שיחה: מפקד חיל האויר לשעבר עם גולשי ynet

אלוף (במיל') איתן בן-אליהו, מפקד חיל-האוויר לשעבר, הגיע היום (ד') ל-ynet לשיחה עם גולשים על המלחמה הצפויה בעיראק, מערך ההגנה מפני טילים, כושר ההרתעה של ישראל והאינטרסים של ארה"ב וסדאם. לפניכם שאלות ותשובות נבחרות.

מתי תפרוץ המלחמה?

בן אליהו: "להערכתי המלחמה תפרוץ במהלך היממה הקרובה, ומירב הסיכויים שנצפה בה מהצד".

כיצד תיראה המתקפה האמריקנית?

בן אליהו: "המתקפה הראשונה תהייה אווירית, תוך שימוש בפצצות מדויקות וכלי נשק שנועדו לנטרל אמצעי קשר ושליטה, במטרה לבודד את סדאם מצבאו ומעמו. כל אלה ישמשו להשגת יעד המלחמה שהוא סילוקו של סדאם מהשלטון, וניסיון לפגוע בו, במפקדיו ובסובבים אותו. במקביל ימשך ניסיון אינטנסיבי לגרום למפקדים בכל שרשרת הפיקוד העיראקית לערוק לצד האמריקני. מהלך זה יבוצע תוך שימוש באמצעים המכוונים ישירות אל מוחותיהם של אנשי המפתח בצבא סדאם, דהיינו לוחמה פסיכולוגית.
"במקביל יחל מהלך קרקעי, משלושה כיוונים – דרום, מערב וצפון, כשכל מהלך כזה יזכה לסיוע מקדים של יחידות מיוחדות שינחתו בצמתים חשובים, במטרה לסלול את הדרך להתקדמות נוחה של הכוחות לעבר עיראק. אם עד אז לא יתמוטט הצבא, וסדאם לא ייהרג או יימלט - יהיה צורך להיכנס לתוך בגדד עצמה ולהתמקד בצמתי השליטה והקשר, כולל מוקדי תקשורת ההמונים.

האם כרגע יש במערב עיראק משגרי טילים המסכנים את ישראל?

בן אליהו: "כשמדובר בביטחון, מחיר שגיאה מודיעינית הוא גדול, ולכן יש לסייג את הדברים. עם זאת, לפי כל ההנחות ואמצעי המודיעין, אין כרגע במערב עיראק משגרי-טילים, אך יש להמשיך ולעקוב ללא הרף".

מהי יכולת התגובה של חיל-האוויר במקרה של מתקפת טילים? מה המענה שהוא יכול לתת לטילים?

בן אליהו: "חיל-האוויר פיתח חידושים שיתאימו לתקיפת משגרי טילים, וגם פיתח מערך מודיעין המסוגל ליצור תמונת מצב של שדה הקרב גם מול מטרות מתחמקות. כמו כן פותחה תורת לחימה שתתאים לביצוע תרגילים בכל הרמות, תורה שפותחה בעשר השנים האחרונות. בסך הכל, כושרו של חיל האוויר לטפל במערכות טילים בעיראק גבוה היום בהשוואה לשנת 1991".

איך מתקבלת התראה על שיגור טיל לעבר ישראל?

בן אליהו: "מערכת הלוויינים הצופה על המזרח התיכון מסוגלת לזהות את הצתת המנוע בעת שיגור טיל ממתקן השיגור. באותו הרגע מתחיל תהליך ההתראה – במהלכו מועבר המידע מהלוויין למרכז השליטה בארה"ב ומשם באופן מיידי למקומות שונים, וישראל ביניהם. בישראל מחושב אזור הפגיעה המשוער ולפיו ניתנת התראה לתושבים. תהליך זה אורך כדקה, בעוד שזמן המעוף של הטיל מרגע שיגורו מעיראק לישראל הוא כ-5 עד 7 דקות".

מה הסיכוי שניפגע מטיל ששוגר מעיראק?

בן אליהו: "השילוב המלא של מערך טילי החץ והפטריוט, הפרושים בכוננות עליונה ברחבי הארץ, יחד עם התנהגות נכונה של האוכלוסייה ומיגונה המלא, ובנוסף לזה ההתראה שתועבר לציבור מידי גורמים בישראל וארה"ב, כל אלה מקטינים את ההסתברות שמישהו בישראל יפגע למינימלית ביותר".

אם הסיכוי שנותקף אכן קלוש, מדוע התקשורת מלבה את הפאניקה?

בן אליהו: "אני סבור שזו המציאות בה אנו חיים. הדרך להתמודד עם המציאות הזו היא שאנו, כמאזינים, צופים וצרכני תקשורת, נקלוט את החומר, ונלמד להבחין בין מידע חיוני לבין 'פירוטכניקה'".

