זיוה פתיר מנסה להשיב מלחמה

היישר מחמימות ההערצה וממחיאות הכפיים של הקונגרס הבינלאומי של מכוני התקנים בז'נווה נחתה זיוה פתיר, מנכ"ל מכון התקנים, אל המציאות הישראלית הקשה של כותרות הזועקות "שוחד במכון התקנים". הכותרות האלה, היא מודה, הדירו שינה מעיניה.
ימים קשים עוברים על זיוה פתיר, וקשה להחליט עם מה הכי קשה לה להתמודד: עם השמחה לאיד או עם הביקורת הפנימית של עובדים במכון, שאומרים לה בתקיפות כי כביסה מלוכלכת מכבסים בבית.
גם שיחות הטלפון העוקצניות של היבואנים אינן מקילות עליה. רבים מהם מתקשרים אליה ואומרים משהו בסגנון: "לא שילמתי לכם, ולכן לא אישרתם לי את המוצר, או עכשיו אני מבין שיש דרכים יותר קצרות לזכות באישור שלכם". פתיר זועמת על שמשחירים את כל המכון ואינה נלאית מלהסביר שמדובר בסך הכול בשלושה עובדים זוטרים, החשודים בלקיחת שוחד כדי לאשר במעבדת החשמל ברזי גז מסוכנים, שנפסלו במעבדה אחרת, המעבדה להידראוליקה.
כשנפגשתי עם זיוה פתיר היו עיניה אדומות. לא אגיד לך כמה לילות לא עצמתי עין. חשך עלי עולמי", היא אומרת.

מה בדיוק קרה?

"משלוח של 15 אלף שסתומי גז, שהיו מיועדים לגזיות לשימוש מחוץ לבית, הגיעו למעבדה להידראוליקה ונפסלו. בסוף מאי 2002 העלתה בקרה, כי המעבדה לחשמל שיחררה פתאום 15 אלף שסתומי גז. מדובר במוצר שלא היה צריך להיות שם, אלא להיות משוחרר מהמעבדה להידראוליקה. בהמשך אותו חודש הגיע משלוח נוסף של 15 אלף שסתומים ישירות למעבדת החשמל. היבואן קיבל אישור גורף לשחרור 30 אלף יחידות למחסנו, ואיננו יודעים מה קרה בגורלן. הודענו למכס, לציבור, ליצרנים שעשויים להשתמש בברזי הגז, לממונה על התקינה ולמנהל התקנים הפלשתיני, כי הועלתה טענה שהברזים יועדו לרשות".

