"מינויים לא חוקיים ברשות השידור"
היועצת המשפטית של הרשות מאשימה את המנכ"ל בראל בשורה של הפרות ומינויים לא חוקיים
היועצת המשפטית של רשות השידור, עו"ד חנה מצקביץ', תוקפת בחריפות את מנכ"ל הרשות, יוסף בראל, ומאשימה אותו במינוי עובדים ובהעסקת יועצים בניגוד לחוק, לנהלי הרשות ולכללי המינהל התקין. ההאשמות מפורטות במכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, לפרקליטת המדינה עדנה ארבל ולמבקר המדינה אליעזר גולדברג. במכתב מצוינים שמות תשעה אנשים - ארבעה עובדים וחמישה יועצים חיצוניים - שמינויים נעשה, לטענת מצקביץ', שלא כדין. במכתבה תוקפת מצקביץ' בעקיפין גם את העובדים וטוענת כי יש לראות במינוי היועצים "מינויים פוליטיים פסולים". בעקבות המכתב פתח זליג רבינוביץ', אחד העובדים המוזכרים, בהליכי תביעה והגיש היום (שישי) לידי מצקביץ' את עיקריה. מהנהלת רשות השידור נמסר כי המכתב ייענה באופן מסודר לאחר שיגיע לידי ההנהלה וייבדק.
שלב א': "מינויים בלתי תקינים"
במכתבה עוסקת מצקביץ' בארבעה מינויים של עובדים ברשות וטוענת כי "בהתנהלות המפורטת לעיל יש משום עבירות על החוק, נוהלי הרשות וכללי המנהל התקין". מצקביץ' טוענת כי אילנה זנגילבף הינה העובדת המקורבת ביותר לבראל וכי מונתה לתפקיד מנהלת שירותי מנהל בערוץ 33 וערוץ המזרח התיכון ללא מכרז, שלא כדין. עוד טוענת היועצת המשפטית כי המנכ"ל אישר, ללא מכרז, שכר ותנאים של מנהל חטיבה למאיר בר, גיסה של זנגילבף, המכהן כמנהל מבצעים והפקה בערוץ 33.
היועצת המשפטית הזכירה גם את שמו של זליג רבינוביץ', צלם בטלוויזיה וחבר בוועד העיתונאים. מצקביץ' טוענת כי רבינוביץ' הוא מקורב של בראל וכי בחודש אוקטובר מונה ללא מכרז לתפקיד סגן מנהל מחלקת צלמים. המקרה הרביעי בו עוסקת מצקביץ' הינו מינויה של אילנה קלימי ללא מכרז לתפקיד מנהלת מדור גרפיקה. מצקביץ' טוענת כי קלימי "כנראה גם מקורבת". את חלקו הראשון של המכתב מסכמת מצקביץ': "העובדה שהדברים נעשו באופן סמוי מן העין, ללא תהליכים מסודרים, ללא אפשרות של פיקוח ובקרה, והעובדה שיש בהם משום העדפת מקורבים, מדברת בעד עצמה".
תגובות שלב א'
עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, פרקליטו של זליג רבינוביץ', אמר ל-ynet כי בכוונתו להגיש בשם רבינוביץ' קובלנה פלילית פרטית וכן תביעת פיצויים על סך חמישה מיליון ש"ח. במכתב שנשלח היום (שישי) למצקביץ' טוען סעדיה כי הביקורת על מרשו הינה "חסרת שחר, נלוזה וללא כל בסיס עובדתי". עוד טוען סעדיה כי רבינוביץ' לא קיבל אפשרות להגיב על הטענות המפורטות, וכי מצקביץ' פגעה בצנעת הפרט של מרשו ויצרה רושם כאילו נישואיו נועדו לקדם מטרות מקצועיות – הפרטים המלאים בנושא זה שמורים במערכת ynet בכדי להימנע מהוצאת לשון הרע. המכתב משיב כי רבינוביץ' אכן משמש כמ"מ סגן ראש מחלקת צלמים, אולם מדובר במשרת אמון בשל העדר סגן קבוע. עם עריכת מכרז לתפקיד, יפנה רבינוביץ' את מקומו. עוד נאמר כי מדובר בהתנהלות מוכרת ברשות השידור (במקרה של מנהל הטלוויזיה, לדוגמה) ואין לייחס לכך אי יושר או התנהגות פסולה.
יתר האנשים המוזכרים לא העבירו תגובתם.
