הפיגוע בכרכור: זוהו כל 14 ההרוגים
שרון טובול היתה אמורה לרקוד היום בחתונת אחותה, ונרצחה בפיגוע. עפרה בורגר, לשעבר מנהלת בית ספר בהוד השרון, נהרגה לאחר שביקרה את אמה החולה. סמ"ר ניר נחום נסע בטרמפ במכונית בסמוך לאוטובוס, ואיימן שרוף, לוחם מג"ב מעוספיה, תכנן להתקדם בצבא. סיפוריהם של חלק מההרוגים
שרון טובול | סרגיי שבצ'וק | ענת שמשון | אינדלאו אשטי | |||
אוסנת אברמוב | סועאד ג'אבר | אתי פסחוב | ליאת בן עמי | |||
איריס לביא | אילונה חנוכייב | אליעזר מוסקוביץ' | עפרה בורגר | |||
איימן שרוף | ניר נחום |
14 בני אדם נהרגו ביום שני בפיגוע ליד כרכור: שרון טובול, בת 18 מערד, סמ"ר איימן שרוף, לוחם מג"ב בן 20 מעוספיה, סמ"ר ניר נחום, בן 20 מכרמיאל, עפרה בורגר בת 56 מהוד השרון, איריס לביא בת 68 מנתניה, רס"ר במילואים אליעזר מוסקוביץ' בן 40 מפתח תקווה, רב"ט אילונה חנוכייב בת 20 מחדרה, סמל שני ליאת בן עמי, בת 20 מחדרה, אתי פסחוב בת 19 מגבעת אולגה, סועאד ג'אבר בת 23 מטייבה, אנדלו אשטי בן 50 מחדרה, אסנת אברמוב, בת 16 מחולון, ענת שמשון בת 34 מרעננה וסרגיי שבצוק, בן 35 מעפולה.
אתמול (ד') בצהריים נערכה הלווייתה של שרון, אליה הגיע אחותי כאישה נשואה.
מירי התכוונה להתחתן עם שלומי לפני יותר משנה. אלא שאז נפטר אביה, אלברט טובול ז"ל, שהיה מנהל אתר מצדה. רק לפני חודש הסתיימה שנת האבל, ומירי החלה מחדש את ההכנות לחתונה.
בזמן שהאוטובוס שבו נסעה שרון עלה בלהבות, טבלו אמה ואחותה במקווה טהרה כנהוג לפני חתונה. "במקום חתונה יש לנו הלוויה", זעקה האם לאה בבכי.
שרון, בת 18, התגייסה לפני כחודש ושירתה כמש"קית "שקם" במצפה רמון. "היא היתה מרוצה מהשירות הצבאי שלנו. היא הצחיקה אותנו עם גאוותה בכומתת הטורקיז שלה", סיפרה האם. "השבוע היא היתה באיזו השתלמות בצפון, וכמה שהיא שמחה על החופשה הזאת שקיבלה לקראת החתונה של אחותה. שיחררו אותה יום קודם לכבוד החתונה. כל כך חבל ששיחררו אותה יום קודם".
שרון היתה בת הזקונים במשפחה: לבד מהאחות מירי היו לה גם שני אחים. אחד מהם, יובל, היה בן המשפחה האחרון ששוחח איתה בבוקר הפיגוע. כששמע על הפיצוץ, חשש יובל מהנורא מכל ומיהר לצאת למקום הפיגוע. בין חפצי הנוסעים החרוכים הוא מצא את התליון שענדה אחותו.
שרון, "שישה", בפי חבריה, נולדה בערד ולמדה במגמת התיאטרון של בית הספר לאמנויות במצפה רמון. "היא היתה הדבר הכי טהור שהיה לנו בבית הספר", סיפר אוהד, חבר מבית הספר. "כשהיית עצוב ורצית לצאת מהדיכאון, היית הולך לשרון".
אלכס, החוגג את יום הולדתו, אינו מבין עדיין שאביו נהרג. אתמול הוא הסתובב בבית בעפולה, הביט באמו, אלכסנדרה (32), הממררת בבכי, והתקשה להבין מה בדיוק קורה.
סרגיי עלה ביום שני על קו 841 בדרכו חזרה מהמוסד החינוכי בטבריה שבו הוא עובד. לרוע מזלו, הוא כנראה נרדם באוטובוס ופספס את התחנה בעפולה. כך הגיע בטעות לצומת כרכור, שם אירע הפיצוץ.
סרגיי ואלכסנדרה עלו לארץ מאוקראינה לפני שבע שנים. "ההורים הזקנים של סרגיי נותרו שם. הוא היה בנם היחידי. אני אשלח את הגופה לקבורה באוקראינה, בשבילם", אמרה אתמול אלכסנדרה.
איתן גליקמן
כך סיפרה אתמול (ד') בת-דודתה של ענת, אסי קרייף. ענת (33) התגוררה ברעננה. היא למדה הנדסת תעשייה וניהול במכללת תל-חי, ובשנים האחרונות עבדה בחברת הרהיטים "דבל'ה". את סוף השבוע היא בילתה אצל אביה בקריית שמונה, וביום שני עלתה על קו 841 בדרכה הביתה.