מדובר בכסף גדול

"כל הפרשה נחשפה בגלל תחקיר שאנחנו ערכנו כדי לברר מה עושה המוצר במעבדה לחשמל. העובד טען שחשב, כי השסתומים האלה שייכים למוצר חשמלי - מה שיכול להיות טעות בתום לב. אנחנו חשבנו שהטענה שלו אינה משכנעת ועלולה להיות שקרית. שלחנו שלושה עובדים למכונת אמת ביוני, ואחד מהם נמצא לא דובר אמת. בחודש יוני פרסמנו בעיתונות אזהרה לציבור, כי נמצאים בשוק ברזים שעלולים להיות מסוכנים. פנינו למכס והודענו להם כי ישנו סוכן מכס שהצליח לשחרר שסתומי גז דרך המעבדה לחשמל. המכס היה זה שהמליץ להעביר את הטיפול למשטרה, והשלושה נעצרו. מדובר בראש מדור בדרגת טכנאי ובשני עובדים זוטרים. שלושתם יושבים היום בבית בחופשה, מקבלים משכורת וטוענים לחפותם."גילינו קשר של שתיקה. שום יבואן לא אמר מילה. תחקרתי גם עמילי מכס. יש לציין שמדובר בהערמה מתוחכמת במיוחד שקשה לגלות".
כדי להבין את התחכום צריך להבין את הליך האישור שעובר משלוח יבוא. פתיר: "נניח שמגיעות לישראל 100 מנורות. היבואן יכול להגיע אלינו ולבקש שחרור למחסניו, כאילו מדובר בדוגמאות. אם הוא רוצה לייבא את המוצר לארץ באופן מסודר, הוא צריך לשלוח אותו לבדיקה של מכון התקנים. אם הוא מבטל את הזמנת הבדיקה, נשאר היבואן עם המוצרים במחסניו על תקן דוגמאות והוא עלול למוכרם.
"ברוב המקרים נעשים ביטולי ההזמנות בתמימות, אולם כאן עלינו על שיטה מתוחכמת לעקוף את המעבדה האחראית, ועכשיו ניצור מנגנונים עוד יותר מחמירים. כמו תמיד, כאשר מגלים פירצה, סוגרים אותה. אנחנו יודעים באיזה עם אנחנו חיים. ניסיונות לעקוף אותנו הם לחם חוקנו בעיקר בעת מיתון: מישהו משנה דגם, שם, הגדרת פריט מכס. צריך לזכור שמדובר בכסף גדול. אחדים מהיבואנים יעשו הכול כדי שלא לתקן 15 אלף תקעים פסולים. במקביל אני צריכה לבנות מערכת אמון שלא תפריע לסחר. ובין הצדדים עומדים עובדים, שלא משתכרים מי יודע מה, והם בני-אדם. אני חושבת על הלחץ שמופעל על כל עובד למטה, כשמישהו מנסה לשכנע אותו לעצום עין.
"המיתון", אומרת פתיר, "הגדיל משמעותית את הניסיונות להביא לארץ מוצרים מסוכנים ולעקוף בדיקות בגלל עלותן הגבוהה". בסיוע שני ראשי מעבדות היא מראה לי שורה של מוצרים שאספה בחדרה לקראת פגישתנו. מכשיר תאורת חירום יובא על-ידי יבואן גדול וידוע, הנמצא כעת בחקירת משטרה. את אלפי המכשירים הוא הביא ארצה תחת הסעיף "גופי תאורה נטענת" - פטנט של היבואנים להגדיר אחרת את המוצר כדי לדלג על הבדיקות הקפדניות של תאורת חירום. "גילינו שהשנאי לא התאים לדרישת התקן, התחמם והיה יכול לגרום לשריפה או לאבד את הבידוד. דרשנו שהיבואן יחליף את השנאים. הוא התחייב שעשה זאת, אך בבדיקה במחסן מצאנו סחורה שלא תוקנה. בסופו של דבר הסחורה לא יצאה לשוק, וכ-5,200 מוצרים הוחרמו".
על-פי התקן הישראלי חייבים מוטות התקע של מפזר חום להיות מבודדים כדי למנוע התחשמלות. במיוחד חשוב הדבר לבעלי אצבעות דקיקות. אב-טיפוס של משלוח של מפזרי חום נבדק ונמצא תקין. אולם לאחר מכן ייבא היבואן - הנחשב לגדול ומפורסם בתחום מוצרי החשמל הקטנים לבית - משלוח ללא בידוד. כתוצאה מכך - ובשל תקלה חמורה נוספת שנמצאה במפזרי החום - נפסל המשלוח כולו, שכלל 7,850 יחידות. היבואן אף הגדיל לעשות ושם על האריזה תו תקן גרמני. "אין דמיון בין המוצר בפועל ודרישות התקן הגרמני. לא ייתכן שהוא עבר את המבדקים, אבל בסין אפשר לייצר גלופה לכל סימון. ואחר כך עוד רוצים שנחסוך מהיבואנים בדיקות, אם מוצריהם מסומנים בתווי תקן מוכרים", אומרת פתיר בזעם. "אני מוכנה, אבל בתנאי שימציאו לנו מכתב מהמעבדה, שהמוצר אכן נבדק על ידה ומוכר לה".
היבואנים של המוצרים אינם מומחים לחשמל ולאלקטרוניקה. הם מומחי לביזנס. אם תרצה מוצר מסוים, אך בשני סנטים פחות ליחידה, הסיני לא יסרב למכור לך אותו. אתה תקבל את מה שתרצה - על חשבון האיכות של חומרי הגלם ועל חשבון דרישות הבטיחות. אנחנו רואים יותר מוצרים גרועים, אף שהסינים יודעים לעשות מוצרים נהדרים.

