לבד בטיול לחו"ל
לנסוע בזוג, עם משפחה או קבוצה זה נוח, פשוט ו"נורמלי" כביכול, אבל נסיעת סולו יכולה להיות חוויה יוצאת דופן. היתרונות, החסרונות, האתגרים וגם 8 עצות לדרך. לגבר, אגב, זה עדיין יותר קל
| היתרונות |  | המבחנים | | העצות | | |
ההחלטה לנסוע לבד אינה החלטה קלה. הכל, לכאורה, פשוט יותר כאשר נוסעים בזוג. חדרי בתי מלון בנויים כך, דילים זולים מתוכננים ומתומחרים לאדם בחדר זוגי, מתוך הנחה שנוסעים שניים. אפילו דילים של טיסה והשכרת רכב מיועדים לרוכשי שני כרטיסים ביחד. ובכל זאת ההמלצה החמה ביותר היא לנסות, מדי פעם, לטייל לבד. לא בהכרח במקומות מסוכנים, לא בהכרח במקומות שבהן אישה שאוכלת במסעדה לבדה מעוררת השתאות, ובכל זאת לבד.
ההתבוננות בעולם חדה יותר
העניין הוא שרבים מעדיפים, בוחרים או נאלצים לנסוע לבד. הבחירה הזו אינה בהכרח מעידה על בעיה. להפך, יש הרבה מאוד יתרונות דווקא לנסיעה לבד. העולם נראה אחרת כאשר מתבוננים בו לא מתוך המסגרת הסגורה מאוד של נסיעה זוגית או בחברותא של שניים או יותר. כל נסיעה לבד הופכת מיד עם תחילתה להרפתקה גדולה הרבה יותר, שמאפשרת יצירת קשר אחר עם הסביבה בה מבקרים ועם האנשים שפוגשים. המפגשים המעניינים ביותר, הקשרים ארוכי הטווח ביותר וחלק גדול מן החוויות המרגשות ביותר שחוויתי בנסיעות נוצרו דווקא בנסיעות בהן הייתי לבד. יכולת ההתבוננות בעולם חדה יותר, הערנות גבוהה יותר, היכולת ליצור קשר עם הסביבה גבוהה וטובה יותר. היציאה מכל מה שרגיל, שיגרתי או מוכר הופכים את הטיול לבד לחוויה חזקה יותר.
יש משהו סגור מאוד במסגרת של זוג מטייל. זה נוח, פשוט, "נורמלי" כביכול, אבל זה לא מעודד מגע עם הסביבה. מעט מאוד אנשים יתחילו לשוחח עם זוג שמטייל ביחד. הרבה מאוד אנשים ונשים פונים, רוצים לעזור, פותחים בשיחה כאשר הם נתקלים באדם שמטייל או נוסע לבדו. יש כאן גם צורך לעשות הבחנה ברורה כבר בהתחלה – לגבר, עדיין, קל יותר לנסוע לבד בעולם, אבל נשים רבות מאוד נוסעות בשנים האחרונות לבדן, רבות מהן תיעדו את המסעות האלה בספרות, בעיתונות, בקובצי עצות וגם מן הכתיבה הזו מסתבר מהר מאוד שיש יתרונות גדולים לנסיעה לבד. משהו בנפש האנושית קשוב הרבה יותר לסביבה כאשר אנחנו נמצאים לבד, בייחוד בסביבה זרה, מאשר כאשר אנחנו נמצאים עם בן זוג, מישהו מוכר, שהבאנו מן הבית והשיחה איתו עולה לנו בהרבה פחות מאמצים.
