קאדילק CTS - החדירה לאירופה

אין ספק כי השם קאדילק הוא אחד הוותיקים והמוכרים בעולם הרכב, כשמחוץ לארה"ב הוא מזוהה יותר מכל עם לימוזינות ענק ומכוניות שרד של ראשי מדינות. אולם לאחר שהפסידה במגרש הביתי נתח שוק עצום למתחרים אירופאיים, החליטו בקאדילק להגדיל את רמת המכירות בעזרת שווקי ייצוא.
או במילים אחרות, לצאת למשחק חוץ מול אלה שהביסו אותם בבית. וכדי להצליח באמת הפעם, הוחלט שם ללכת בכיוון חדש לגמרי, עם תשומת לב יוצאת דופן למראה. תביטו בתמונות, ותבינו שלפחות את החשיבות שנתנו לנושא הויזואלי, ניתן לזהות בקלות.
אך גם מתחת לעור ניסו אנשי חטיבת היוקרה של GM להציע ערכים ואופי המשויכים באופן טבעי למתחרות. כך למשל הציגו פלטפורמה חדשה, ולאחר שנים ארוכות של בחירה עצמאית, חזרו למבנה מנוע מקובל בפלח שוק זה – הצבה אורכית, הנעה אחורית. וכן, כמו במתחרות אירופאיות, התלווה לכך גם מערך מתלים רב-חיבורי עדכני.
ששת הצילינדרים בתצורת V ובנפח 3.2 ליטר שנרתמו למשימה מוכרים מהאופל אומגה, ואילו תיבת ההילוכים דומה לזו שמספקת GM לב.מ.וו, עבור סדרה 5 וה-X5 ( בו ניתן אגב למצוא אפילו יחסי העברה זהים). עם זאת, אין לה בורר סטפטרוניק, וחבל.
כצפוי, קאדילק מתגאה גם בציוד בטיחותי עשיר, כמו שש כריות אוויר, בקרת אחיזה ויציבות (האחרונה כתוספת בתשלום), סיוע בבלימת חירום וכיוון אורות אוטומטי. ויש לכך מחיר. אצלנו נדרשים רוכשים בפוטנציה לתכנן על אובדנם של 315,000 שקלים מחשבון הבנק, וזהו בפירוש תג-מחיר יומרני.
לא מספיק לכם? תמורת 10,000 שקלים נוספים תצויד ה-CTS גם בחבילת ספורט הכוללת בקרת יציבות, פנסי קסנון, חישוקי "17 בוהקים וצמיגי 225/50. יקר? הטבלה במשרדי היבואן מראה כי יחסית למתחרות כמו מרצדס E וב.מ.וו סדרה 5, המצוידות במנוע קטן וחלש יותר, הקאדילק זולה משמעותית. אבל…

