לא רק בליכוד

"מעשה בלתי ראוי" ו"מעשה שלא ייעשה", כך קרא שלשום עמרם מצנע להחלטתו של היועץ המשפטי לפתוח בחקירת החשדות לאי-סדרים גם בפריימריס של מפלגת העבודה - קרא ופסל במומו. מעשה "בלתי ראוי", "שלא ייעשה", הוא בדיוק ההכרזה האמורה של מצנע. לפי כל הכתרים שחסידי האיש חובשים לראשו, לפי כל הנורמות הבסיסיות של תרבות שאיננה "חארטה", היה ראוי ליו"ר "העבודה" לומר עכשיו בערך כך: אם היועץ המשפטי חושד שמשהו לא כשר קרה גם אצלנו, חובתו - לא רק זכותו - היא לחקור את החשדות ואני מבטיח לו נאמנה (או מקווה בכל לבי) שלא ימצא דבר. מה מנע ממצנע להגיב בצורה המתבקשת מאליה, מה דחק בו להצהיר ש"לא תמיד צריך לשמור על האיזון הקדוש"? אולי מה שגורם לאדם הנושא חמאה על ראשו להימנע מחשיפה לקרני השמש. אולי הידיעה שהמפלגה שבחרה בו להנהגה אינה יכולה לרחוץ בניקיון כפיה מול המראות והריחות הדוחים שעולים מן הפריימריס של הליכוד.
כמובן, כל חשד וכל סירכה צריכים להיחקר בפני עצמם. אין ספק, יש מדרג של שחיתויות ושל השחתות, ויש הבדלים ברורים בין קלה לחמורה ולחמורה מאוד. ומעל לכל, קיזוזים הם עניין לח"כים עצלים או חולים - לא למוסד ציבורי. השחתת מידות בצד אחד של המפה הפוליטית אינה מבטלת ואינה מכשירה תופעה דומה בצד האחר. אבל כשהרוחות סוערות, בצדק, לנוכח המצעד של בכירים ונבחרים מהליכוד למשרדי יאח"ח בבת-ים, מתבקשות לפחות שלוש תזכורות ביחס למפלגת העבודה.
בטווח הקצר מאוד, סיפור "הדרוזים מבקשים שביתת-נשק": מעשה בצלי רשף, שלא נכלל ב"דיל" הדרוזי בפריימריס של השבוע שעבר, רק מפני שרצה להקפיד על סדרי ההצבעה בקלפיות של הדרוזים, ומעשה בשיעורי הצבעה שונים מאוד בין קלפיות שיש בהן משקיפים מבחוץ וקלפיות שאין בהן משקיפים כאלה. יש שוני עקרוני בין הסיפור הזה ובין חלק מהסיפורים האחרונים של הליכוד?
בטווח הקצר, סיפור הצורך בהצבעה חוזרת בעשרות קלפיות של מפלגת העבודה לפני 13 חודשים, בהתמודדות על ראשות המפלגה בין פואד בן אליעזר ואברהם בורג. לא בגלל מזג האוויר נדרשה ההצבעה החוזרת ההיא ולא בשל תמורות אידיאולוגיות היה בה כדי להושיב בלשכת היו"ר את מי שלא זכה בסיבוב הראשון בחודשיים לפני כן. יש שוני עקרוני בין הסיפור הזה ובין חלק מהסיפורים האחרונים של הליכוד?
בטווח שאפשר לקרוא לו ארוך, דבריו של "בכיר בעבודה", בעמודי החדשות לפני 13 חודשים, כשנודע כי המשטרה מתכוונת לאסוף בבית מפלגת העבודה חומר הקשור לטענות על זיופים בהתמודדות בין בורג לבן אליעזר. "חקירה כזאת", אמר, "שתחשוף את מה שכולם יודעים כבר שנים, עלולה להכתים את כל מערכות הבחירות הפנימיות שאי פעם התנהלו במפלגה". למה התכוון? כל מי שראה אי פעם מקרוב בחירות פנימיות במפלגת העבודה (ולפני כן במפא"י) יכול לזכור שורה ארוכה של "הכתמות". כל קורא עיתונים בשנים האחרונות יכול לזכור, למשל, איך קבעו מצביעי המחוז הדרוזי בראשית 99' כי סופה לנדבר - ולא אדיסו מסאלה - תייצג את "העולים" של מפלגת העבודה בכנסת.
יש שוני עקרוני בין הסיפור הזה ובין חלק מהסיפורים האחרונים של הליכוד? אבל בליכוד איבדו את הבושה, אומרים לנו שוב ושוב פרשנים המודים ברבע פה כי כבר היו דברים מעולם בפוליטיקה הישראלית. יכול להיות שהם צודקים. יכול להיות שמי שמשתין מן המקפצה לבריכה גרוע במשהו ממי שעושה זאת בתוך המים. אבל בשני המקרים הבריכה מצחינה ויש סכנה לבריאות הציבור. שני המקרים, והתרבות שמולידה אותם, מצריכים טיפול נמרץ.