האם טיל בעל ראש נפץ כימי או ביולוגי, שייורט על ידי חץ או פטריוט, עלול לסכן את האוכלוסייה?

בן אליהו: "עקרונית משך ההתאדות ורדיוס הפיזור של חומר כזה תלוי במידה רבה בתנאי מזג האוויר. טיל שמיורט בגובה רב, תוכנו מתפזר ומתאדה ולא מגיע לקרקע, ולכן לא מסכן את האוכלוסייה. בכל מקרה, מדובר בסדר גודל של דקות".

האם לישראל יש תשובה יעילה כנגד מל"ט או מטוס שיגיע לארץ?

בן אליהו: "התשובה היא כן. בניגוד לטילים בליסטיים, שיירוטם קשה במיוחד, יירוט כלי טיס המגיע ממרחקים גדולים קל יותר, זאת באמצעות מגוון אמצעים רחב המצוי ברשות ישראל".

האם תגובה ישראלית, במידה ותהיה כזו, מתואמת עם ארה"ב? מה בנוגע לחציית מרחב אווירי של מדינות שכנות?

בן אליהו: "כל תגובה ישראלית מוסכמת ומתואמת עם האמריקנים. הדבר חיוני מבחינת היחסים בין שתי המדינות, וכמובן לשם מניעת התנגדויות אוויריות מעל עיראק. התיאום עם מדינות שכנות בנוגע לחציית המרחב האווירי שלהן הוא רצוי מאד, אך אינו הכרחי".

האם המלחמה עלולה להתפשט?

"המלחמה עלולה להגיע למקומות נוספים במזרח התיכון, כמו לבנון, סוריה ומדינות אחרות, אך ההערכה היא שזה לא יקרה".

איך נתמודד עם טרור מבית תוך כדי מלחמה, ומה הסיכוי שכזה אכן יתרחש?

"בקהיליית המודיעין רווחות שתי גישות. על פי הראשונה, תחת המולת מלחמה כבדה נרגע הטרור, שכן חלק גדול מהאפקט שלו אינו בא לידי ביטוי (תקשורת וכד'). אני נוטה לתמוך בגישה זו. על פי הגישה השנייה, הטרור עלול לנצל את ערפילי המלחמה כדי לפעול ביתר שאת.
"באשר לאפשרות שהטרור אכן יגבר, לא תהיה בידינו ברירה אלא להתגונן כראוי ולהגיב. זאת מכיוון שהאפשרות של צמצום הטרור באמצעות מגעים מדיניים או משא ומתן כלשהו תוך כדי מלחמה אינם רלוונטיים, לצערי, באווירה כזו.

האם היית אומר שארה"ב עושה שימוש מוגזם בכוחה כמעצמה?

"קיים גבול דק בין אחריות היסטורית של מעצמה ומנהיגיה להגיב כראוי במצבי חירום, ובין הסכנה שהיא תנצל את כוחה מעבר לנדרש בניגוד לרצון העולם. במקרה של עיראק, אני סבור שבשל כוונותיו, עריצותו ומעשיו של סדאם, הוא אינו ראוי לשלוט על עמו, והוא סיכן יותר מפעם אחת את שלום האיזור.
"מאידך, אם היו שואלים אותי, הייתי מעיר על הסגנון המדיני, ולראייה - בזמנו הנשיא קלינטון פתח במלחמה בקוסובו, והוריד את מילושוביץ מהשלטון ללא תמיכה פורמלית של האו"ם, אך בסגנונו המדוייק הוא הצליח לעשות זאת עם תמיכה בינלאומית רחבה מאד.

איך יתכן שלמרות המודיעין המתקדם של ארה"ב היא לא הצליחה לספק הוכחות שישכנעו את האו"ם שאכן עיראק מחזיקה בנשק מסוכן?

"קשה לאתר ולהציג ראיות חותכות על הימצאות חומרים המוחבאים ברחבי מדינה גדולה הנשלטת על ידי דיקטטור. מלבד זאת, לעיתים חשיפה כזו עלולה לסכן ולהסגיר מקורות מודיעינים, אשר יחוסלו לאחריה. כשהמחיר גבוה, לעיתים עדיף להסתדר מבלי לחשוף את המודיע".

האם נכון שלארה"ב יש אינטרס שטיל ישוגר לעבר ישראל על מנת להוכיח את צדקתה?

"יש הגיון בדבריך, זו הסיבה שגם אם סדאם מסוגל מבחינה טכנית לשגר את הטיל, הוא יעדיף להימנע מכך".