כניסה

פתיחה ראשונה של דלת הנהג מוכיחה כי השינוי העצום שעברה קאדילק הגיע גם הגיע לתא הנוסעים. ראשית הוחלפו חלקי הפלסטיק האמריקני הלא-מזמין בחומר טוב יותר. כך למשל אימצו כאן את פתחי האוורור המסורגים של סאאב (רגע אחרי שהשוודים נטשו אותם), וקבלו השראה בעיצוב המחוונים מהלקסוס IS200.
גם יריעות העור הרך והתאמת הגוונים נעימים יותר לעין. ובכל זאת, המראה מבלבל משהו. המכונית הזו מקדמת אותך עם שפע מתגים ולחצנים שלא היו מביישים ספינות חלל של סרטי שנות השישים. ואם בזה לא די, היא נעזרת במערכת שמע/מחשב/מידע ומי-יודע-מה-עוד שדורשת יום לימודים ארוך. לא ברור לי למשל מדוע לחצנים במערכת השמע צריכים להיות אחראים (גם) לבקרת אחיזה, זו החבויה בין כיוון צליל הצופר למהירות עמעום תאורת הפנים.
גם האפשרות לשנות את תפקודי מתגי ההגה, ולשלוט גם משם בבקרת האחיזה, או באקלים, או באלף דברים אחרים, נראית תמוהה. רעיון נחמד, ביצוע מסורבל. לצד התסבוכת הזו, גם מערכת שנויה במחלוקת כמו ה-I דרייב של ב.מ.וו נראית כפאזל ילדים בן 10 חלקים.
אז הצג המבלבל הוא אולי השיא ב-CTS, אבל ודאי לא הכל. חלפו למשל כ-15 דקות עד ששמתי לב כי המחוון הממוקם באזור השמור למד חום בלוח המחוונים, הוא בעצם שעון זמן. מד חום? אין, ותודה ששאלתם. סביר גם להניח כי בפעמים הראשונות ינסה הנהג לשחרר את בלם הרגל-יד, אך יפתח דווקא את מכסה המנוע עקב קירבה מיותרת של ידיות התפעול.
בהמשך ניתן למנות כיוון תאורת מחוונים על תקרת תא הנוסעים, גלגל הגה גדול מדי שמתכוון רק לגובה (ולא מספיק) כמו-גם העדר ידית אחיזה לנוסע. אם לא די בכך, הרי שכיוון המושבים לגובה מוגבל ומכתיב תנוחה נמוכה ולא נוחה. ולא, אין תמיכה לגב התחתון.
ניכר בהחלט כי בקאדילק למדו היטב את ב.מ.וו, וניסו ליצור את תחושה אינטימית, כמו כפפה. הבעיה היא שהכפפה הדוקה מדי. כי ממושב הנהג, למרות תנוחה נמוכה, התקרה קרובה מדי (בגלל הגג הנפתח). אגב, הנוסע יגלה שתא הכפפות מיניאטורי, ונפתח כמעט על ברכיו. ומאחור, קשה להבין איך הצליחו האמריקנים להעלים כבמטה קסם 288 סנטימטרים של בסיס גלגלים, הגדול בקטגוריה. ה-CTS פשוט צפופה מאחור, ונראית הרבה יותר כמתחרה דווקא לסדרה 3.
ויש גם את נושא האיכות. רעשי רוח מהגג והצמיגים חזקים מדי, ותחת מאמץ נשמעות לא מעט רעידות פלסטיק. הצצה לאיכות ההרכבה של דיפון תא המטען, תא הכפפות, השטיחים מאחור ואפילו מסילות המושבים, לא משכנעת. אך הסתייגות אחת נדרשת. מכונית המבחן היא מהראשונות שירדו מפס הייצור, שוהה בישראל יותר מחצי שנה ועברה ללא ספק דבר או שניים.

כוח אירופאי

אבל הסיפור הרבה פחות מורכב ויותר סימפטי כאשר לוחצים על המצערת. כי ה-CTS, בניגוד לרוב האמריקניות, טובה יותר על הכביש מאשר בחניה. זה מתחיל עם מנוע V6 בשרני וחזק, המייצר הספק מרבי של 220 כ"ס וצליל אמריקני נעים לאוזן. הביצועים בהחלט מרשימים, עם נתונים רישמיים של 7.7 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 230 קמ"ש.
למעשה, זהו מנוע אירופאי למהדרין, שמח לטפס לסל"ד גבוה בו מרבית הענקים משמיעים קולות חנק. כך לדוגמה מזנקת המכונית בנחישות לפנים, ולמרות יחסי העברה ארוכים, עקיפות אינן דורשות תכנון מוקדם.
גם תיבת ההילוכים מתפקדת היטב, ואינה מתחכמת שלא לצורך. חבל עם זאת שאין אפשרות לתפעול ידני, ואפילו לא לצג המודיע לנהג על מצב הבורר. וזה חשוב, כי למרבה הפלא מסוגלת הקאדילק להעלות הילוך גם כאשר התיבה נעולה באחד המצבים הנמוכים.
אבל, מי שרוצה להתענג על סאונד אירופאי-אמריקני צריך לשלם. תחת עומס מלא תלגום המכונית הזו ליטר אחד באוקטן 98 לכל 5 ק"מ. נסיעה מתונה יותר תקרב אותך ל-7 ק"מ לליטר. לא בדיוק חסכוני.