שלב ב': שכירת יועצים שלא כדין
חלקו השני של המכתב עוסק בשכירת שירותיהם של יועצים, שלדברי מצקביץ', "רובם ככולם הם מקורבים, ובמינויים יש לראות משום מינויים פוליטיים פסולים, בניגוד לכל דין והמנהל התקין". מצקביץ' מונה את שמותיהם של חמישה יועצים: דוד אדמון – "איש ליכוד, ידיד המנכ"ל", בתפקיד יועץ לענייני פרסום וקידום מכירות בשכר של 183 ש"ח לשעה, עד 120 שעות בחודש; רחלי גולדבלט – ש"היתה דוברת של אריאל שרון", בתפקיד יועצת תקשורת ותדמית בשכר של 20 אלף ש"ח בחודש; יועץ לטכנולוגיית המידע, בשכר של 20 אלף ש"ח בחודש (השם שמור במערכת, בשל העדר תגובתו); עו"ד שלומי תוסיה-כהן – שנשכר לקדם את פרויקט "שערי צדק" תמורת שכר של 20 אלף ש"ח בחודש; עו"ד ד"ר לינדה עפרוני – בתפקיד יועצת בתחום השכר, הסכמי עבודה ופרישה, התייעלות ברשות וניצול כ"א בשכר של 27 אלף ש"ח בחודש. עוד טוענת מצקביץ' כי עד כה טיפלה עפרוני בקידום ענייני השכר של המנכ"ל.
מצקביץ' מסיימת חלק זה בקביעה: "כל הנ"ל נשכרו ללא מכרז, ללא צורך, בניגוד לחוק התקציב ולכל דין, ואף בניגוד להצהרות המנכ"ל כי הוא מקצץ בתקציב ומייעל את העבודה. לאחר שהתרעתי על הפגם שבהתנהלות בפני יו"ר הרשות וכתבתי למנכ"ל הועבר לידיעתי (באופן בלתי רשמי) פרוטוקול המעיד על כוונה להכשיר את 'השרצים'. כמובן שלא יהיה בכך כדי להכשיר את המעשים הבלתי תקינים והפסולים. למעלה מן הצורך לומר שהפרוטוקול עצמו רצוף באי דיוקים (בלשון המעטה) וניסיון להטעות".
תגובות שלב ב'
דוד אדמון: "אני לא יודע מה זה מינוי פוליטי, אני נשיא האיגוד הבינלאומי לפרסום, ואני איש פרסום למעלה מ- 40 שנה, הייתי שמונה שנים חבר הועד המנהל ומשנה ליו"ר רשות השידור, ואני מכיר את ג'ו בראל מזה 20 שנה. כשהוא נבחר להיות מנכ"ל, באחד הטלפונים הראשונים שהוא עשה, הוא הזמין אותי לעסוק בנושא המיתוג ותשדירי הפרומו, ושאל אותי אם אני מוכן לתת יעוץ לרשות השידור. אני אוהב את הרשות כי הייתי שם הרבה שנים, ועד עכשיו, מזה כמה חודשים, יש הרבה דברים שהתפתחו לטובה מהתוצאה מהייעוץ שאני עוסק בו. מינוי יועץ חיצוני מקצועי, עד כמה שידוע לי, פירושו לקחת אדם שמתאים לנושא המבוקש, מכיר את הרשות ואת חוקי השידור, ואין לזה שום קשר לפוליטיקה. מה שעשיתי אז בהתנדבות היום אני עושה בשכר".
רחלי גולדבלט: "אני מתפלאת מאוד מדוע היועצת המשפטית הנכבדה מצאה לנכון להגיש תלונה ולשרבב את שמי לתלונתה מבלי שבדקה את הדברים איתי, טרם תלונתה, וטרם שתלונתה הודלפה לתקשורת על ידי מאן דהוא.
אין לי צל של ספק שאם היא היתה נוהגת לעשות כן כמתחייב במנהל תקין ובפרט מיועץ משפטי של הרשות אשר מבקש לברר את העובדות לאשורן, אזי היתה מגיעה למסקנה כי התייחסותה אלי בתלונה אינה במקומה וטוב היה אם לא היתה עולה כלל.
"לגופו של ענין, הפניה אלי לתת את השירותים לרשות נעשתה כדין, ובהסכם אשר נוסח ותנאיו נקבעו מול ראש מחלקת כוח אדם, מר עמר עמרם, ונוסח על ידי המחלקה המשפטית עליה נמנית היועצת המשפטית. כל תנאיו והאירועים שקדמו לחתימתו היו בפני מחלקת כוח אדם והמחלקה המשפטית והם לא מצאו בו רבב. יש רק להצטער כי היא מצאה לנכון לטעון כי המינוי שלי נעשה על בסיס פוליטי בהיותי דוברת של אריק שרון, הואיל ומעולם לא הייתי דוברת של אריק שרון. במהלך כשנה שימשתי כיועצת תקשורת ויחסי ציבור עד שהגשתי את התפטרותי בנובמבר 2000 מטעמים שלא כאן המקום לפרטם. מעולם לא הייתי חברה במפלגת הליכוד או בכל מפלגה אחרת ושירותיי לאנשים פוליטים הן מן השמאל והן מן הימין נעשו על בסיס מקצועי בלבד".
