ייאוש מבוזבז

מחרתיים, בשעה 22:00 בדיוק, יופיע על המרקע כמעט בכל בית בישראל חיים יבין המיתולוגי – ומה הוא יאמר? מהפך?! הליכוד, בהפסקות קצרות, כבר כמעט 26 שנים בשלטון, "העבודה" אינה מנצחת, מה מהפך, מי מהפך. חוץ מאשר אצל כמה מועמדים "מתנדנדים" בכל המפלגות, הופעתו של יבין לא תחולל שום התרגשות. כאילו התקיימו הבחירות בבנגלדש, במיקרונזיה. מערכת הבחירות הנוכחית תכנס להיסטוריה כמיותרת, מבוזבזת, ריקנית, משמימה, נולדה בחטא ומתה בבושה – ועכשיו, עצה לגברת הנכבדה מוועדת הבחירות המרכזית: אל תמהרו להחזיר את הקלפיות למחסנים.
מיליוני הבוחרים שמתייחסים במיאוס ו/או בקלות ראש לבחירות עלולים למצוא עצמם מחרתיים ב-22:00, בפני שוקת שבורה, שכמותה לא הייתה בתולדות מדינת ישראל. בשעה 22:02, ואולי מאוחר יותר, מישהו מראשי המפלגות בישראל יצטרך "לשבור" את המילה שלו, להפר את הבטחותיו לבוחר, להשפיל עיניים, להתייסר מול מצלמות הטלוויזיה, וגם, סליחה על הביטוי – להטיל את מימיו על עדת המצביעים. אם לא יקרה כדבר הזה, אנו צפויים לאחת השנים היותר קשות בתולדות מדינת ישראל, אולי אף הקשה מכולן.
למשל: אם עמרם מצנע יעמוד בתוקף על דברתו ולא "ישבור" את המילה ולא יצטרף עם מפלגת העבודה לממשלת האחדות, יעמוד אז כנראה גם טומי לפיד בהבטחותיו לבוחר ויישאר עם הכיתה האלמונית באופוזיציה – ואז ייאלץ אריאל שרון להקים ממשלה שאיווט ליברמן ימלא בה תפקיד מרכזי. ממשלה כזאת תהיה מתנה משמים לדוד מן הבית הלבן, ג'ורג' בוש, ידיד קרוב לאריק שרון, שאהבתו אליו נפלאה מאהבת גברים. בוש, שמיד אחרי המלחמה בעיראק יחפש מסילות ללב העולם הערבי, יציג את "מפת הדרכים" שלו, שהיא, בצדק, חלום הבלהות של המתיישבים בהתנחלויות – ופירושה, מה נורא, לארוז את כדים וגנים לחלק ממדינת פלסטין. שרון יתחכם, ימשוך זמן, יאמר שאין לו מנדט, שפנחס ולרשטיין ואליקים העצני יקומו עליו, פוליטית כמובן? הקופאי ב"צ'ייז מנהטן בנק" ישכח לשלוח את הצ'ק לערבויות בסך 10 מיליארד דולר ומבסיס חיל האוויר בפורט-ווד יטלפנו לבקש סליחה, "אבל בגלל המלחמה בעיראק, חסרים – בדיוק עכשיו – החלפים החיוניים למטוסי F-16, ו…אנחנו באמת מצטערים אם הם מקורקעים אצלכם". דירוג האשראי של ישראל? המצב הביטחוני? אל תצלצלו אלינו, אנחנו נצלצל אליכם.
בתסריט האחר, שרון "מצפצף" על שותפיו מהימין, ואפילו – לא ייאמן – מפקיר את ש"ס ויהדות התורה במדבר האופוזיציה. אפשר שח"כים מהליכוד יחברו אז למפלגות הימין ולמפלגות הדתיות, עם או בלי בנימין נתניהו, וימררו את חייו הפוליטיים של שרון. נפילתו תהיה רק שאלה של זמן, כנראה לא רב לנוכח השאלות שעל סדר היום הלאומי.
ויש עוד אפשרות שנראית היום, אולי, רחוקה: לשרון ולילדיו לא יימצא הסבר למיליוני הדולרים שהתרוצצו בקופותיהם. החקירה תמשך ותגיע לסיומה ובסופה עלול ראש הממשלה לעמוד לדין.
כך או אחרת, כמעט בכל אפשרות תהיה זו שנה קשה – ביטחונית, כלכלית, פוליטית. ולא נותר לנו אלא לצטט את מורה הדרך איצ'ה ממבוש שאמר בשעתו, "אל תבזבזו את הייאוש – עוד תצטרכו אותו".