פרשת המתנות

את יוסי שוסטק, מנכ"ל לשכת המסחר, מקפיצות ההאשמות הקולקטיביות נגד היבואנים. "אין לי ספק שזיווה פתיר עושה מאמצים כנים לבער שחיתות. להגיד שהיא מצליחה להשליט משטר של יושר קפדני על 700 עובדים? תמיד יכולים להיות כמה עובדים שסורחים, וגם מבקר המדינה כתב על כך. שלא לדבר על כך שיש מוצרים מייצור מקומי, שבהם מצא המכון חריגות, ולמרות זאת הוא ממשיך להעניק להם תו תקן. אז למה להשתלח ביבואנים"?

את מודעת לטענות שהנתפסים לא היו היחידים?

גם אלינו הגיעו הרבה דיבורים, שמועות וסיפורים על עובדים אחרים שסרחו, שלקחו שוחד. כל התלונות נבדקו ביסודיות, ולא נמצא אפילו סיפור מבוסס אחד. ואני מקווה גם שלא נגלה.

והייתה גם פרשת המתנות.

"חמש פקידות במזכירות ענף החשמל קיבלו מתנות לחג. היקרה ביותר הייתה מסחטת מיץ. מובן שאנחנו כותבים לכל העובדים כל ערב חג ומזכירים להם את הנהלים. יחד עם זה מתנות לחג מהוות מכת מדינה. מבחינתנו זה לא בסדר שהפקידות קבלו מוצרים לחג, אבל לא הוכח כל קשר בינן לבין פעולות שליליות או בלתי תקניות. הנושא בחקירה, ואם יתגלה קשר, נעניש בכל חומר הדין. זו עבירת משמעת חמורה. אם יוחלט לא להגיש נגדן כתבי-אישום, נקים ועדה פריטטית, הרשאית להטיל עונשים חמורים - מקנסות ועד פיטורים".

גם אותך ניסו לשכנע לעצום עין?

