תל באר שבע וגן לאומי ממשית
אל הבאר העתיקה בעירו של אברהם אבינו, ואל בתיה המפוארים והמשוחזרים של העיר הנבטית, שמציגים אדריכלות ייחודית שאין כדוגמתה בשום מקום אחר. כתבה שמינית בסדרה
ראו כתבות נוספות בסדרה בטור מימין
אופי המסלול: הנסיעה לאתרים ברכב, הסיור ברגל.אורך מסלול: ממשית - שעה עד ארבע שעות, תל באר שבע כשעתיים. איך מגיעים: לממשית מגיעים מכביש 25 בדרך העולה מצומת הערבה אל דימונה.
ממשית מזוהה עם העיר מאמפסיס, המתוארת בצורה גראפית ברצפת פסיפס מפוארת של כנסייה ביזנטית שהתגלתה במדבר בעבר הירדן. חשיבותה בתקופה הנבטית נבעה ממיקומה על הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה על מעלה העקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים או לבאר שבע. העיר משתרעת על פני 40 דונם והיא הקטנה בערי הנגב אך המשוחזרת ביותר מביניהם. סיורנו מתחיל ליד שער העיר המקורה בקשת הנשענת על שני מגדלים, שונים בגובהם. מאחורי השער נראה גגה האדום של הכנסייה. ואומנם בעת החפירות נתגלו מגדלים ומבנה כנסייה שגגה קרס.
אנו נכנסים אל בית השער. רצפתו עשויה לוחות אבן גיר קשה, שבה ניכרים עדיין גלגלי העגלות שנכנסו בשער העיר, עמוסי סחורות ותבלינים שהובאו ממרחקים. על אחד מדרגשי האבן, ששימשו בעבר את הזקיפים, ניתן להבחין באבן מיוחדת ובה שקערורית ששימשה כנראה למשחק 'סנט', מעין שש בש קדום שנמצא גם בפירמידות במצרים ובתל ערד. הכניסה אל רחובות העיר הצרים ובתי האבן המסותתים לתלפיות הישרתה בוודאי נוחות וקרירות על הבאים. אולי ציפו להם גם תענוגות בשרים בבית המרחץ ובבית נבטו, שם נמצאו הפרסקאות שניתן לראות גם היום, של פסיכה וארוס, אל האהבה המכונף ואהובת לבו.
בתי העיר מפוארים ביותר ומציגים אדריכלות ייחודית ביותר שאין כדוגמתה בשום אתר נבטי אחר. מלאכת השיחזור מקלה על המטייל את ההתרשמות מן העיר. רחובות שלמים נותרו על כנם ובהם קבוצות גדולות של מבנים נבטיים בעלי אולמות, חצרות ומרפסות. האבנים מסותתות היטב והקשתות התומכות את התקרה בנויות להפליא.
לאחר סיור בממשית נמשיך מערבה בכביש 25 וכביש 60, לכיוון גן לאומי תל באר שבע.
יכולת הנדסית גבוהה ומפעל מים מתוחכם
נעפיל אל מרומי תל באר שבע, הצרובה בזכרוננו כעירו של אברהם אבינו. כאן, מחוץ לשער הקדמי, נמצאת באר מיוחדת במינה, שאינה חצובה בגדת הנחל כמקובל אלא במרומי הגבעה. הבאר נחצבה כנראה במאות 12-11 לפני הספירה. ייתכן שזו הבאר המוזכרת בספר בראשית בנדודי האבות ובסיפורי הרועים, והמים מפכים בה עד היום.
תל באר שבע שוכן סמוך למפגש מי הנחלים באר שבע וחברון. בתל נחשפו שני שליש משטח העיר של התקופה הישראלית הקדומה, מה שהופך את המקום ליחיד במינו. תושבי העיר הקימו במקום מפעל מים מתוחכם המעיד על יכולת הנדסית גבוהה. מפעל המים הוא פיר ריבועי עצום החודר לעומק 15 מ' באדמה.
הפיר מוקף בקירות גבוהים המדופנים בחלוקי אבן והוא יורד אל מאגר גדול שאסף אליו את מי השטפונות שזרמו בנחל חברון. באתר התגלתה באר המים העמוקה בישראל, 70 מ' עומקה.
המסלול מתחיל בפסיעה קלה אל פתחו של שער העיר. זהו מבנה מבוצר הבנוי משלושה חדרי משמר ששימשו בעת מלחמה את חיל המצב, ובעת שלום את הסוחרים, השופטים והזקנים שישבו ברחבת שער העיר. "אלה הדברים אשר תעשו, דברו אמת איש את רעהו, אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם", זכריה ח' ט"ז.
בסיסי השער נבנו באבני גיר ומעליהם לבני בוץ. כיום רוב לבני הבוץ משוחזרות על ידי עובדי הגן הלאומי (שערים דומים נמצאו בחפירות גזר, חצור ומגידו). מערכת הביצורים הגנה על העיר, ששימשה כנראה מרכז מנהלי מסחרי ודתי. סיור בגן לאומי תל באר שבע מזמין שפע של הקשרים מקראיים, אותם תמצאו בשלטים במהלך הסיור. רשות הטבע והגנים שיחזרה חלקים ניכרים מהמבנים הקדומים בלבני בוץ. המבקר בתל יוכל להתרשם מהבאר העמוקה, מרחובות העיר, מהמחסנים, מבני הציבור, הבתים הפרטיים, החומה, השערים ומאגר המים. בראש התל הוקם מגדל תצפית, המאפשר התבוננות על תוכנית העיר וצפייה למרחק.
כאן נסיים את המסע בזמן. יציאה משערי הגן הלאומי היא קפיצה המחזירה אותנו מימי המקרא היישר אל המאה ה-21.
הכותבת היא מנהלת מרכז מבקרים ערד, רשות הטבע והגנים