בין קורבנות התוכנית הכלכלית: ילדים מוגבלים

"ילדתי את הבת שלי בקנדה" אומרת אילאיל לדר, אמא לילדה בת 13, הלוקה בתסמונת דאון, "ואני חושבת שעשיתי לה עוול כשהבאתי אותה לפה, מבחינת השירותים שהיא יכלה לקבל שם. עכשיו כבר מאוחר מדי לחזור לשם ולהתחיל לגדל אותה מחדש".
כ-150 אלף תלמידים עם צרכים מיוחדים חיים כיום בישראל, כ-36 אלף מתוכם לומדים במסגרות לחינוך מיוחד. לפי חוק החינוך המיוחד, שנחקק בשנת 88', זכאי ילד עם מוגבלות שכלית, נפשית, גופנית או התנהגותית, בגילים שלוש עד 21, לשירותי חינוך מיוחד. השירותים ניתנים חינם וכוללים בין היתר, טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק וסיוע לימודי.
משרד החינוך מתקצב את השירותים הניתנים לילדים רק אם הם לומדים במסגרות החינוך המיוחד. כשהורים לילד בעל צרכים מיוחדים מבקשים לשלבו בבית ספר רגיל, נשללים ממנו שירותי התמיכה הכלכלית. כל זה אמור היה להשתנות לטובה בשנת הלימודים הבאה, אולם כאשר הממשלה אישרה את התוכנית הכלכלית בשבוע שעבר, בוטל הסעיף הזה, עליו נאבקו ההורים במשך שנים.
"יש לי ילדה מדהימה שלומדת בחינוך הרגיל", אומרת לדר, יועצת חינוכית במקצועה, המשמשת גם כאחראית על המרכז של עמותת "יתד", עמותה לשיקום ילדים עם תסמונת דאון. "והיא התקדמה שם הרבה יותר ממה שהיתה מתקדמת בחינוך המיוחד. אני מממנת את הילדה מבחינת טיפולים, תרפיות, מורה תומכת, שיעורי עזר, אני מוציאה על הבת שלי 7,000 שקל בחודש. אני רק אומרת, תנו לבת שלי את מה שמקבל ילד אחר, שלומד במוסד לחינוך מיוחד. זה מגיע לה. ילד עם תסמונת דאון, שלומד במוסד לחינוך מיוחד, מתוקצב בכ-5,000 שקל בחודש. הבת שלי לא מקבלת כלום, כשכל פשעה הוא שהיא בחרה להשתלב בבית ספר רגיל".

בית המשפט: השירותים יינתנו לילדים ולא למוסדות

באוגוסט 2002, בעקבות עתירה שהגישה עמותת "יתד", פסק בית המשפט העליון כי על המדינה לממן הוצאות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, גם כשהם לומדים במסגרות חינוך רגילות.
השופט תיאודור אור, שישב בהרכב השופטים בדיון, קבע כי המונח "חינוך מיוחד", משמעותו חינוך הניתן לילדים בעלי צרכים מיוחדים, בלי קשר לסוג המסגרת בה הם לומדים, וככזה על המדינה לספקו חינם. עוד הוחלט כי על המדינה להיערך במהירות האפשרית לקיום דרישות החוק, לכל המאוחר במסגרת הצעת התקציב לשנת 2003.
בעקבות הפסיקה אישרה הכנסת מספר חודשים לאחר מכן, את התיקון בחוק, לפיו סל השירותים לתלמיד בחינוך המיוחד יינתן לתלמיד ישירות, ולא למוסד בו הוא לומד, וכך יוכל התלמיד "לגרור" איתו את הסל כשהוא עובר למסגרת חינוכית אחרת.
כעת, כאמור, במסגרת התוכנית הכלכלית, בוטל התיקון, ובמקומו נקבע כי ילד בעל צרכים מיוחדים שילמד במסגרת חינוך רגילה יקבל תוכנית לימודים מיוחדת.
"הבת שלי יכולה תוך דקה לעבור לחינוך המיוחד", אומרת לדר, "כי מבחינת משרד החינוך, אם נולדת מפגר, אתה מתאים רק לחינוך המיוחד. אין להחלטה הזו שום דבר עם טובת הילד".
לדברי לדר, פחות מ-8% מהילדים בעלי הצרכים המיוחדים משולבים בישראל במסגרות חינוך רגילות. באנגליה עומד אחוז השילוב על 80%, ובצרפת - 90%. "באוסטרליה יש סל אישי שהולך עם הילד לאן שהוא רוצה", אומרת לדר, "באיטליה אין בכלל מוסדות לחינוך מיוחד. אצלנו הורים מגיעים ל'יתד' בוכים, בגלל שלוחצים עליהם להכניס את הילדים לחינוך מיוחד".

משרד האוצר: התיקון לא בוטל, רק צומצם

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "על פי החלטות הממשלה שהתקבלו ב-25 במרס, אין מדובר בביטול התיקון, אלא בצמצומו. מדובר בתיקון שאמור היה להיכנס לתוקפו בשנת הלימודים הבאה, מכיוון שטרם נכנס לתוקפו, אין מדובר בפגיעה בזכות קיימת, אלא בעיכוב מתן משאבים נוספים בעתיד. יש להדגיש כי אין בהחלטה כל פגיעה בשעות לימוד קיימות".
ממשרד החינוך נמסר כי לא התקבלה במשרד כל פנייה בנושא, וכי השינוי טרם עבר חקיקה.