אריה עונה לפינגווין

בעקבות יוזמת החקיקה הפרטית של ח"כ נחמה רונן פורסמו כתבות בעיתונות שמציגות את תוכנות הקוד הפתוח ומיקרוסופט כמתחרות. במאמר זה ברצוני להציג את עמדת מיקרוסופט בנושא. אנו מאמינים בתחרות חופשית ולא מתנגדים למהלכים שמטרתם לקדם את מערכת ההפעלה "לינוקס" או כל מוצר אחר המתחרה בתוכנות מיקרוסופט, בתנאי שהלקוחות יוכלו להמשיך לבחור במערכת שעונה לצרכים שלהם.
לצערי, החליטו מתחרינו לערב את הפוליטיקאים בעניין, באופן שעלול להביא לכך שהכנסת תחייב את משרדי הממשלה לבחור בתוכנות בשיטת רישוי מסוימת ולא באחרות והם יאבדו את "החופש לבחור".
אנחנו מתנגדים נחרצות לחוקים שיקבעו עבור המגזר הציבורי אילו מוצרים לרכוש, ויכפו על משרדי הממשלה להוציא כספים מיותרים מכיסו של משלם המסים עבור פיתוח גרסה עברית ללינוקס או תוכנות אחרות שמתחרינו מעונינים להפיץ.
אם החסכון בעלויות הממשלה עומד לעיני סאן או IBM, טוב יעשו אם יפחיתו את מחירי החומרה והתוכנה שהן מוכרות למשרדי הממשלה. אין חברה בינלאומית אחרת שהשקיעה בגיור מוצריה לשוק המקומי כפי שאנחנו השקענו. אין חברת מחשבים אחרת שתרמה לקהילה בישראל כפי שמיקרוסופט העניקה.
מוטב לחברות אלה להשקיע בגיור המוצרים שלהן ולא לדרוש ממשלם המסים לשאת בנטל. אנחנו מעולם לא ביקשנו פרוטה ממשלת ישראל לצורך גיור המוצרים שלנו ולא דרשנו מענקים להקמת מרכזי הפיתוח.
אנחנו מצפים ממתחרנו להשקיע כספים בפיתוח גרסאות עבריות למוצרים שלהן והקמת מערך תמיכה, באופן שישכנע את הלקוחות לרכוש מוצרים אלה בזכות יתרונות כמו ביצועים טובים יותר או מחירים זולים.

האמנם חינם?

התנועה למען לינוקס החלה דרכה כקהילה, אך כיום, תנועה זו ניזונה מאינטרסים מסחריים, שתכליתם למנוע ממיקרוסופט להמשיך לנגוס בנתח השוק של תוכנות השרת של סאן, IBM ואורקל.
IBM וסאן הגיעו למסקנה שאינן יכולות לפתח מערכת הפעלה שתתחרה במיקרוסופט ולכן החלו להפעיל לחץ על ממשלות כדי שיאמצו את לינוקס וישקיעו כספים בלוקליזציה של קוד חופשי, כאשר מטרתן הסופית היא להרוויח משיווק שירותים עבור "לינוקס" ותוכנות קנייניות שלהן, שעולות ממון רב.
למשל, האסטרטגיה של IBM היא לשכנע את הלקוח לעבור לסביבת "לינוקס" ויחד עם זאת, למכור לו מוצרי Websphere (שאינם מבוססים על קוד פתוח) במחיר מלא.
את IBM ואורקל ניתן לשאול, אם קוד פתוח כל כך קרוב ללבן, מדוע אינן פותחות את Websphere או Oracle 9I ומספקות את הקוד חינם? האם הן הוסיפו בטכנולוגיות אלה קוד פתוח? ודאי שלא. הן אינן רוצות שהקוד הקנייני והרווחי שלהן יהפוך לקוד פתוח.
"סאן", שאינה יודעת כיצד להפיק רווחים משיווק לינוקס, מנסה לרכב על הגל נגד מיקרוסופט. החברה הזו מפיצה ללקוחות רק תוכנות קוד פתוח שאינה יכולה למכור אותן בכסף, בתקווה שבפרוייקטים מורכבים תמכור להן את החומרות והתוכנות היקרות שלה. מסקנה: החברות שתומכות כביכול בקוד הפתוח אינן מיישמות את עקרונות הקהילה, כאשר מדובר בקוד שהן יכולות למכור.
האם "לינוקס" זולה יותר מ-Windows? מחקרי "גרטנר" קובעים שעלות הרכישה של מערכת ההפעלה מהווה כשלושה אחוזים מהעלות הכוללת (TCO) של תפעול המוצר. קל מאוד להוכיח שהשימוש ב Windows-חסכוני יותר מ"לינוקס" לאורך זמן. רק מומחים רציניים ב"לינוקס" מסוגלים להתקין, לתחזק, ולתמוך במערכת הפעלה זו.
קראתי בניו יורק טיימס ש-IBM מסבירה, כי מודל ההכנסות שלה מלינוקס מבוסס על תמיכה ושירותים. כלומר, חברות שתומכות בלינוקס מתבססות על חוסר הידידותיות של התוכנה כדי לספק למשתמשיה שירותים ותמיכה בתשלום. אם כך, מודל החינם אינו חינם.

