הבוקר שאחרי

בבוקר שאחרי, אחרי ששאון התותחים יידוֹם, יקברו האמריקנים את מתיהם. במרחבים הירוקים והשקטים של בית הקברות הצבאי ארלינגטון, וושינגטון, יפרו תרועות חצוצרה את שלוות המתים. הורים ילכו אחרי ילדיהם, נשים אחרי בעליהן. ילדים יקבלו למזכרת את הדגל המקופל של ארה"ב שעטף את הארון. זה כל מה שיישאר להם מאבא.
הארונות העטופים בדגלים מנפחים, אולי, לכמה פטריוטים את החזה, אך בדרך כלל קורעים לרבים את בלוטת הדמעות. בכל מקום, גם באמריקה, זה מחזה קשה. אבל אמריקה כה גדולה והמשפחות השכולות כה קטנות ומעטות – והחיים יחזרו לשגרה. רק תובעי הבדלנות ואלה שישאלו "למה" יזכירו את המחר בדם וייתבעו לבדוק מחדש את מדיניות "השוטר של העולם". ובפעם הבאה ישאלו למה ג'ון סמית מסן-דיאגו, קליפורניה, צריך למות בגלל שאחמד יוסף מבית-לחם רב על חלקת אדמה בגודל ניו-ג'רסי עם יענקל ליפשיץ מבית שמש.
בבוקר שאחרי יפתחו האמריקנים עיתון ויקראו סיכום קצר: הסיפור הרחוק ההוא עלה 100-200 מיליארד, אולי יותר – בדולרים. וחוץ מתעשיות כמו לוקהיד-מרטין, בואינג, רייתיאון והאמר, כולם ישלמו את המחיר. ודרך אגב, אתם הישראלים, נכון שהבטחנו לכם כמה מיליארדים לביטחון, אבל עכשיו תקבלו מיליארד אחד – ותגידו תודה. המצב אצלנו קשה. מי כמוכם מבינים זאת.
בבוקר שאחרי אפשר יהיה לפתוח רדיו וטלוויזיה בישראל בלי לשמוע ולראות את דיווחי המלחמה. כבר היו מלחמות רחוקות, כבר היו מלחמות כאן, אצלנו – וקשקשת כזו ברשת עוד לא הייתה. בבוקר שאחרי יבקשו פרשנים רבים שלא לגלגל לאחור את סרטי ההקלטה והצילום, כדי שלא נתפוס אותם בקלקלתם. בצד דברי טעם שגרתיים הם אמרו גם כל-כך הרבה שטויות. והכי גרוע עוד לפנינו. בבוקר שאחרי עוד יקומו קצינים ופרשנים שיאמרו בלי להניד עפעף: אנחנו, הישראלים, היינו עושים את זה יותר טוב. אנחנו הרי הגאונים של העולם.
בבוקר שאחרי יקומו האומות הערביות ויאמרו לעצמן: נכון שהאיש הרע והמטורף הזה עבר מן העולם. אבל המערב השפיל עד עפר אומה ערבית עתיקת-יומין, ביזה את האיסלאם. מתוך העולם הערבי – רק מיליארד – יקומו קבוצות-טרור חדשות. מובארק, המלך עבדאללה, מנהיגים ערבים אחרים, בוודאי האירופים שהתנגדו למלחמה, יגידו לג'ורג' בוש מדושן העונג: אתם חכמים על חלשים. עכשיו נראה אתכם מטפלים בישראלים.
בבוקר שאחרי יתאספו ג'ורג' בוש וקונדוליסה רייס ודונלד רמספלד וכמה מומחים בחדר הסגלגל וישאלו: מה עכשיו? אם אנחנו השוטרים של העולם, כפי שהוכחנו בעיראק, הגיע הזמן "לעשות סדר" במזרח התיכון, שהוא מקור כל צרותינו. אם פגישה זו תידחה לסתיו, יש להניח שלא יקרה כלום. בסתיו מתחילה בארה"ב מערכת הבחירות לנשיאות, ומי יהיה חסר בינה עד כדי לפתח חזית נגד היהודים? אבל אם סיפור עיראק יסתיים מהר, תיאסף כל הניירת שנוגעת אלינו ומתוכה ירקחו משהו שייקרא על שמו של ג'ורג' בוש – והשוטר של העולם יתחיל לעבוד. הוא יראה למדינת ישראל מאיפה משתין הדג.
בבוקר שאחרי תיכון בין הים לנהר מדינה פלסטינית, בצד ישראל. כמאה התנחלויות יפורקו בתהליך שיהיה טראומה לדורות למדינת היהודים. כוח בינלאומי, אולי אמריקני, יפקח על הביטחון והשלום בין שני הצדדים, עד שיסתדרו בעצמם. בבוקר שאחרי, זה לא מה שהח"מ רוצה. זה מה שיקרה.