"בעבר, לפני שנים רבות, צלצל אלי עו"ד, סיפר לי שעבד בעבר במכס והתלונן: 'האנשים שלך במעבדת הטקסטיל לא אישרו לי קישוטי חג מולד'. לא הבנתי מה למעבדת הטקסטיל ולקישוטי החג, הלכתי למעבדה ושם אמרו לי: 'איזה קישוטי חג מולד? מדובר בנורות מחשמלות מסין'. אמרתי לו: 'איך אתה מתחבא מאחורי קישוטי חג מולד ומסכן את הצרכנים בהתחשמלות?' נדהמתי כשהוא הגיב בזעם, איים בפנייה לעיתון ולבסוף ניסה לשכנע אותי בטיעון שהמנורות מיועדות לבית-לחם. גם את יבוא שסתומי הגז הבלתי תקינים ניסו להכשיר בנימוק שהם מיועדים לפלשתינים. "לפני כמה שנים הציע לי יבואן לנסוע ליפאן כדי לבדוק מוצר. אמרתי לו שליפאן אסע על חשבוני. אבל כבר הרבה שנים שלא מנסים להציע לי הצעות כאלה".
פתיר, בעלת תואר מוסמך בכימיה, מילאה משנת -1976 תפקידי ניהול שונים במכון התקנים, שאליו הגיעה מהצבא בעקבות מודעה בעיתון. מאז היא שם. היא מנכ"ל משנת-1996, אחרי שהמנכ"ל הקודם, אלי הדר, הלך הביתה, בין השאר בעקבות תחקיר ידיעות אחרונות על מכון התקנים. היא הייתה האישה היחידה בין 200 המועמדים - וגברה על כולם. היא נשואה לאבי פתיר, מנכ"ל ברק, ואם לשלושה, שתי בנות ובן בגילאי 26-18. יום העבודה שלה, שמתחיל ב-8 בבוקר, אינו מסתיים לפני 10 בלילה. הילדים לוחצים עליה לעזוב: "לא נמאס לך? עזבי את השירות הציבורי. את לוקחת יותר מדי ללב".
המיתון הקשה היכה גם במכון התקנים: "ישנה ירידה בביקושים לבדיקות, בעיקר בענף הבנייה, כי בקושי בונים; צ'קים חוזרים; הלקוחות אינם משלמים בזמן גם הארזים שבהם, דוגמת משרד הביטחון, נתיבי איילון ומע"צ. זו בעיה קשה ושוחקת. הבעיה היא שכמוסד ציבורי אני כמעט לא יכולה לסרב לספק שירות", אומרת פתיר.
והנה, ממש בימים אלה, מוביל מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה מהלך נגדכם לפתיחת הבדיקות לתחרות. "אני לא מבינה את זה", מתקוממת פתיר, שמוצאת את עצמה נאלצת להקדיש זמן לשתדלנות בירושלים. "הייתה ועדה ציבורית בלתי תלויה בראשות פרופסור דויטש, וזו המליצה שאחדות מקבוצות המוצרים הנכנסים לארץ לא ייבדקו. תחת זאת יסתפקו בהצהרות היבואנים והספקים בחו"ל, מה שיצמצם את הבדיקות במחצית. כמו כן המליצה הוועדה להגביר את הפיקוח על המחירים שגובה מכון התקנים. האוצר קיבל את הדו"ח, אך גם הודיע על תמיכתו בפתיחת תחרות בתחום התקינה. למה לשפוך את התינוק עם האמבטיה? האם כאשר מגלים שוטר מושחת מפריטים את המשטרה? ואני עדיין מקווה שיתברר כי העובדים לא סרחו. שלא לדבר על כך שבנקים סוגרים בבית עניינים עם עובדים שסרחו".

מכון התקנים בהפסדים


אומרים שמחירי הבדיקות שלכם מופרזים, ושיותר ויותר יבואנים אינם מסוגלים לעמוד בהם.

"אני לא יכולה להתעלם מכך - גם אם אומר שהמחירים שלנו מוקפאים כבר ארבע שנים והם חצי בהשוואה למה שגובים בחו"ל. הפתרון הוא לצמצם בדיקות ליבואנים אמינים. אם מישהו יביא מוצרים מסין שתמיד יהיו בטוחים, לא אמשיך לבדוק אותו. אם אתפוס אצלו מוצר מסוכן - אבדוק, ועוד איך. את מחיר הבדיקה קשה לי מאוד להוריד. המכון בהפסדים. בשנה שעברה סיימנו בהפסד של 2 מיליון שקלים - לפני הוצאות מימון בשיעור של 5 מיליון שקלים שהממשלה הבטיחה ולא העבירה.

את מדברת על מודל פעולה של מסלול ירוק לישרים ועונשים כבדים לרמאים בסגנון מנהל המזון והתרופות האמריקני. זה יכול לעבוד בתנאי שתהיו מצוידים במנגנון אכיפה חזק והחלטי לגבי מי שסרח ונתפס. איך תעשו את זה עם צוות העובדים הזעיר של הממונה על התקינה ועם העונשים המגוחכים שמוטלים על מפירי התקנים?

פתיר: "בכנסת מונח חוק שישנה את המצב ויקפיץ את העונש על אי-שמירה של תקן רשמי ל-200 אלף שקלים או שנת מאסר".

אומרים עליכם שאתם ביורוקרטיים, מסורבלים ואיטיים.