הבעיה מתחילה בארוחת הערב
יש כמה מבחנים גדולים למטייל הבודד, גבר או אשה. הבולט ביותר מביניהם הוא ארוחת הערב. ארוחת הבוקר והצהרים מעוררות הרבה פחות בעיות. בהן, גבר או אישה שיושבים לבד ליד שולחן במסעדה או בקפה ואוכלים, אינם מעוררים כמעט תשומת לב. גם באתרי תיירות, כנסיות, מוזיאונים, מסגדים, או באמצעי התעבורה המקובלים - רכבות, מעבורות, מטוסים או מכונית שכורה, נוסע בודד שיושב או מסייר בגפו, אינו מעורר תשומת לב מיוחדת.
כל זה משתנה כאשר מגיעה ארוחת הערב. יש משהו לא נוח, לא מתאים להרגלים שלנו, בכניסה לארוחת ערב במסעדה ללא בן או בת זוג. המלצר הראשון שניצב ליד הדלת מקבל אותך בדרך כלל בשאלה "לכמה שותפים אתה מצפה" או בשאלה בוטה יותר "שולחן לשניים?". במסעדות לא אוהבים סועד יחיד. הוא תופש מקום של כמה סועדים ומשלם רק עבור מנה אחת. שולחנות ליחיד לא הצטיינו מעולם, גם במסעדות ריקות כמעט לחלוטין (לאלה שריקות לגמרי אסור להיכנס בכל מקרה) במיקום הטוב ביותר. אחרי שהסועד הבודד זוכה בשולחן יחיד, בדרך כלל קרוב לכניסה לשירותים, הוא צריך להתמודד עם מבטי השכנים הסקרנים.
כאן עוד יש פתרון קל - עיון מדוקדק ויסודי ביותר בתפריט. ככל שזה גדול יותר כך קל יותר להסתתר מאחוריו. הבעיה האמיתית מתחילה רק לאחר מכן, כאשר העיסוק הזה מוצה, המנה הוזמנה והאוכל עדיין לא הגיע. כולם סביב משוחחים עם שותפיהם לארוחה. הסועד הבודד, גם אם הוא נהנה מכל רגע של הבדידות המצוינת הזו, בוחר עכשיו אחת משתי אפשרויות – הוא יכול להתבונן בסקרנות לא מאוד מנומסת בשכניו והוא יוכל לשקוע בבהייה בתמונות שנתלו על קירות המסעדה. מהבחינה הזו מסעדות שאוכלים בה בחוץ, על המדרכה, על הטיילת, מול הים, מספקות את כל הרקע הדרוש בצורה הטובה ביותר. לא מעט מטיילים או מטיילות בודדים מגיעים לארוחה עם ספר. זו מאפשר להתחמק ממבטים, לשקוע בדפדוף ובקריאה. זו בריחה ולא הכי מכובדת שאפשר למצוא.
האפשרות השנייה היא שמישהו מן השכנים מחליט שזה הרגע להפיג את בדידותך. במקרה הפחות טוב הוא מעוניין להכיר אותך לעומק, להציע הצעות, לספר על בן דוד שבמקרה יש לו חנות שטיחים פרסיים ממש לא רחוק מכאן. כאן כבר נכנסות לפעולה המיומנויות שרק מטייל בודד רוכש לעצמו והן לא נרכשות ביום אחד. יש כאלה שיש להם טכניקה מיוחדת איך מנהלים שיחה נעימה מבלי לשקוע באיזו ידידות חדשה ומחייבת שאיש לא חלם עליה כאשר נכנס למסעדה והזמין דג בתנור.
השיחות האלה אינן בהכרח מטרד. יש בהן כדי ללמד הרבה מאוד על המקום, על האנשים, על אופן השיחה שלהם, על חוש ההומור או על הנודניקים. ברוב המכריע של המקרים, כאשר נמצאים במקום ציבורי, כלומר מסעדה הומה אדם, אין במצבים האלה כל סכנה. יחד עם זאת, וכאן נכנסת לפעולה אותה טכניקה מיוחדת, צריך לדעת לנתק מגע בנימוס צונן וטפלוני שלא תמיד בא בקלות. הניסיון מוכיח שזוגות, בייחוד כאלה שלא הכירו לפני שעתיים, שמחים מאוד לשתף מישהו שלישי, חדש, בשיחה שלהם. יש בסידור הזה הרבה דברים נוחים. מעט מאוד סכנה צומחת בדרך כלל משיחה עם זוג. חלק גדול מן המתח המיותר לא קיים. כל עוד אתה לא מנסה לפלרטט עם האישה (או את עם הגבר) הכל יתנהל על מי מנוחות.
