גוש חלב: מים זכים בין הגבעות

עד היום לא הצלחתי לברר לאשורם את הפרטים הנוגעים לתולדות הבריכה, אבל היא קיימת ומפתיעה בהופעתה בין הגבעות הלבנות-חלביות והרכות של גוש חלב.
גוש חלב הוא השם העברי העתיק של הכפר הגדול אלג'ש, וזו גוש חלב שנודעה לפני כמעט 2,000 שנה כמקום הולדתו של הסוחר יוחנן בן לוי, הוא יוחנן מגוש חלב, שהפך מסוחר בשמן זית לאחד המנהיגים החשובים של מרד החורבן נגד הרומאים. להיסטוריה שלנו ניסו במשך שנים להכניסו יחד עם יריבו הגדול, שמעון בר גיורא, כגיבור לאומי, מורד מופלא וקנא לשם השם. משבגרנו, והתחלנו להבין את תולדותינו בארץ הזו, למדנו גם שיוחנן בן לוי, כיריבו בר גיורא, היה איש אכזר, קשה-לב ורע מעללים, שגרר את העם למלחמה אבודה מראש במעצמה העולמית רומי.
לא זו בלבד, אלא שבעצם ימי המצור הנורא שהטילו הרומים על ירושלים עוד מצאו שני ה"מנהיגים" זמן לשלח חרב איש באחיו, ומשום אותה שנאה נוראה ומלחמת האחים, כך עולה, חרב בית המקדש, נבקעה העיר, רוטשו עוללים וגלה העם מאדמתו. אז גיבור של ממש הוא לא היה.
אלג'ש של היום הוא כפר יפהפה, שגרעינו הישן מיושב ברובו במרונים או ביוונים-קתולים ובשוליו החדשים מצאו מפלט כפוי בני אקרית ובירעם. כנראה שעד ראשית המאה ה-14 עוד ישבו גם יהודים בגוש חלב, על אף שהיו בה מיעוט מבוטל. הגרעין הכפרי על ראש הגבעה הוא גם תילה הקדום של גוש חלב ומקומה של כנסיית הכפר העכשווית.
בעיבורי אלג'ש ושדותיה יש אתרים קדומים, מהם בעלי חשיבות ארכיאולוגית, כבתי כנסת יהודיים, מוזוליאום רומי, מערות קבורה וכיו"ב, ומהם בעלי חשיבות דתית ופוקלורית, כמו קבריהם של שמעיה ואבטליון. אותם הז"ל היו, לפי האגדה, צאצאים של גרי הצדק המוזרים הדרמלך ושראצר, בניו-רוצחיו של סנחריב מלך אשור. גם שני האשורים, לפיכך, "קבורים" בשדות אלג'ש. כך גם קבר יוחאי, כן, אביו של הרשב"י הוא רבי שמעון בר יוחאי מל"ג בעומר.
אבל כל הנפלאות האלה הן כבדרך אגב לענייננו. מכנסיית מר בוטרוס במרומי הכפר, יוצא משעול דרך מגרש שעשועים קטן, על גב שלוחה שטוחה וארוכה, שיש עליה מטעים של עצי שקד ותפוח, אגס ושזיף, ובעיקר אוויר טוב. מימין, מתחת ולצד השלוחה הזו, נמצא העמק השטוח של נחל חלב, שלא היינו מזכים אותו במבט שני לולא הבריכה.
עין חלב, הוא עין אלבידה (הלבן), נובע במורד הנחל, ומישהו בא וסכר את עמקו. משום שכל הגבעות סביב הן מסלע קירטון לבן, שרע מאוד הוא לחלחול ועתיר הוא בחרסית ובגבס, המונעים מן המים להיעלם באדמה, הפכה סוללת העפר את המעיין לבריכה מופלאה, אשר מימיה הירקרקים טהורים. עמוקים הם דיים כדי לזנק משפתה, עליונים למטה ותחתונים למעלה, ועוד לא נמצא היזם שיעמוד במקום ויטול ממונם של ישראל וישמעאל בבואם אל פלא המים היפה הזה. ומשום שלא נמצא היזם הזה, יפה הבריכה שבעתיים, ועין הירקרקות שלה מלבין עוד יותר את הגבעות שבסביבה.
בימים של חורף, כשכל הגליל מנער שטיחים של צבע אל מול השמים, וכל הקימורים והעגלוליות של הרי גוש חלב משופעים בפרחים ובחרקים מזמזמים, כשאחרוני התפוחים עדיין פורחים בלבן והשקדים כבר מוריקים לחלוטין, או אז תדמה הבריכה ללבו של גן העדן, ורק נימפות עירומות וארוכות שיער תחסרנה על שפתה.