קוד פתוח - האמנם חדשני?

למרות הרושם שמתקבל מהעיתונות, לפיו הקוד הפתוח מעודד חדשנות, רוב הקוד שפותח בקוד פתוח מתמקד בחיקוי (cloning) של תוכנות קוד סגור. למשל, מיקרוסופט השיקה באמצע 2002 מוצר בשם Side Show. שבועיים לאחר ההשקה הופיע באינטרנט חיקוי קוד פתוח של מוצר זה. תוכנות קוד פתוח אחרות הן חיקוי לאאוטלוק, Windows XP ותוכנות אחרות של מיקרוסופט.
לינוקס מופצת עם רשיון קוד מקור שקרוי GPL. על פי רשיון זה, אם מפתח תוכנה כולל קטעי קוד מתוך הקוד המקורי, התוכנה שלו חייבת להיות תחת רישוי GPL. המשמעות: בתי התוכנה אינם יכולים להגן על הקוד שפיתחו, אם התבססו על קוד ברישוי GPL.
מדוע לבית תוכנה להשקיע 20 אחוז מהכנסותיו במחקר ופיתוח תוכנה, אם בסופו של דבר יאלץ לספק את המוצר בחינם? האם זו מוטיבציה לחדשנות?

קוד פתוח? אנחנו דווקא בעד

ספקי תוכנה יכולים לבחור אם להפיץ רישיונות שימוש של ה-binaries (הקבצים הבינאריים מהם מורכבת תוכנה) או רישיונות של קוד המקור, כפי שנהוג בשיטת הקוד הפתוח. במונח "קוד פתוח" מתכוונים לכך שהרישוי הוא של קוד המקור. מיקרוסופט אינה שוללת את השימוש בתוכנות קוד פתוח משיקולים אידיאולוגיים אלא משיקולים של בניית תעשיה לטווח ארוך.
במשך 10 השנים האחרונות, מיקרוסופט נהגה למסור לאוניברסיטאות את קוד המקור של מוצרים שמפותחים בחטיבת המחקר של החברה (MSR), במסגרת הסכם הרישוי Academic Source Licensing ובתוכניות רישוי כמו Shared Source. באתר המפתחים של מיקרוסופט ניתן למצוא את קוד המקור של כ- 250 תוכנות, ומיקרוסופט גם העבירה לאירגוני תקינה חלק מקוד המקור של .Net
כמו כן, מיקרוסופט מאפשרת לארגונים לראות, תחת רישיון, את הקוד המקור של מערכת ההפעלה (אבל לא לשנות אותו). אפשרות זו הוצגה לפני מספר גורמים ממשלתיים בארץ והיא בתהליך יישום באחד מהם.
עם זאת, מיקרוסופט מאמינה שמודל של רישוי Binaries מביא ליותר חדשנות מאשר מודל רישוי של קוד פתוח. תפישת הקוד הפתוח מתאימה בעיקר לאוניברסיטאות ובתי תוכנה קטנים, אך אינה מועילה לרוב הארגונים, שאינם מעונינים להכניס שינויים בקוד בעצמם, כי אז כל החסרונות של התחזוקה העצמית עולים על פני השטח (עלויות גבוהות, תלות במפתחים ועוד). נוסף על כך, ארגונים אינם מעונינים שקהילת הקוד הפתוח תתמוך במוצריהם, ומעדיפים תמיכה ופיתוח ממוסדים.