פניה

העובדה שבקאדילק בחרו בהנעה אחורית, ומזכירים פעם אחר פעם את ב.מ.וו סדרה 5, מעידה על ביטחון רב, אך גם אופטימיות. אנחנו ריאלים ופחות מתרשמים מהצהרות, ולכן הפתיעה הקאדילק השחורה לטובה. היא מציעה זוויות גלגול מתונות יחסית, אחיזה טובה, יכולת שינוי כיוון נאותה ואפשרות לדהור במהירות על כבישים מתפתלים, בעיקר אם מדובר בפניות שאינן הדוקות מדי.
מאפייני ההתנהגות צפויים, עם תת-היגוי בולט ואפשרות תיקון בעזרת הרפיה קלה מהדוושה. זאת, רגע לפני שהאח הגדול נכנס לפעולה ומשגיח שלא תתפרע. לכן, גם אם תעצור, תרים טלפון למשרדי היבואן ותבין איך מנתקים את בקרת האחיזה, תשמור עליך עדיין בקרת היציבות. פעולת המערכת אינה חלקה, וקשה שלא לחייך כאשר במקום תאורת התראה כתומה, בוחרת ה-CTS לידע אותך על כניסתה לפעולה דרך רוב מלל על הצג. נו באמת, לקרוא הודעות טקסט תוך כדי אובדן אחיזה?
אם עד כאן הכל בסדר, הרי שההגה עם גלגל במידה אקסטרה-לארג', מעט תחושה והרבה ערפול סביב המרכז, אינו תורם למאמץ המלחמתי. הוסיפו לכך פעולת מתלים שאינה מרגישה מדויקת במיוחד, ותבינו מדוע חסר כאן העומק של… סדרה 5 למשל.
כפי שוודאי הבנתם, ה-CTS אינה עוד ספינה אמריקנית אופיינית, המענה את יושביה במחלות ים כאשר הכביש הופך מאתגר. אבל היא גם לא ממש אירופאית, ובוודאי פחות נוחה מהטובות שבהם. המתלים נכנעים מדי פעם לשיבושים, בעיקר במהירות איטית, אך גם בכביש המהיר.
מערכת הבלימה אינה משפרת את המצב. הבלמים מרעישים, מציעים פעולה לא מדויקת ומהלך דוושה קצר מדי, וגם אובדן יכולת תחת עומס. בנוסף, נראה שמערכת הסיוע לבלימת חירום אינה מכוילת כנדרש, ובמקרים קיצוניים מפתיעה שלא לצורך.

ארוכה הדרך לשטוטגארט

זוכרים? כאשר השיקה טויוטה את הלקסוס הראשונה, הוכה עולם הרכב בתדהמה ואילו מהנדסי שטוטגארט ומינכן נשלחו רועדים וחיוורים אל סדנאות הפיתוח. קאדילק אינה יכולה, ואולי לא צריכה, לעשות מהלך כה עמוק. כך שהגרמנים יכולים לישון בשקט. אין בה את אותו עידון, עומק ותחושה של איכות מקיפה כמו שיש למרצדס או ב.מ.וו. אפילו מול מתחרות קצת פחות קשות, כמו אודי או וולוו, היא לוקה בצפיפות יתר, הנדסת אנוש לא מושלמת ומחסור מרגיז בפרטים קטנים וחשובים בתא הנוסעים.
לזכותה של קאדילק יאמר לפחות כי כצעד ראשון, מדובר בשיפור עצום וכיוון מעניין עבור חטיבת היוקרה של הג'נרל. מלבד זאת, דווקא בארצנו הים-תיכונית יהיו רבים שיאהבו את העובדה שהיא נראית שונה, מוחצנת ובעלת אופי. כך שיש בהחלט קהל יעד שישמח לרכוש את ה-CTS, גם אם הוא אינו מורגל באיכות תוצרת גרמניה. ההשוואה הזו אינה עושה חסד עם האמריקנית, ומוטב ליבואן לוותר עליה לאלתר.