לאן נעלמו התכשיטים?

בבוקר, לאחר שחברת ההובלה השלימה את העברת תכולת דירתה לביתה החדש, פתחה עורכת הדין, אילנה שניר בראף, את קופסת הנוי שלה שהכילה שעון ושרשרת עשויים זהב ומצאה אותה ריקה. כשהתלוננה בפני המובילים, הם טענו כי הרשלנות כולה שלה. "היית צריכה לקחת אותם איתך", אמרו לה.
שניר בראף הגישה תלונה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב נגד חברת א' הובלה ושירותים מירו את אברהם בע"מ. בתביעתה טענה, כי היא עצמה הכניסה את התכשיטים לקופסת העץ ועובדי החברה ארזו אותה ביחד עם תכולת הדירה. מדובר, אמרה, בצמיד עשוי זהב ובשרשרת עשויה זהב עם תליון של אבן כחולה. "מדוע לא לקחת איתך את התכשיטים?", שאל השופט והתובעת השיבה, "אין לי תשובה".
התובעת האשימה את הנתבעת ברשלנות. "היא לא העבירה את כל הסחורה. היא התחייבה להעביר את כל הפריטים שבתכולת הדירה. שני פריטים לא הועברו, הם חסרים".
נציג החברה הכחיש את טענותיה של שניר בראף וביקש לדחות את התביעה. "אנו מגיעים לפני ההובלה", אמר, "ואם אנחנו צריכים לעשות אריזה אנו מציינים מראש שהלקוח צריך לקחת את כל הפריטים האישיים איתו".
השופט, הראל יחזקאל, כתב בהחלטתו כי הנתבעת שכרה את שירותי הנתבעת, שהיו יקרים באופן ניכר משירותי מובילים אחרים, לאחר שבא כוחה הציג את החברה כאחראית, אמינה ומקצועית וכי עובדיה הינם אנשי מקצוע אמינים.
"הגעתי למסקנה", כתב השופט, "כי הנתבעת הפרה את התחייבותה כלפי התובעת שכן לא העבירה לתעודתם את התכשיטים".
למרות שהנתבעת לא העלתה בדיון את הטענה שיש להטיל על התובעת רשלנות תורמת לאובדן התכשיטים, וזאת נוכח העובדה שהיא לא נטלה עימה את התכשיטים, השופט דן ביוזמתו בטענה זו ודחה אותה. "לא נטען על ידי הנתבעת", ציין, "כי התובעת נדרשת לקחת עמה את התכשיטים, אלא כי נדרשה לאורזם בעצמה. מאחר ושוכנעתי כי כך נהגה התובעת הרי שהיא מילאה אחר הוראת הנתבעת".
בית המשפט חייב את חברת ההובלה לשלם לתובעת את שווי התכשיטים בסך 12,480 שקל ועוד 600 שקל הוצאות משפט. "הנתבעת הפרה את התחייבותה להעביר את מלוא התכולה, שכן שני פריטים לא הגיעו לתעודתם", נימק השופט את החלטתו.