כואב אבל צודק

הרמטכ"ל אמר ש"האיום הפלסטיני הוא בעל מאפיינים סרטניים", אבל לא הביא בחשבון שככה לא מדברים אצלנו על האויב. אילו היה אומר את הדברים הללו על ההתנחלויות, מן הסתם היה זוכה למחיאות כפיים סוערות של קובעי הטעם. זו היתה נחשבת ל"דעה מקצועית" וחבר הכנסת מוסי רז היה שר בטנדו עם אבשלום וילן שיר הלל למצביא, שמילא את חובתו המקצועית והמוסרית. הדעת נותנת שהם היו מוסיפים כי "עכשיו ההתנגדות להתנחלויות כבר אינה רק דעה פוליטית של שמאלנים, אלא חוות דעת של גדולי המומחים ובראשם הרמטכ"ל".
אבל יעלון, לרוע המזל, התייחס דווקא לפרטנר הפלסטיני ולא ליריב המתנחל. מעכשיו, ועד ביאת גואל צדק, או עד שיצהיר משהו נגד הימין, הוא יחשד כמופז ב', האיש שבא לנצח במלחמה ולא חלילה לתמוך בנסיגה מהירה מהשטחים הכבושים. עכשיו, לשעה קלה, יהיה יעלון יקיר המתנחלים, אבל אפשר להיות בטוחים שהוא עוד יגיד גם דברים לא נעימים. כי זה תפקידו הפוליטי של הרמטכ"ל: לא להעמיד את יוקרתו באופן אקסלוסיבי למען צד אחד בוויכוח הפנימי. פעם ימינה ופעם שמאלה. איי קאן בוגי.
ומה אמר יעלון? הוא כלל לא הכניס את ראשו לסוגיית הפתרון המדיני הרצוי. הוא לא דיבר בעד ונגד ההתנחלויות, או בעד ונגד ההישארות שלנו לנצח בנחלת אבותינו. הרמטכ"ל בסך הכל חזר על מה שרוב הציבור, מימין ומשמאל, יודע: שהפלסטינים לא השלימו עם קיומנו, שלנסיגה מלבנון היתה השפעה דרמטית על פרוץ האינתיפאדה הנוכחית, ושהגעה להבנות תחת לחץ הטרור היא מסוכנת. צריך להיות רמטכ"ל בשביל לומר כל זאת? לא. מספיק להיות טוראי ראשון במילואים בשק"ם. האם מי שאומר זאת הוא ימני בדיעותיו? לא, די בכך שיהיה מצויד באינטליגנציה בסיסית. ולרמטכ"ל יש, ברוך השם.
החריגה היחידה העלולה לעורר תרעומת בדבריו של רב אלוף יעלון לא הייתה אפוא קשורה כלל לתוכן הדברים, אלא לשני עניינים אחרים, צורניים בעיקרם, הקשורים לנימוסים והליכות. עולם המונחים מתחום הסרטן לא מתפרש אצל המאזין התם רק כניתוח המצב, אלא כהתייחסות ערכית לפלסטינים עצמם. סביבת הדימויים האונקולוגית שבה בחר דוקטור יעלון הופכת אותו בעיני מבקשי רעתו ל"שונא ערבים". אם במקום להצהיר ש"האיום הפלסטיני הוא בעל מאפיינים סרטניים" היה יעלון מעדיף לומר שהאיום הפלסטיני הוא בעל מאפיינים של שפעת, אשר עלולה לגרום לסיבוכים, יש להניח שהאבחנה הייתה מתקבלת בהנהון. לרמטכ"ל אסור להודיע על מותו של השלום ממחלה קשה, אלא רק להזהיר שלא בריא למדינה לצאת החוצה בלי סוודר.
העניין השני הוא המקום שבו בחר יעלון לשאת את דבריו, בפני פורום של רבנים. כך הוא נחשד באחת בניסיון לשאת חן בעיני השומעים אותו. לומר להם את מה שהם חפצים לשמוע. לו הדברים היו נאמרים בפני מדריכי 'השומר הצעיר', כך חושדים החושדים, אולי היה בוחר באבחנות ממורכזות יותר. אולי.
ולגופם של דברים, ורגע אחרי שהשמאל מבכה את אובדן תמיכת הרמטכ"ל, יעלון פשוט צודק. האיום הפלסטיני הוא בעל מאפיינים סרטניים. זה בוטה, זה מטלטל, זה כואב. אבל אל תאשימו את הרופא.