ברוב המקרים סיפורי ההפחדה ששמענו כולנו לפני הנסיעה גרועים פי כמה מן המציאות. בכל מקום יש נוכלים וטפילים אבל גם לנוסע או נוסעת בודדים יש הרבה מאוד דרכים להימנע מליפול למלכודות.
עיון בעשרות מאמרים שנכתבו על הנושא בשנה האחרונה מעלה שורת עצות ואבחנות נבונות. דיאה בירקט, שכותבת בעיתונות הבריטית בעיקר על טיולי משפחות, טיילה בעבר גם לבדה. היא כתבה אז שאישה שנוסעת לבד בטוחה לחלוטין: "כולם מניחים שאת נמצאת בסכנה גדולה. מיד מושטות עשרות ידיים לעזור ולהגן. מעטים מאוד יציעו עזרה לגבר שנוסע לבד. רבים יציעו עזרה לאישה שנוסעת לבדה. הפגיעות שלנו כביכול היא ההגנה הטובה ביותר".
לשמור על קור רוח ולהפגין ביטחון עצמי
שרה ווילר, עיתונאית שכותבת על נסיעות בגארדיאן הבריטי, ערכה לפני זמן מה רשימה של עצות לנוסע היחיד:
1. הכן/הכיני את עצמך טוב לנסיעה. ההיכרות עם המנהגים המקומיים, לאיפה כדאי ללכת בלילה ולאיפה מסוכן ללכת, איפה יהיו הרבה תיירים, זרים ולכן יהיה בטוח יותר ואיפה אישה סועדת לבדה תתקבל במקרה הטוב בתימהון גדול.
הקריאה המוקדמת מאפשרת להבין אם המלון שהוזמן מראש נמצא באזור שקל ונעים לצאת בו לבד בערב, או שמא נקלעתם לרובע שאפילו כנופיה חמושה הולכת בו לאורך הקירות. בהנחה שמדובר בנסיעות למקומות סבירים, כלומר לא לאזורי לחימה באפגניסטן וגם לא לרובע הקשוח ביותר של קהיר, בכל עיר, גם במדינות מוסלמיות כמו טורקיה, יש אזורים שבהן תתקבל אישה שצועדת או סועדת לבדה בלי שום בעיה. גם בערים כלונדון, פריז או אמסטרדם יש אזורים שבהם, גם לגבר חסון, לא נעים לצעוד בשעת לילה מאוחרת לבד למלון.
באיסטנבול, למשל, יותר אקזוטי והרפתקני להתגורר באזור של העיר העתיקה, ליד האטרקציות הגדולות כמו ארמון טופקאפי והאיה סופיה. אלה לא אזורים נעימים בלילה למטייל יחיד, ודאי שלא לאישה שהולכת לבד. בשעת הערב נעים הרבה יותר לשוטט באזור של רחוב איסטיקלל וכיכר טאקסים. כאן לא תתעורר שום בעיה לאישה שנכנסת לבד לפאב האירי ומזמינה כוס בירה ופשטידה.
חלק מההכנה הזו היא עיון באתרי אינטרנט שנותנים עצות למטיילים יחידים. שניים כאלה תמצאו באתרים נוספים בטור הימני.