איך מגיעים

הדרך אל בריכת עין חלב היא דרך עפר היוצאת מגן השעשועים הסמוך לכנסיית מר בוטרוס בראש הכפר אלג'ש. נסיעה בדרך אפשרית ברכב שטח או בכלי רכב חזקים וגבוהים. אפשר כמובן ללכת ברגל. זה סיפור קצר למדי. כקילומטר מצפון-מערב לכנסיה, מסתעפת הדרך ויש לפנות בזרועה הימנית (המזרחית) ולגלוש איתה אל נחל חלב, מהלך כחצי קילומטר עד לבריכה. קל להתמצא אם משתמשים במפת טיולים וסימון שבילים מספר 2.
עוד בסביבה: קברי צדיקים לרוב - לא רק בג'ש בעצם תחת כל עץ רענן ובכל סיבוב דרך. לחובבי מתים חשובים, מתאים עם ספרות מתאימה; הר מירון - שביל הפסגה ההיקפי. קצר ומזמן תצפיות נהדרות על העולם; הדולינה של סאסא ומערת פער - בולען קארסטי מפתיע בלב חורשה יפהפיה; בית כנסת יהודי עתיק והרוס בן כ-1,500 שנה, חבוי בבוסתן זיתים ותאנים בירידה מהכפר ג'ש אל נחל גוש חלב. בהמשך, מעיינות וטחנות קמח עתיקות.

טריוויה

התאנים תיכף נעלמים מן השווקים. המתגעגעים ייאזרו בסבלנות עד הקיץ הבא ויסתערו שוב על מבול הפירות הרכים והמתוקים שהריח שלהם משגע ומעורר כל הזמן מיצים אירוטיים, כי זה מה שהתאנה יודעת לעשות.
לא צריך לתאר פה איך נראה העץ ובכל זאת אספר איך נוצר פרי התאנה. ובכן, מה שנראה כמו פרי תאנה, הוא בעצם צבר עצום של פרחים. כל פרח נראה כמו חוט קצר. כל החוטים יושבים בתוך גוף סגור עם פתח קטנצ'יק למטה. יום אחד מגיעה צרעה פיצקל'ה, נכנסת דרך החור הקטן שבתחתית הגוף הסגור שאנחנו קוראים לו תאנה בוסר, ומטילה המוני ביצים.
תוך כדי הטלה היא מסתובבת בפנים ומעבירה אבקה. אחר כך היא עוברת לתאנה בוסר אחרת ועושה אותו דבר. ואז, במעבר מבוסר לבוסר, היא גם גורמת להאבקה ולהפרייה וגם גומרת להטיל את כל ביציה. בגלל ההפרייה, מבשילים פרחי התאנה החוטיים, מנפחים את הגוף והתאנה כבר לא בוסר אלא בשלה. אם אכלנו אותה בזמן, אז אכלנו תאנה בשלה מלאה בביצים שהטילה הצרעה הפיצקל'ה, על סף בקיעתן לרימות. אבל אם איחרנו ביום, אז התאנה עדיין בשלה, אבל בפנים כבר רוחשות הרימות שבקעו מן הביצים, שיום קודם עוד היינו אוכלים בלי לדעת. בתיאבון.