חלון לים התיכון: מלטה פותחת צוהר לישראלים
יש לה עוד מה ללמוד על חופשות "הכל כלול", אבל מלטה מספקת אלטרנטיבה קרובה ולא יקרה לתייר הישראלי שרוצה להרגיש חו"ל אבל קרוב לבית. ביקור באי שהוא ים של אפשרויות
מאכלים מוכרים, חופים ים-תיכוניים ושפה שנשמעת כמו ערבית. לא, אתם לא ביפו - ברוכים הבאים למלטה, להרגיש קרוב במקום רחוק.
ערבית מתובלת באיטלקית
מלטה היא ארכיפלג המשתרע על פני שלושה איים בים התיכון (מלטה, קומינו וגוזו), בין סיציליה ולוב, ומשלב השפעות תרבותיות ערביות ואירופיות גם יחד. למשל, המלטזית, השפה הרשמית המדוברת, מורכבת מ-60 אחוז ערבית ו-40 אחוז איטלקית, ומילים רבות שתשמעו ברחוב יזכירו לכם מילים מוכרות מהשפה הערבית כמו "מרהבא" (שלום) או מספרים מ-1 עד 10.
שמה של המדינה הקטנה נגזר מהמילה היוונית Melet, כלומר דבש, ואחר כך קראו לה הרומאים Merita. מלטה הצטרפה לאיחוד האירופי רק לפני 6 שנים, וגרים בה כ-400 אלף תושבים בלבד, למרות שכמות התיירים שפוקדים את חופיה האי, מסתכמת במעל למיליון מבקרים בשנה.
סיפורה מתחיל במאה ה-16 לספירה, עת קיבלו האבירים ההוספיטלרים של סנט ג'ון את האי מידי קרל, מלך ספרד. חיילי האמפריה העותומנית שצרו על האי הפסידו במאבקם נגד האבירים האמיצים ב-1565, וסיפור גבורתם מונצח באי במגוון תהלוכות ומופעים צבעוניים, למשל, ב"אין גווארדיה" (In Guardia) שבמבצר סנט אלמו שבוולטה שבו בכח יום ראשון מתקיימת תהלוכה באווירה אבירית הכוללת קרבות אבירים בלבוש מלא.
ב-1798 היה זה נפוליאון שכבש את מלטה, אבל שנתיים לאחר מכן לקחו הבריטים חסות על האי, שהפך לקולוניה בריטית. רק ב-1964 קיבלה מלטה עצמאות והפכה לרפובליקה כחמש שנים לאחר מכן.
מפת מלטה. שלושה איים, סה"כ 400 אלף תושבים (צילומים: זיו ריינשטיין)
הסירה הלאומית של מלטה: צבעונית ושתי עיניים בחרטום
ההשפעות הקתוליות במלטה ניכרות ב-365 הכנסיות שבאי (אחת לכל יום בשנה), כשהמרהיבה שבהן היא כנסיית סנט-ג'ון מהמאה ה-16 שנמצאת בבירה, ולטה (Valletta), ושימשה את אבירי האי שבאו משמונה אזורים שונים ברחבי יבשת כדי לעזור לאחיהם המלטזים.
רצפת הכנסייה, שמתחתיה גם קבורים חלקם של האבירים, עשויה שיש איטלקי מרהיב ועליו עיטורים וציורים מהברית החדשה, כמו גם של דמויות וקדושים נוצריים. בכנסייה נמצא גם ציורו הגדול ביותר של הצייר האיטלקי, קראווג'יו, מ-1608 - "עריפת ראשו של סנט ג'ון הבפטיסט", ובו נראה ג'ון שניות לפני הוצאתו להורג.