2. התאמ/י את עצמך לסביבה והשתדל/י לא לבלוט באופן מיוחד. הדברים מתייחסים לסגנון לבוש, להופעה, לאופן דיבור ולהתנהגות. יש, בייחוד בנסיעה לבד, חשיבות גדולה לא לבלוט יתר על המידה כאשר לא רוצים בכך. זה דורש לפעמים קצת מחשבה מוקדמת, כי סגנון לבוש חושפני, שבטיילת של תל אביב לא נתפש כפרובוקטיבי, הופך במקומות אחרים, בייחוד אם לובשת אותו מטיילת בודדת, למושך הרבה מאוד תשומת לב, לא תמיד רצויה. עצות רבות, של נשים דווקא, טוענות שגם אם בבית את משתמשת בבקיני, לטיול לבד סעי עם בגד ים שלם. גם פרט כזה יכול למנוע אי הבנות שנובעות לעיתים קרובות מפערי תרבות יותר מאשר מכוונות רעות.
לא מדובר רק בלבוש. שיחה בטלפון סלולרי בקולי קולות, גם אם זה נועד להפיג את הבדידות והמבוכה, עלולה ליצור בעיות כאשר השיחה תסתיים. יש כאן, בייחוד בנסיעה לבד, צורך לשמור על מודעות לפרופיל נמוך יותר מזה שרגילים לנהוג בו בחברה גדולה יותר.
3. ויתור על חלק מן הרומנטיקה – לא כל הזמנה לאירוח בבית מקומי היא הזדמנות של פעם בחיים להכיר את התרבות המקומית. יש הזמנות כאלה שכדאי לדחות לפעם אחרת, או כדאי לבחון טוב יותר מה הסיכון שכרוך בהן. כולם חולמים על הכרות יסודית ומפורטת עם האנשים שפוגשים, השאלה היא אם חייבים לעשות זאת דווקא עכשיו.
4. כאשר המצב מעורר חשש או אי נעימות – מותר לוותר, לשנות תוכניות, לפעול בצורה שונה. הדוגמא שנותנת ווילר היא של מקרים בהם בחרה לאכול את ארוחת הערב בחדרה במלון, כדי לא להתמודד עם הקשיים של ארוחה לבד במסעדה הומה אנשים. היא מבהירה היטב שלא כל בחירה כזו היא כניעה או הודאה בכישלון. אם זה מה שגורם לך להרגיש טוב יותר, בטוח יותר באותו ערב, זה הפתרון הנכון.
5. מיון נכון של ההצעות והפניות – לא כל תחילת שיחה היא איום שכרוך בסכנה. מטיילים בודדים נוטים בדרך כלל להגזים בסכנות שאורבות להם. ברוב המקרים אין בפנייה, גם אם היא לא נראית כל כך תמימה או מנומסת, סכנה ממשית. בכל מקרה, שמירה על קור רוח והפגנת ביטחון עצמי, החלטיות ונינוחות, גם אם אין להם שום בסיס פנימי, הם חלק מן הפתרון המוצלח.
6. לא כדאי, בעיקר לנשים, להיקלע למקומות בילוי שכבר במבט ראשון מתברר שיש בהם רק גברים. זה לא בהכרח יוביל לתוצאות או לתחושה הנעימה ביותר.
7. תכנון של מסלול עם ימים ומקומות קלים בתחילתו. בכל מקום שאליו מגיעים יש רושם ראשוני קצת מאיים. אחרי יום-יומיים מתבררות העובדות המדויקות, מכירים את הסביבה, את חוקי המשחק המקומיים והכל נראה והופך פשוט יותר. לכן, לא כדאי לתכנן ימים ראשונים אינטנסיביים או הרפתקניים במיוחד. כל מי שנחת אי פעם בבנגקוק בתחילת טיול יודע בדיוק על מה מדובר.
8. פשרה. אם החלטה או תכנית נראות לפתע בעייתיות או הרפתקניות די כדאי להתפשר. לא בהכרח ל תוכנית שנעשתה מראש היא המשימה ההכרחית. מוטב להתפשר כדי להרגיש נוח יותר.
לפנייה לכתב/ת 
