שמורת הטבע הנמוכה בעולם

ראו טיולי חורף נוספים בסוף הכתבה

אופי המסלול: ברגל וברכב. למי שאינם מגיעים ברכב פרטי: בתחילתו ובסופו של המסלול יש תחנות אגד. משך המסלול: כשש שעות.
שמורת הטבע עינות צוקים נמצאת מעט דרומה לקיבוץ קליה, סמוך לחופו הצפוני של ים המלח. אולם על אף שבים המוות עסקינן, השמורה עצמה היא נווה מדבר שוקק חיים.
מסלול טיול זה מתאים במיוחד לימי החורף: לא רק שמזג האוויר קריר ונעים לטיול במדבר, אלא שגם יש סיכוי לראות זרימה של מים במפלי האזור ובערוצי הנחלים. הפריחה שתגיע בסוף החורף ועולם החי של המדבר, תלויים בזרימות המים הקצרות הללו, שאת סימניהן נראה לאורך המסלול שלפנינו.
לפני שיוצאים לדרך, על כל מטייל להצטייד בארבעה ליטרים של מים, כובע, נעלי הליכה מתאימות ומפת סימון שבילים (גיליון צפון מדבר יהודה).
איך מגיעים? מירושלים ממשיכים לנסוע בכביש מספר 1 מזרחה, עד לצומת הלידו שבצפון ים המלח. בצומת פונים ימינה, על כביש מספר 90, לכיוון קליה. היכנסו לגן לאומי קומראן, השאירו שם רכב אחד, והמשיכו לשמורת טבע עינות צוקים (עין פשחה). בשמורה נתחיל לצעוד בעקבות מפלי המדבר.
שמורת עינות צוקים היא מקום של ניגודים: מצד אחד המצוק החשוף והצחיח, ומצד שני חופו הבתולי של ים המלח התכול. במרכזה של השמורה נמצאות בריכות מים מלאכותיות. הבריכות הללו ניזונות ממי מעינות הנובעים לאורכו של קו השבר הסורי-אפריקני וקרויים 'מעינות שבר' ('פשחה' בערבית, ומכאן שמה הערבי של השמורה). שכבת הסלע שממנה נובעים המעינות, מעניקים למים הללו את מליחותם והריח הגופריתי הנישא למרחוק. טמפרטורת המים כאן גבוהה יחסית: כ-30 מעלות צלזיוס.
התייבשות ים המלח ונסיגת קו החוף גרמה ליצירת קניונים, המזרימים את מי המעינות אל הים.
בקניונים - הנעשים עמוקים משנה לשנה בגלל ירידת מפלס ים המלח (כמטר אחד בשנה) - נוצרו מפלים מרהיבים. כדי לראות את הקניונים הללו יש להיכנס לחלק של השמורה שסגור בדרך כלל למטיילים - והסיור בו מחייב תיאום מראש עם מנהל השמורה.
הטיול בחלק זה של השמורה בהחלט שווה את המאמץ: לעין מתגלה צמחיית נווה-מדבר מרהיבה, המורכבת מקנה מצוי, קנה סוכר מצרי ועצי אשל. גם עולם החי מגוון: החל בחסרי חוליות החיים במים לצד דגים ודו-חיים. כאן אפשר לראות גם ציפורי מים וציפורי שיר, ואת נאווית המלחות - דג שחי רק בישראל.
לפנות ערב, ניתן לראות בשמורה את להקות התן הזהוב.
נמשיך לטייל: מול הכניסה לשמורה נמצאת תחנת אוטובוס. אחרי התחנה מתחיל לטפס שביל מטיילים המסומן בצבע שחור. זהו המעלה שיוליך אתכם על המצוק עד לראס-פשחה - ראש-צוקים. העלייה מעט קשה אך כשמגיעים, הנוף הנשקף מנקודת התצפית בראש המעלה - שהוקמה על ידי רשות הטבע והגנים לטובת המטיילים - שווה כל מאמץ. בסוף העלייה אפשר גם לעצור ולנוח בסככת המנוחה שבנקודת התצפית.
ממקום זה נשקף נוף עוצר נשימה של הרי מואב וים המלח, עד לנקודת המפגש שלו עם הירדן בצפון.
שמורת עינות צוקים, שבה ביקרנו קודם לכן, נראית כאן כמו נחה על כף היד. שימו לב עד כמה התייבש הים הכי נמוך בעולם.