בסמטאותיה הציוריות של מלטה, במיוחד באזור ויטוריוסָה (Vittoriosa) ובעיר מדינה (Mdina), אי אפשר שלא להתפעל ממרפסות העץ הצבעוניות והפסלים המציצים מקרנות הרחוב. רוב הבתים והמבנים באי בנויים מאבן גיר צהובה ומיוחדת המכונה "ליים סטון", המקבלת את צבעה מהשמש ומחולות המגיעים ממדבר הסהרה. האבן כה פופלרית, ובמלטה החליטו להקים מוזיאון במיוחד עבורה.
שיש איטלקי ועליו ציורים מהברית החדשה. כנסיית סנט-ג'ון בבירה ולטה
צבעים, עיטורים ובתים מסוגננים. רובע ויטוריוסָה
פסטיצי - הכירו את הבורקס המלטזי
האי גוזו (Gozo), הצפוני מבין שלושת האיים של מלטה, נמצא מרחק של חצי שעת הפלגה ומחיר של 4.60 אירו במעבורת מוולטה. כדאי לקחת יום סיור לאי הקטן, לפגוש את הטבע הירוק ואנשי הכפר הפשוטים, כמו ריקארדו זמיט שלמד את מלאכת הכנת הגבינות מאמו, ומייצר אותן בביתו בשיטה מיוחדת.
בכלל, האוכל המלטזי טעים ביותר ומתבסס על שעטנז של טעמים, החל מדגת הים על מיניה השונים, דרך מאכלים איטלקיים מוכרים וכלה במאכל הלאומי - פַסְטִיצִי (Pastizzi) - בורקס מלטזי הממולא בגבינה או אפונים.
95 אחוז מהתושביה של מלטה קתולים, ובין המיעוטים הנותרים נמצאת גם קהילה יהודית של כמאה איש שמתפללים בדירה שהוסבה לבית כנסת. ראובן אוחיון, שסבו שימש כרב האי והוא עצמו דור שלישי במלטה, מנהל את בית הכנסת הצנוע שבו נמצאים 7 ספרי תורה עתיקים בני 100 שנה, וכמה מהם הגיעו מלוב השכנה.
בקרבת הכפר זוּריק (Żurrieq) שבדרום מלטה, נמצא ה-בלו גרוטו (Blue Grotto) - מקבץ של מערות קרסטיות השוכנות על מימי הים, המקבלים גוון כחול מרהיב מקרני השמש. כל כך יפה שאפילו בראד פיט צילם כאן את סרטו "טרויה". בין הסרטים הנוספים שצולמו באי ניתן למצוא את "אקספרס של חצות", "הרוזן ממונטה כריסטו", "פופאי" ו"גלדיאטור".
כל כך כחול שאפילו בראד פיט צילם פה סרט. ה-בלו גרוטו
חופשות "הכל כלול" עדיין אינן פופולריות כאן כמו ביעדים ים-תיכוניים אחרים, אבל האטרקציות התיירותיות של מלטה פותחות לתייר הישראלי חלון לים התיכון ובו שפע של אפשרויות אחרות מאלו שהוא מכיר, וכן, יש גם קזינו למי שבכל זאת מתעקש. חיי הלילה, עם זאת, לא מהמסעירים שתפגשו בסצנה האירופית אבל קיים מגוון ברים ומועדונים, ואפילו כמה מועדונים גאים.
מרחק שלוש שעות טיסה, אם כן, ובמחיר של עד 400 דולר, ישנו עולם מוכר אבל גם שונה: הים הוא הים התיכון, התרבות היא אירופית, החוויה - שעטנז של אפשרויות.
מודיעין שלום:
תדירות טיסות: 3 פעמים בשבוע עם "אייר מלטה"
זמן טיסה: כשלוש שעות
מטבע: אירו
מספר תושבים: 400 אלף
שפה: מלטזית ואנגלית
מזג אוויר: כמו בישראל
עונה מומלצת: כל השנה
לא להחמיץ: כנסיית סנט-ג'ון וביקור בגוזו
טיפ חשוב: נוהגים בצד שמאל (ההגה בצד ימין של הרכב)
- הכותב היה אורח של "קשרי תעופה" ומשרד התיירות המלטזי