אפי-לנד

אין הדבר בגדר בידיון מוחלט. ייתכן שאחרי הבחירות הקרובות תקום פה מין אפי-לנד. מדינה עם הנהגה ודרך על-פי חזונו של אפי איתם, מנהיג הציונות הדתית ומנהיג נוער הגבעות ומאחזי-הפרא. בזמנים רעים של בלבול ואימה צפים כל הסיוטים מן התת-מודע, ממאגר הבלהה, ולא אחת מתגשמים.
אם תקום פה אפי-לנד, זאת שהתחילה בישראל והפכה לשרון-לנד כעונת מעבר, לא תהיה זו הפי-לנד, אלא ארץ מלאה חרון קדוש. כדמות הקצין שיצא מקיבוץ עין-גב החילוני ועלה לרמת הגולן, מתחבר בדרך לחטיבת "גבעתי", לנשק אוטומטי ולאל נקמות ה'. אפי-לנד, אם תקום, תהיה ארץ מלאה כעס מעורב במתק שפתי אחדות הלבבות ואמנת כינרת. דבר השם ופקודת המח"ט, פסוקי תנ"ך ונאצות גסות כמו אלה ששפך על הממשלה בעת פינוי המאחזים.
אם הכל ינוע על המסילה שראשיתה ברצח רבין, ישלטו יחד/לצד/או מעל אפי איתם, גם ליברמן ופייגלין. בראשם יעמידו כאיש-קש רהוט-אנגלית, את בנימין נתניהו. הוא מחובר ל-CNN ולרפובליקנים וחביב על הנוצרים הקנאים. הם יחשקו בביבי כבובתם. האנגלית שלהם כבדה מדי, לפעמים נשמעת כשפתם של קצינים סרבים או של מנהיגים סובייטים ישנים. ביבי יישלח למסך.
באפי-לנד זו לא תראו עוד זרים והומואים. לא יהיו כותבים חופשיים וכוריאוגרפים של מיצגי מחאה. לא ציירים חתרנים ואף לא במאי סרטי תעודה על ג'נין. הארץ תשקוט ממשא הביקורת הפנימית. ממורשתה היהודית המעיקה. לזמן מה תשתרר בה דממה נעימה, נקייה מכל אשמה. יהיו מחזות נוסטלגיים על מושבים חקלאיים לפני פרצלציה, יוקרנו טלנובלות רבות תככים ורייטינג. המהפך יהיה של דצה. את הרדיו ימלאו חכמי דת ואנשי קבר יוסף, רבני שטחים, סופרי שלטון ומקורבי ראש השב"כ וסגניו.
זמן מה תיראה אפי-לנד כקודמתה, שרון-לנד, שתזכיר לרבים משהו אפילו מישראל שקדמה להן. לכאורה אותה אדמה, מראה הבתים, שמות הערים, מישורי האבק וגבעות הירק. הגליל ואגמו הזעיר, הבירה הסלעית, הכרך על שפת הים ובתי הקפה שלו. לכאורה יהיה זה אותו שקל ואף השקיעות יאדימו כראוי. בבתי-הספר ידברו עברית. יופיעו אותם עיתונים והגרפיקה תישאר כשהייתה. ובכל זאת הכל יהיה שונה.
איתם-ליברמן-פייגלין יהיו כאיש אחד שלכד נמר אך לעולם לא יוכל ליהנות משללו. כי יחד עם הדיבור הפתוח, רוח החילוניות, הזרים, ההומואים, הדברנים והכותבים, הביקורתיים והחושבים אחרת – יחד עם כל מה שיסולק מפה וייעלם, תלך העוצמה. תיעלם הרוח המניעה. יתאדה הכוח שמעניק לדברים את שמם ואת ערכם. יישארו בניינים ומגרשים, משרדים וניירות, פרוצדורות וקברים. אפי-לנד תהיה לא יותר משטעטל גרעינית זעומת פנים ונחשלת. מי שיישאר בה ויהיה צעיר דיו, יוכל להמתין באורך-רוח כנוע לחלוף הגל העכור, כמו ילד שנולד באיראן ערב נחיתת חומייני ורק בגיל קרוב ל-30 חש לראשונה בנשיבתה של רוח החופש שעליה שמע בלחש מאביו השתקן. ואולי כל שנכתב פה אינו אלא אזהרה, סיוט שיחלוף עם אור ראשון. אמן.