אחותה של ענת, טל, הגיעה אתמול לארץ להלוויית אחותה. טל שוהה בארצות-הברית, שם היא משתתפת בקורס "כלבים למען שלום", המאמן כלבים לזהות חומרי-נפץ. "בעוד בתי הקטנה נסעה ללמוד איך נלחמים בטרור, בתי הבכורה מתה מטרור", בכה אתמול האב עמוס.
הלווייתה של ענת שמשון תיערך היום (ה') בשעה 15:00 בבית העלמין ברעננה.
איתן גליקמן ואורון מאירי
אינדלאו ואשתו אזאלו עלו לישראל מאתיופיה עם חמשת ילדיהם במבצע שלמה ב-1991. מכרי המשפחה סיפרו כי אינדלאו עבד בקרן הקיימת לישראל ובחברת החשמל. "הם נקלטו יפה בארץ", סיפר אתמול אשר צ'קול, שהיה אחראי על קליטת המשפחה.
לפני ארבע שנים חוותה המשפחה טרגדיה קשה: בנם בן החמש, סלומון, נפטר ממחלה. "הם היו משפחה צנועה וחמה, ואינדלאו היה עמוד התווך של משפחתו", סיפר אשר.
ביום הפיגוע נסע אינדלאו לבקר את בתו בטבריה. בדרכו חזרה עלךה על קו 841 - אוטובוס הדמים.
הלווייתו תיערך היום (ה') בבית העלמין החדש בחדרה בשעה 12:30.
ערן נבון
בצהרים התקשרה לאמה ואמרה שהיא בדרך חזרה. ההורים המשיכו בשגרת היום ובשעות הערב אף חגגו באירוע משפחתי. רק שלשום בבוקר, כשגילו שאוסנת טרם חזרה, החלו לדאוג. במשך 24 שעות היטלטלו ההורים בין תקווה לייאוש. אולם אמש קיבלו את הבשורה המרה: אוסנת נהרגה באוטובוס המוות.
"הם סיפרו לי שזה היה כמעט בלתי אפשרי לזהות אותה כי לא נשאר ממנה כלום", סיפר אתמול האב, לוי, בבכי. "אני לא יודע מה יהיה עלינו עכשיו. אוסנת הייתה הפרח של המשפחה". משפחת אברמוב עלתה לארץ מבוכרה ב-1991. חברותיה לכיתה של אוסנת סיפרו שהייתה תלמידה מצטיינת, חייכנית ושקטה. אוסנת הובאה אמש (ד') למנוחות בבית העלמין ברמלה.
יוסי יהושוע
באסם מספר כי סועאד "הייתה נשמה טובה, פרח, יפה, אחת שכל מי שהכיר אותה אהב אותה". הוא הוסיף: "היא לא הזיקה לאף בן-אדם. במה היא אשמה שמגיע לה למות בצורה כזו?".
באסם אמר כי המשפחה תמיד האמינה בשלום והייתה נגד האלימות ושפיכות הדמים משני הצדדים. "השלום היא הדרך הטובה ביותר לחיים משותפים בין יהודים לערבים", אמר.
אתי הכירה את השכול מקרוב. בת דודתה, שושנה ריס, נהרגה לפני כשנתיים בפיגוע בחדרה.
לפני כשלושה שבועות ביקרה אתי אצל משפחת פרנקו, שאיבדה את הבת קרן בפיגוע התופת בצומת יגור. "היא היתה כזו נעימה, היא עודדה אותנו. בגיל כל כך צעיר צריך הרבה חוסן ואומץ בשביל זה. היא היתה משהו מיוחד, ועכשיו ההורים שלה צריכים לעבור את כל זה", אמרה יוכי פרנקו.
לירן עבדיאן, אף היא מדריכה באתר, מספרת על ליאת: "היא כל הזמן הצחיקה אותנו. זה לא בסיס גדול, וכל הזמן היינו ביחד".
"הדבר העצוב הוא שמבמך תקופה ארוכה היא שירתה כלוחמת ונכנסה לפעילויות שונות בתוך ג'נין, ודווקא אחרי שהיא עברה לשרת ביחידת ההנצחה היא שילמה בחייה", אמר חבר של המשפחה.
איריס לביא עלתה ארצה מלוב בגיל 15. אחיה, בן ציון רובין, היה בעבר ח"כ מטעם סיעת המפד"ל. היא עבדה במהלך השנים כעוזרת גננת ובענף היהלומים. בשנים האחרונות התמקדה בגידול בני משפחתה, ובנוסף התנדבה בארגוני סיוע שונים.
הבעל ציון היה מזכיר ראשי בבית משפט השלום בנתניה עד יציאתו לגמלאות לפני מספר שנים. הוא מאושפז כעת במחלקה האורטופדית, יודע כבר שאיבד את היקרה לו מכל. איריס הותירה אחריה חמישה ילדים, שמונה נכדים ונינה.