תוכנות הקוד הפתוח מפרות פטנטים?

IBM אינה מפתחת גירסה משלה למערכת ההפעלה "לינוקס" ובמקום זאת מפיצה את הגירסה של Red Hat, ומסירה מעל עצמה כל אחריות למערכת, במידה שהלקוח מכניס שינויים בקוד. אני מציע לארגונים לעיין בחוזה הרישוי של Red Hat שמופץ על ידי IBM, ולבקש מהחברה הגנה משפטית אם יתברר כי מערכת ההפעלה מפרה פטנטים.
על פי טענה אחרת, "קוד פתוח" זהה ל"תקנים פתוחים". למעשה, אפשר לפתח תוכנות קנייניות שתומכות בתקנים, וניתן לפתח יישומי קוד פתוח המבוססים על פורמטים קנייניים.
אם הממשלה רוצה לעודד יכולת פעולה הדדית (interoperability) של תוכנות שונות וריבוי פלטפורמות בשוק, עליה להורות למוסדות במגזר הציבורי לפרסם מידע באמצעות סטנדרטים בינלאומיים כמו HTML ו-XML ולא לעסוק בהעדפת שיטת רישוי אחת על פני האחרת. יש לאפשר למשרדי הממשלה לערוך מחקרי עלות מול תועלת ולהחליט אילו תוכנות מציעות להם את הערך הטוב ביותר עבור הכסף.

בעיות האבטחה של הקוד הפתוח

קוד פתוח עלול ליצור בעיות אבטחה, בהן שתילת קוד הרסני על ידי האקרים, וירוסים ועוד. סוכנות הביטחון הלאומי (NSA) בארה"ב, שהחלה להשתמש בלינוקס לפני כשנה, החליטה לרדת מהנושא.
בעיתונות התפרסמו כתבות שקובעות כי "לינוקס" יותר יציבה ובטוחה מ-Windows. לנתון הזה אין כל בסיס וניתן להוכיח בקלות שלמרות תפוצתן הקטנה יחסית של מערכות הפעלה אלה, כמות הוירוסים והפרצות שנמצאו בהן שוות או עולות על אלה של Windows.
טענה אחרת היא שתוכנות הקוד הפתוח איכותיות יותר מתוכנות קוד סגור מאחר שצבא של מפתחים עומדים מאחוריהן.
אתר הקוד הפתוח sourceforge.net כולל 35,000 תוכנות שפותחו על ידי 100,000 מפתחים, כלומר, 2.9 מפתחים לכל תוכנה. אין חברה מסחרית שתשווק לשוק מוצר עם בקרת איכות של שלושה מפתחים.
הרעיון שמערכת הפעלה מסוימת אינה שייכת לאף חברה תמיד יגרור אחריו מאמינים. אני בטוח שהמאמינים האלה לא אוהבים את המעורבות של המתחרים שלנו בקהילת הקוד הפתוח.

הכותב הוא מנכ"ל מיקרוסופט ישראל

.