פרדס חנה: בית הספר החקלאי בקריסה
האוברדרפט בבנק הלך ותפח; הבנק הגביל את האשראי; המורים לא מקבלים הפרשות לפנסיה ולקרנות השתלמות וכמחאה לא מגישים ציונים, לא מקיימים ישיבות ומאיימים בהשבתה; כיצד הפך בית הספר החקלאי בפרדס חנה ממוסד יוקרתי לבית ספר שבקושי מצליח להתקיים?
כבר למעלה מחודש שהמורים נוקטים בעיצומים. בית הספר הפך בחודש שעבר ללקוח מוגבל בבנק בעקבות חריגה מהאשראי בבנק, וכעת מוגבל האוברדרפט שלו עד לשני מיליון שקל. בצעד נואש הגיש בית הספר בקשה לבית משפט השלום בחדרה להסיר את המגבלה הבנקאית, אולם השופט, אהוד קפלן, החליט שלא להיענות לבקשת בית הספר החקלאית. כתוצאה מהמצב הכלכלי הקשה של בית הספר נפגע שכרם של המורים, ולפני מספר חודשים הוכרז על סכסוך עבודה בין ארגון המורים העל-יסודיים, המייצג אותם, לבין משרד החינוך, התאחדות האיכרים המשמשת כבעלים של בית הספר וההנהלה.
תחילת הדרך: בית ספר אליטיסטי
בית הספר החקלאי הוקם לפני כ- 70 שנה במטרה ליצור מסגרת חינוכית, בה יוכלו בני האיכרים לעבור הכשרה חקלאית ולהשתלב במשק הישראלי. עד שנות ה-70 עוד נחשב בית הספר ליוקרתי וסלקטיבי. רק נערים ונערות למשפחות בעלות ממון יכלו להיכנס בשעריו. משאת נפשם של ההורים בפרדס חנה היתה שהילדים יזכו להתקבל ל"חקלאי". המוסד התקיים משכר לימוד גבוה ומתקציב משרד החינוך.
במרוצת השנים השתנתה המגמה. בד בבד עם ירידת כוחות של ענף החקלאות, ירד גם כוחם של בתי הספר החקלאיים. בשנות ה- 80 נערים טעוני טיפוח ובעלי פוטנציאל השתלבו בבית הספר במחיר מסובסד. בשנות ה- 90 החלו להיקלט בבית הספר עולים חדשים. הצביון החקלאי והכפרי אמנם נותר במקום עד היום, אך בית הספר הפך למקיף-אזורי ובעל מחויבות לקלוט את כל התלמידים. הימים של ה"סלקציות" נותרו נחלת העבר.
הגירעון הכלכלי הלך ותפח בשנים האחרונות, והגיע עד לכ- 15 מיליון שקל. לפני כשלוש שנים נשקלה האפשרות להחליף את הבעלות, ונערך משא ומתן בין התאחדות האיכרים להנהלת רשת בתי הספר "ליאו בק", אך המו"מ התפוצץ. מנכ"ל בית הספר החלקאי באותם ימים, בועז שולרוף, פרש מתפקידו, ובמקומו נכנס יעקב רבונא, שבעבר שימש כמנהל החטיבה העליונה, רכז המשק וסגן מנכ"ל בית הספר החקלאי, ובהמשך כמנהל האגף לחינוך התיישבותי.
המורים: "אין משכורת 13"
כיום לומדים במקום 1,647 תלמידים, מקצתם תלמידי פנימייה רובם תלמידים אקסטרניים. כ- 160 מורים מלמדים בחקלאי, מתוכם 120 עובדי התאחדות האיכרים, שמשכורותיהם עוברות ממשרד החינוך דרך ההתאחדות, ושאר המורים הם עובדי משרד החינוך, המקבלים ממנו ישירות את משכורתם. "הסכמי השכר של המורים לא כובדו בשנתיים האחרונות", טוענת אחת המורות. "במשך תקופה ארוכה לא התקבלו המשכורות בזמן, בחודשים האחרונים המשכורות משולמות במועדן, אך לא במלואן. לא שילמו לנו ביגוד, לא מענקי יובל שזו משכורת 13 למורה שעובד 30 שנה, אין הפרשות לקרנות השתלמות, קופות גמל ומבטחים. זה פוגע במורים עכשיו, ויפגע גם בעתיד שלהם. קשה לעקוב אחר מה שמגיע לנו ומה שלא. המורים מתעסקים כל היום במשכורת שלהם, במקום בעבודה".
בינתיים בחרו המורים להיאבק באמצעות עיצומים. "כבר חודש שאנחנו לא מגיעים לישיבות עבודה, לא מגישים ציונים של מבחנים", אומרת המורה. "ההנהלה הכריזה על יום הורים שיתקיים בקרוב, אבל המורים מתנגדים לכך, ולא מתכוונים לקיים אותו. למזלה של ההנהלה, המורים חדורי מוטיבציה ואיכפת להם מהתלמידים, אחרת הכל היה מתפרק".
מה הלך הרוחות בקרב המורים?
"אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן. האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו מוגבלים. אם ננקוט בחלק מהם, נפגע בתלמידים. אם לא נעשה כלום, נפגע בפנסיה שלנו. המורים חוששים לגורלם, בעיקר בגלל המצב הכלכל. היום רק מפטרים מורים, וקשה למצוא עבודה. בית הספר החקלאי – על כל חסרונותיו עדיין עדיף מכלום".