מוסקוביץ' שירת כרס"ר בשירות המילואים. בשעת הפיגוע הוא נסע באוטובוס 841, בדרכו מבסיסו בצפון לבית הוריו.
הלווייתו תיערך היום (ה') בשעה 15:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
בורגר לימדה שנים רבות כמורה ומחנכת בבית הספר היסודי "לפיד" בהוד השרון. היא יצאה לפנסיה לפני ארבע שנים, ומאז הפכה למעורבת מאוד בפעילות התנדבותית בעיר, בעיקר בנושא איכות הסביבה.
"אני אזכור אותה כאשה מאוד אכפתית", מספר משה ארז, סגן ראש עיריית הוד-השרון. "היא הייתה מעורבת מאוד בחיי הקהילה. על כל מפגע סביבתי היא נהגה להתקשר ולהתריע. הכרתי אותה בעיקר במסגרת הפעילות החינוכית, והיה לי הכבוד להכיר אותה אישית גם כתושב השכונה נווה נאמן. היא הקימה משפחה לתפארת. אתמול היא הלכה לבקר את אמה החולה בטבריה, לסעוד אותה, ובדרכה חזרה לביתה אירעה הטרגדיה".
"אנחנו המומים", הוסיף ארז. "כולם פה מכירים אותה, ואוהבים אותה. הורים, מחנכים ותלמידים. היא הייתה אשה מלאת-חיים, בולטת מאוד באישיותה, פעלתנית, צעירה ברוחה".
עפרה בורגר הניחה אחריה בעל, משה בורגר, בן ובת.
חבריו במשמר הגבול מספרים שהוא היה "בחור שקט, ששאף להתקדם במסגרת הצבאית".
לאחרונה הוא עבר תאונת דרכים קשה, בעקבותיה קיבל העברה לשירות בצפון הארץ. אחד מחבריו ליחידה סיפר כי "לפני יומיים ישבתי אתו בעמדת השמירה, ושמענו את השיר 'חייל משמר הגבול' שנכתב לזכר מדחת יוסוף. אנחנו שומעים את השיר הזה הרבה, כולנו הרגשנו שהשיר הזה מדבר גם קצת עלינו".
איימן הותיר אחריו הורים וארבעה אחים. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בעוספיה.
אביו, רמי, רב-סרן (מיל'), סיפר כי בנו שירת כרב-סמל פלוגתי במסגרת חיל התותחנים. "ניר היה בחור שראה לנגד עיניו כל הזמן תרומה לגדוד ולחיילים - היכן הוא יכול לעשות להם טוב ושמח. כנראה שהוא נסע לצומת כרכור כדי להביא משהו לגדוד. אין ילדים כאלה. הוא היה ילד למופת ואני לא אומר זאת בגלל שהוא הבן שלי. אני כמ"פ בצבא עברתי הרבה סוגיות עם חיילים ולא פגשתי ילדים כאלה".
אמו סיפרה אתמול כיצד ניסתה להשיגו במשך כל שעות אחר-הצהריים בטלפון הסלולארי, אולם ניר לא ענה. שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, שוחח אמש בטלפון עם האב רמי. "היינו חמישה, ועכשיו אנו ארבעה", אמר האב לבן אליעזר. "הוא היה גאוות המשפחה".
לפני שבועיים היה ניר בחופשתו האחרונה, וביום חמישי אמור היה להגיע לבית הוריו לחופשת השבת. "רק אתמול דיברנו", אומר אביו, "זאת הייתה השיחה האחרונה שלנו, הוא התלהב שהוא עשה כל-כך הרבה דברים לטובת החיילים, עודדתי אותו והוא אמר שנתראה ביום חמישי. אבל אנחנו כבר לא נתראה. זה ילד שטיפחנו מגיל אפס ועודדנו אותו גם בבית הספר. הוא הלך לצבא, והצבא לא היה יכול לשמור על הילד שלי. אני מקבל אותו לצערי, בתוך ארון קבורה. אני לא יודע איך נתמודד עם חסרונו".
שלמה סולימני, שכן של המשפחה, סיפר: "ניר היה ילד שקט מאוד ונחבא אל הכלים, צנוע, בקושי שמעת שהוא בא. אתמול דיברתי עם אביו, והוא סיפר לי בגאווה שהבן שלו מקבל תעודת לוחם, ובעוד חצי שנה הוא משתחרר. אביו היה מרוצה והתחיל לשבח אותו - עד כמה הוא ילד טוב ומוצלח ואני אמרתי לו: כל הכבוד, הלוואי ויצליח".
ניר נחום סיים את לימודיו ב"אורט כרמים", והפך לחלל החמישי מבין בוגרי בית-הספר במהלך השנים האחרונות. חבריו הרבים התגודדו ליד בית המשפחה. "הוא היה ילד טוב ואהוב", אמרה אחת מחברותיה של האם.
סמ"ר ניר נחום הותיר אחריו הורים - פנינה ורמי, וארבעה אחים. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל.