד תורה "תורת אמת", היא בית הספר היסודי לבנות "בית יעקב כהנמן" (על שם הרב יוסף שלמה כהנמן מייסד ישיבת פונוביז'). מערכת השעורים בבית הספר, יכולה להוות דגם לחינוך לו זוכות הילדות החרדיות "האידיאליות" (למרות הסתייגותו של פעיל חינוך חרדי שהדגיש: "אין דבר כזה ילדה חרדית אידיאלית") . להלן מערכת השיעורים של תלמידות כיתה ז' בבית יעקב "כהנמן":
08:00 – 08:30 תפילה
08:30 – 09:15 יום א': תורה. ב': תורה. ג': אנגלית. ד': ספרות. ה': תורה.
09:15 – 09:35 הפסקת אוכל
09:35 – 10:15 יום א': דינים – קיצור שולחן ערוך. ב': פרקי אבות. ג': חשבון. ד': דקדוק. ה': יהדות.
10:15 – 10:35 הפסקה
10:35 – 11:20 יום א': אנגלית. ב': חשבון. ג': תורה. ד': חשבון. ה': התעמלות.
11:20 – 12:05 יום א': היסטוריה. ב': הבעה. ג': דינים. ד': נביא. ה': טבע.
12:05 – 12:15 הפסקה
12:15 – 13:00 יום א': נביא. ב': אנגלית. ג': טבע. ד': מלאכה. ה': פרשת השבוע.
13:00 – 13:40 יום א': חשבון. ב': נביא. ג': גיאוגרפיה. ד': מלאכה. ה': ביאורי תפילה.
13:40 – 13:45 תפילת מנחה
13:45 – 14:35 יום א': דקדוק (בשאר הימים הלימודים מסתיימים שעה קודם).
בימי שישי כוללת מערכת השעות של הבנות שיעור תורה, היסטוריה, גיאוגרפיה ואנגלית. השוני לעומת התכנים החינוכיים שמקבלים הבנים החרדים מתבהר היטב לאור ההשוואה בין שתי המערכות. כך מכינה החברה החרדית את ילדיה לקראת תפקידם החברתי המיועד - כל אחד במקומו.