פתיר: "עשינו מהלך דרמטי בשיפור השירות וכדי להיתפס כפחות ביורוקרטיים. הסקרים שאנחנו עושים מעלים שמאוד שיפרנו את מעמדנו. הגדרנו משכי עבודה. המעבדה לחשמל מקבלת בכל יום 300 בקשות וחייבת להשיב בתוך יום. לא אגיד שאנחנו בסדר ושאין ליקויים. כל דבר שיש אני לא מרוצה. ובהחלט אני מסכימה שכמונופול עלי לשפר שירות".

מה החלק שאת הכי אוהבת בעבודתך בראשות המכון?

"להילחם לקידום האיכות והבטיחות ואת היכולת להשפיע על המשק.

כשנכנסת לתפקידך היו במכון 940 עובדים. היום יש 700. בכירים ואנשי מקצוע הלכו הביתה. האם בשל כך הרוגז עלייך במכון?

"חלק הלכו מתוך רצון וחלק לא. הליכת העובדים עשתה טוב לארגון בכך שנתנה אפשרות לאנשים לעלות מלמטה. הקפדנו להביא רק 15% מבחוץ. הכעס של העובדים היום נובע מקיצוצי השכר ומכיבוס הכביסה בחוץ. לזוטרים קוצצו 2% ולבכירים - 4%. אני ויתרתי על 5% מהשכר. רציתי שכל הבכירים יורידו 10% מהשכר, אך זה לא הצליח לי. האנשים לא אוהבים את המצב. כולם עצבנים, מתוחים. יש תחושה של חוסר ביטחון".

מי מרגיז אותך?

"'אובייקטיבי' (בבעלות עדי זו'רבין). התמ"ס הגיש נגדו תביעה משפטית. אני מנסה להתעלם, להתאפק ולא להגיב לפרובוקציות שלו. הוא רוצה להציג את עצמו כמכון תקנים אלטרנטיבי, ובעיניי זה איום ונורא. גם מרגיז אותי שחשפתי חשד לשחיתות - בניגוד לנורמה בארץ - ואני חוטפת על זה ריקושטים. חברים אומרים לי: תחשבי כל הזמן על שני דברים: 'שאת גילית את הפרשה ולא אחרים מבחוץ גילו לך, ושהדבר לא התגלה אחרי שעזבת'".

המכון בעידן פתיר: יותר ידידותי, אך עדיין מסורבל

מכון התקנים לפני זיוה פתיר על כס המנכ"ל היה ללא ספק יותר יהיר, יותר מדושן, יותר גדול ומסורבל, פחות נגיש וקמצן במידע - גם על מוצרים מסוכנים. היום הוא יותר ידידותי, פתוח הרבה יותר לתקשורת, משחרר מידע על מוצרים מסוכנים ומוציא אזהרות צרכניות. אבל הכל עדיין איטי מדי, מריח ומתנהג כמו ארגון ביורוקרטי. ב-4 אחר הצהרים קשה למצוא עובד, אפילו אם מדובר ביבואן הממתין לתוצאות בדיקה לשחרור משלוח דחוף. אין קדחת של עשייה כמו בארגונים פרטיים.
תעריפי המעבדות עדיין יקרים מאוד. מחירה של שעת עבודה אומנם בפיקוח, אך למכון ניתנת יד חופשית לקבוע כמה שעות הוקצו לבדיקת כל מוצר. היבואנים טוענים, שהחישובים האלה הם עניין למו"מ: לקוחות גדולים יכולים לזכות בהצעות נוחות יותר אם יתעקשו. יש לזכור, כי המכון נהנה מבלעדיות על בדיקות יבוא ועל אישורי תו תקן, אם כי, בלעדיותו צומצמה משמעותית בשנים האחרונות.
קיימת גם אי-נוחות מכך שמכון התקנים קובע את התקנים יחד עם לקוחותיו - התעשיינים והיבואנים - בעוד שארגוני הצרכנים אינם ממלאים תפקיד משמעותי בהליך הזה.