למי זה אכפת, בכלל

למי זה אכפת בכלל, שם, במרומי השלטון העירוני או האזורי או הארצי, אם מחר-מחרתיים יחזור שוב, כמו בחילופי עונות הטבע, המחזה המלבב של ערימות אשפה מתגבהות וגולשות מן הפחים ברחובות הערים ובשווקים, ומפיצות צחנה ומחלות, ומהוות פיתוי למחבלים, ומאיימות להיות מלכודות-הרג?
למפני האשפה, המשתכרים פי חמישה מעובדות תעשייה, בוודאי לא אכפת! אם שם, למעלה, לא אכפת – למה שיהיה אכפת להם? שייחנקו תושבי הערים!
למי זה אכפת בכלל אם עיריית תל אביב מוציאה 11,000 שקל על סיור של שניים מעובדיה במשך 6 ימים באמסטרדם כדי ללמוד איך לטפל (כן כן, שמעו שמעו!) במתקני האשפה!? ולמי אכפת אם היא מוציאה, על חשבון משלם הארנונה, כמובן, עוד מאות אלפי שקלים על שיגור משלחות עובדים לכל קצות תבל כדי "ללמוד" מן המתוקנות שבמדינות איך לנהל ענייני תחבורה ותנועה והנדסה וחינוך ותברואה וכו' וכו' (וכולנו עדים, כמובן, לשיפור שחל בשירותים אלה לאחר שהמסיירים בחו"ל למדו את הלקח) – וכל זה מתרחש כאשר העירייה מקוננת על הגרעונות בתקציבה, ואין לה כסף להחזקת מוסדות סעד ורווחה – אבל למי אכפת, מלבד לפיסחים ולעיוורים ולחולי-הנפש, ולחיים בשכונות העוני?
ולמי אכפת אם לכתבנית בבנק ישראל משלמים 14,000 שקל לחודש, כשפקידה מסוגה בכל משרד פרטי משתכרת 4,000? ולמי אכפת אם משכורות הבכירים ממריאות ל-40 אלף שקל בחודש ויותר, ואילו מוטבי ביטוח הזיקנה של אותו מוסד לאומי מקבלים קצבאות של 1,400 שקל לחודש? למי, בכלל, אכפת הפער העצום, שאין דומה לו בעולם, בין המאונים העליונים, בין המיליארדרים המתרבים והולכים, ובין שכבות העוני הגדלות והולכות, הפונות אל בתי התמחוי לקבל ארוחה חמה אחת ביום? למי זה אכפת מלבד לנפגעים ולנזקקים (ומלבד לכתב הכלכלי של ערוץ 1 עודד שחר, שמגיע לו פרס ישראל בתקשורת על מלחמתו הבלתי-נלאית בתופעה הזאת)? האם מישהו מבעלי המשכורות האגדיות ויתר על שקל אחד משלמד על פערים אלה? איך קורה שהרשויות המקומיות מקצצות ומקצצות, ולעולם לא בשכר הבכירים?
ולבסוף, למי אכפת אם בגלל אמביציות אישיות של כמה מראשי מפלגת העבודה, המתחרים ביניהם על מקום בצמרת, ייזרקו יותר מ-500 מיליוני שקלים בצורת עלוני תעמולה ודגלונים וסרטים וסרטונים וכרזות, שיזהמו עוד יותר את הרחובות המזוהמים בין כך וכך, וצעקות הכרזות ברמקולים שירעישו עוד יותר את חלל הערים הרועשות בין כך וכך; למי אכפת אם בגלל אלה משמאל ובכלל המתעמתים אתם מימין, כולם בעלי שאיפות נעלות וטהורות להציל את המדינה – ניקלע כולנו למלחמת בחירות מזוהמת, מושחתת, שרובו הגדול של העם – פרט לפרסומאים ולקופירייטרים וליועצים למיניהם, כולם חכמים מחוכמים, המקבלים מיליונים בעבור חוכמתם – מואס בה? למי אכפת שכל זה יתרחש בימים שאנו מועדים לפיגועים קטלניים, וכאשר סכנת קיום מרחפת עלינו אם תתחולל מלחמה כוללת באזורנו?
כל זה לא אכפת שם, למעלה, בחלונות הגבוהים, כי התפרקה לגמרי האחריות הלאומית לגורלו ולעתידו של העם, זו שבזכותה ניצחנו במלחמת העצמאות ובמלחמות שבאו אחריה, ובזכותה הגענו למקום שהגענו. לא עוד. איש לאוהליך, ישראל! איש לנדל"ניך! בעל-כורחכם יגררו אתכם לקלפיות, ובא לציון גואל!