שלומי תוסיה-כהן מסר בתגובה: "אני בוודאי לא מינוי פוליטי כי אני לא פעיל פוליטית. אני לא מקורב לבראל באופן אישי וממלא את תפקידי כעוזר למנכ"ל בנאמנות ובמסירות. אני מבצע את כל המטלות עלי במסגרת תפקידי כפי שהוא מוגדר ברשות".
ד"ר לינדה עפרוני: "לא הכרתי את המנכ"ל. לפני הפגישה אליה זומנתי במטרה לבדוק האם אני מוכנה לעבוד איתו. אציין גם כי השכר שמיוחס לי אינו מדויק. בהתייחס לטענה לפיה טיפלתי בשכרו של המנכ"ל: לא טיפלתי בענייניו של המנכ"ל אלא בכל הנושאים הקשורים להוראות משרד האוצר ויישומן ברשות השידור. הנושא בו טיפלתי הינו 'מענק יובל', וכתבתי חוות דעת בנושא הכללים הנהוגים, תוך הבאת אסמכתאות מנציבות שירות המדינה. הטיפול בעניינו של המנכ"ל לא היה חריג ולא נעשה מפני שהוא מנכ"ל – זו תופעה שהכרתי בעבר כשטיפלתי בעובדים שפנו אלי באופן פרטי. הוכחתי לא פעם שמגיע להם מענק יובל, והם קיבלו אותו".
בראל: "רצף סילופים ועלילות"
מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, שיגר תשובה חריפה ליועצת המשפטית של הרשות. את מכתבו חותם בראל במילים: "על כל אלה ועל דברים חמורים יותר אדווח ליו"ר ולחברי הוועד המנהל על מנת שיוסקו המסקנות הדרושות והמתחייבות לנוכח התנהגותך. בנוסף, אשקול את הצעדים אשר עליי לנקוט כדי לשמור ולהגן על שמי כמנכ"ל בעל מוניטין ועתיר פרסים".
בראל מכנה את מכתב של מצקביץ' "רצף עלילות, האשמות שווא וסילופים, אשר פוגעים ברשות השידור, במנכ"ל, במטה הבכיר ובשמם הטוב של אנשים כה רבים במוניטין המקצועי, בכבודם ובזכויות המוקנות להם על פי חוקי לשון הרע, הגנת הפרטיות, כבוד האדם וחירותו". מכתבה של היועצת היה ממוען ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליטת המדינה ולמבקר המדינה, ובראל קובל על כי מצקביץ' לא "טרחה והביאה בפניי אישית ובפני כל אחד מהאנשים המוזכרים את תוכן המכתב, על מנת שיוכל להגיב, לתקן את טעויותיה ולהעמיד דברים על דיוקם!".
מכתבה של היועצת המשפטית הזכיר תשעה אנשים שמינויים נעשה, לטענת מצקביץ', שלא כדין - ארבעה עובדי רשות השידור וחמישה יועצים חיצוניים. במכתב התשובה מפרט בראל את ההיסטוריה התעסוקתית של כל אחד מארבעת העובדים המוזכרים וטוען כי כל המהלכים בוצעו כשורה, חלקם על ידי מנכ"לים קודמים. בעניין העסקת היועצים טוען בראל כי על-פי הנוהל, הלשכה המשפטית חתומה על כל אחד מן החוזים החיצוניים. "אם חשבת לרגע שדבר-מה לטעמך ולשיטתך אינו כשורה, מדוע לא התרעת בפניי!!… קשה להימנע משאלות נוקבות וחמורות בנדון, אשר אולי חובה ללבנן בגין חומרתם באינסטנציות גבוהות יותר: (1) האם המחדל הוא תוצאה של רשלנות או היסח דעת של היועצת המשפטית? (2) האם מדובר בהטמנת מלכודת מכוונת כדי להכשיל את המערכת? (3) או שמא הכל "מפוברק", מתוסרט כדרמה כדי להכשיל את רשות השידור והמנכ"ל בתקופה קשה וגורלית של אישור תקציב הרשות לשנת 2003?".
אורן הלמן, עוזר יו"ר הרשות, אמר ל-ynet כי המכתבים של מצקביץ' ובראל יידונו בישיבת הוועד המנהל שתיערך היום (ראשון).
בהכנת הידיעה השתתפה סמדר שילוני