יו"ר ארגון המורים באזור חדרה-כרמל, חזי בר-טל, המלווה את המורים במאבקם, אומר: "סכסוך העבודה הוכרז בעקבות אי תשלום השכר במועד, ובגין פגיעה בתנאי עבודתם של המורים, בשל אי העברת משכורות במלואן ובמועדן לעיתים תכופות, ואי העברות לקרנות הפנסיה וההשתלמות מזה כשנה. הודעתי על מערכת של עיצומים, שהם עדיין מוגבלים. הורינו למורים לא לקיים ישיבות, לא לתת חוות דעת של ציונים ולא הערכות לימי הורים. אם בתוך חודשיים לא ישתנה המצב ולא יוחזרו כל החובות למורים – נשקול להחריף את העיצומים עד כדי השבתה".
יו"ר ועד ההורים בבית הספר החקלאי פרדס חנה, יוסי פרי: "הפגיעה בתלמידים מינורית, והם מקבלים את כל מה שמגיע להם. אנו מקיימים באופן שוטף ישיבות, ויש קשר עם ההנהלה, שלדבריה הקשיים ייפתרו בקרוב. אני מסיר בפני המורים את הכובע. למרות שהם לא קיבלו את מלוא זכויותיהם, הם לא פוגעים בלימודים".
ההנהלה: "המורים ייפגעו ראשונים"
מנהל בית הספר חקלאי פרדס חנה, יעקב רבונא: "אם בית הספר ייפגע, המורים הם אלו שייפגעו ראשונים. לא תהיה להם עבודה. עיקר החובות הם בקרנות השתלמות ובתשלומי מבטחים, שלא שולמו מספר שנים".
איך הפכתם ללקוח מוגבל בבנק?
"לפני חודש וחצי נעשתה חריגה מהאשראי, חזרו לנו צ'קים, ואז הפכנו ללקוח מוגבל בבנק. אסור לנו לחרוג משני מיליון שקל. הנושא הכספי נמצא בטיפול, ואני משוכנע שבית הספר החקלאי ייצא מהמגבלה הכספית. נגיש בקשה נוספת לביטול המגבלה הבנקאית".
יו"ר התאחדות האיכרים ויו"ר הוועד המנהל את בית הספר, שלמה רייזמן, מסר בתגובה: "בית הספר התיכון החקלאי נתון במצב תקציבי קשה, מה שמקשה על מהלך תפקודו התקין. לצערי הרב, משרד החינוך מגלה אימפוטנטיות רבה, וכן המועצה המקומית פרדס חנה, שאינה מעבירה את הכספים המגיעים ממנה לבית הספר, למרות שרוב התלמידים הם בני המושבה. התאחדות האיכרים, בעלת בית הספר, עושה מאמצים במסגרת תוכנית הבראה כוללת, שבה פוטרו עשרות מורים ועובדים של בית הספר. כמו כן, נעשו צמצומים בעלויות השונות במשק, במטבח, בפנימייה ובנושאים רבים אחרים".
רייזמן המשיך: "משרד החינוך, יחד עם משרד החשב הכללי, הבטיחו במסגרת תוכנית הבראה שני מיליון שקל, ולא עמדו בהבטחתם. יחד עם זאת, בנק הפועלים ימחזר הלוואה כאשר יש בידו ערבויות, ואנו מקווים כי תוך זמן קצר יעבור בית הספר למהלך תקין. צר לנו מאד על העיצומים שנוקטים המורים, עיצומים שאין בהם שום תכלית, אלא מאבק על גב התלמידים שלא לצורך, כאשר הם יודעים שהבעלים עושה את כל המאמצים הנדרשים. לצערי הרב, אם הם ימשיכו בכך, הם ימצאו את עצמם יושבים בבית בתוך זמן קצר".
מנכ"ל המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, חגי בירן, מסר בתגובה כי איגוד ערים לחינוך שומרון הוא מי שאמור להעביר כספים למטרות חינוך. יו"ר איגוד ערים לחינוך שומרון, דני חופשי: "אנו אמורים להעביר את הכסף, אך המועצה עצמה בעלת חובות כלפינו. המועצה המקומית חייבת לבית הספר החקלאי 500 אלף שקל, כולל ריבית והצמדה, החל משנת הלימודים תשס"ב. ניסיתי לפתור את הבעיה מול המועצה מספר פעמים, תוך פגישות עם החשב והגזבר של בית הספר החקלאי, אך הצדדים עדיין לא הגיעו להבנות".
חופשי ציין עוד, כי "הגירעון של בית הספר עמד בשיאו על 16 מיליון שקל, ובעקבות תוכנית ההבראה הצטמצם לכדי 13 מיליון".
עוזר דוברת משרד החינוך, שאולי פאר: "בית הספר החקלאי פרדס חנה הינו מוסד בבעלות פרטית, שבשל בעיות ניהול צבר גירעונות גדולים. משרד החינוך יזם תוכנית הבראה מקיפה למוסד, במהלכה הציע לסייע למוסד בהיקף ניכר. מתן הסיוע היה מותנה בחתימת הבעלים של בית הספר על הסכם הבראה. עד לימים אלו הבעלים טרם חתמו על החוזה שהוצע להם ממשרד החינוך, דבר המונע ממשרד החינוך להעביר לבית הספר את הסיוע המיוחד. יש לציין, כי משרד החינוך העביר לבית הספר מקדמה בסך מיליון ו- 600 אלף שקל על מנת להמשיך את פעילותו הסדירה של בית הספר".