אחרי שתסיימו להתרשם מהנוף המרהיב, המשיכו לכיוון צפון על דרך רחבה, המסומנת באדום, הנמשכת לאורך מצוק ההעתקים. דרך זו מהווה את קו הגבול שבין שמורת מצוק ההעתקים ממזרח לבין שטחי אימון של צה"ל ממערב. שימו לב: הכניסה לשטח המערבי ללא תיאום עם שלטונות צהל, אסורה בהחלט.
ניתן להתרשם כאן מהמבנה המיוחד של מדבר יהודה. אתם נמצאים במדרגה התחתונה של רמת המדבר ובסמוך למצוק ההעתקים המהווה את קו השבר הסורי-אפריקני. רמת המדבר בנוייה סלעי קרטון וחווארים והמצוק בנוי גיר קשה. הצומח כאן מתרכז בתוך הערוצים המתנקזים לכיוון המצוק. למטיילים בחורף צפויה הפתעה נעימה: עדרי יעלים בסמוך לקו המצוק.
הירידה לנחל קומראן מסומנת בירוק. זוהי ירידה מעט תלולה והיא עוקפת מספר מפלים העוברים במצוק ההעתקים. שימו לב למעבר בשכבות הגיר הקשה, הבונות את מצוק ההעתקים.
נחל קומראן מוגדר כנחל איתן. לא, אין כאן טעות. נחל איתן מוגדר בתורה (דברים, כ"א, 4) כנחל שאינו ראוי לעיבוד חקלאי בגלל קרקעיתו הסלעית (הגדרה שונה מזו הנהוגה כיום: נחל שזרימתו איתנה). נחל קומראן מתחתר בתשתית של סלע קשה והזרימה בו מותנית בכמות הגשמים במערב. השיטפון בנחל זה נוצר כתוצאה של זרימה עילית של המים ובשל הבדלי הגובה - 800 מטר מעל פני הים לעומת 400 מטר - בחלקו התחתון. באפיקי הזרימה של ערוצי הנחלים המדבריים כמעט ולא נמצא צמחייה, שכן השיטפונות
"מנקים" את הקרקע מצמחים. בנחל קומראן מתרחש שיטפון שכזה כמעט בכל שנה. מראה המים השוצפים בכוח אדיר, וצונחים בעוצמה מראש המפל אל תחתית האפיק - הוא אחד המראות המרשימים בטבע.
מי השיטפונות זורמים לים המלח אך משאירים מאחוריהם גבים יפים בתוך הסלע. בגבים הללו הם עולם ומלואו: יעלים ושועלים (ואולי גם נמרים) שותים מהם, וחרקי מים שונים (חיפושיות מים, שפיריות ויתושים) חיים ומתרבים בגווים כל עוד מימיהם לא התייבשו. נחל קומראן מהווה גם מרבץ ליעלים ובית לשפני סלע ויוני סלע.
כשמגיעים למפל הגדול של נחל קומראן כדאי לעצור ולהשקיף על בתרונות החוואר ועל קומראן העתיקה. אולם שימו לב: חציית נחל שוטף בכל דרך שהיא, היא דבר מסוכן ביותר - ועלולה אף להסתיים במוות. הקפידו ליהנות מזרימת המפל וממראות השיטפון (אם הזדמן לכם לראות שיטפון שכזה) רק במרחק בטוח מהם ובשום אופן לא באפיק הזרימה. צריך לזכור כי במקרה של שיטפון גדול, אפשר לראות את המפל הזורם מגן לאומי קומראן באופן שלא יסכן איש.
מכאן המשיכו לאורך אמת המים שהיטתה את מי הנחל אל העיר העתיקה. לאחר הליכה קצרה על רמה פתוחה למרגלות המצוק, תגיעו אל גן לאומי קומראן. קומראן נכנסה להיסטוריה בשל חברי כת האיסיים שחיו כאן בימי בית שני עד לחורבנו (מסוף המאה השנייה לפני הספירה ועד שנת 68 לספירה). כאן גם נמצאו מגילות מדבר יהודה הכתובות בעברית עתיקה. גילוי וחקר המגילות - שהכילו ספרי תורה, ספרים חיצוניים וכתובים המתארים את חיי כת מדבר יהודה - יכולים למלא דפים רבים בסיפור מתח שעדיין לא הגיע לסיומו.
במגרש החנייה של גן לאומי קומראן ממתין לכם הרכב שהשארתם כאן בתחילת הטיול. מי שלא הגיע ברכב, מוזמן לרדת לכביש הראשי, שם נמצאת תחנת האוטובוס לכיוון ירושלים (דרומה). שמורת טבע עינות צוקים (עין פשחה): 9942355-02.

הכותב הוא ביולוג אזור יהודה ושומרון, רשות הטבע והגנים