יהלומים בים המלח
לשקט הנמוך בעולם יש שפה משלו: בית קפה נטוש, ספינה טבועה, אמנות שהטבע יצר, גושי מלח יפים ובולענים מאיימים. דובי זכאי מטייל לאורך החוף וב'ארץ המנזרים' שנפתחה למבקרים
| קו החוף |  | ה'לידו' | | ארץ המנזרים | | |
עוד צעד קטן ונשמע רחש של התנפצות קלה. מתחת רגלי נמתח סדק קטן שהלך והתרחב, נע בזיגזג קדימה. עשיתי צעד לאחור, גוש ארוך של מלח מוצק ניתק ונעלם ברחש חרישי במים. זה היה הרחש היחיד שפגע בדממה. הים נראה צלול ורגוע, מפעם לפעם גלש גל עדין אל אבני החוף והמים נעלמו בלחישה בין האבנים.
גזע עץ מונח במים, שורשיו בולטים החוצה. צבעו הכהה נעטף בשכבה עבה של מלח לבן, נטיפים כבדים יורדים ממנו. על החוף 'מושבה' של גושים דמויי פטריות ענק לבנות. ככל שמגביהים את המבט לעומק הים, צבעו הכחול-טורקיז נמהל במשטחים הלבנים.
ים המוות שקוע במקום הנמוך בעולם, בין הרי מואב ממזרח והרי מדבר יהודה במערב. מצפון בקעת הירדן ומדרום משתרעת הערבה עד ים סוף. בכל ליטר של מי הים מחצבים רבים. עוד בתקופת המקרא הוא נקרא ים המלח. בשנות ה-60 היה אורכו כ-80 ק"מ וכיום בקושי 45 ק"מ. הים ההולך ומתכווץ קיבל החורף הזה כמות מים גדולה, שהוסיפה 60 ס"מ לגובהו. חלק גדול מהמים נוספו כתוצאה מזרימה עזה בירדן של מי הירמוך, בנוסף לשטפונות מנחלי מדבר יהודה, שהזרימו מים רבים.
נקמתו של הים
השנים נגסו בגודלו של ים המלח, כשההתאדות המהירה ובריכות הייבוש להפקת מינרלים חצו אותו לשניים. אנו נמצאים בצידו הצפוני של הים. חוסר המים הביא כנראה ליצירת שורת בולענים על חופו. פרשנים מקומיים מסבירים את תופעת הבולענים כנקמה של ים המלח על היחס אליו.
הפעם יצאנו לטיול על חוף הים כדי להכיר את תופעת גבישי המלח בצורותיהם השונות, ליהנות מהבדידות ומהשקט וללמוד את שפת הנוף הקדומה. נקודת ההתחלה מדרום לשפך נחל חבר. הליכה בערוצו של הנחל ומשם צפונה לאורך החוף עד לאיזור המרחצאות של קיבוץ עין-גדי. בגלל מבנה השטח המיוחד והבולענים שבאיזור נעזרנו בגונדי, חברת קיבוץ עין-גדי, עולה ותיקה מגרמניה שמכירה היטב את האיזור.
נקודת ההתחלה במקום בו נחל חבר חוצה את הכביש. נחל חבר מוביל את מי השיטפון מאזור בני נעים לאורך של 31 ק"מ. המסלול התלול מזרחה נקטע במפל בגובה 170 מטר ואחריו שלושה מפלים נמוכים יותר. המים אוספים כוח ומסתערים דרך קניון צר על כביש עין גדי. באיזור השפך לים מתרחב הערוץ ולאורכו נותרות 'מציאות' מהשטפון: מזרונים קרועים, עצים, סלעים, כיסאות, ולעיתים פגרי חיות שהמים סחפו.
'אשת לוט' המלוחה
המים שוצפים במדרון בזרם עכור, גורפים איתם אדמה, צמחים וסלעים. אחרי המים מתגלות שכבות דקות כנייר של סלעי 'ארגונית' מאדמת גיר. נחשפת הבוצה, האדמה שחורה שמתרחצי ים המלח אוהבים למרוח על גופם. לפני קו המים נחשפים כמה מעיינות, שחורצים בזיגזג את דרכם לים, לעיתים המים נכלאים בבריכות קטנות, ואז נצבעים בצבעי החלודה בהשפעת שכבות הברזל שבקרקע.
כל שורש של עץ, פליט מהשטפון, הופך כאן בעזרת המלח שדבק בו ליצירת אמנות, נטיפים וזקיפים. הקרקע עליה אנו צועדים היא גוש קשה, לבן וארוך של מלח. אם לא נזהרים חלק ממנה נשבר תחת הרגליים וגולש לים. על החוף שוכבת הספינה 'אשת לוט'. את הספינה הביאו לכאן חולמים אופטימיים על שלום חם עם ירדן. 'אשת לוט' היתה אמורה לעשות את דרכה בשייט בים המלח מעין גדי עד לחופי ירדן, להוריד את התיירים לטיול בירדן ולחזור. באחת הסערות הסירה הושלכה לחוף, המלח וגלי הים עשו כבר את עבודת ההשמדה והפכו אותה למצבה דוממת של נטיפי מלח חדים, כאילו היתה שייכת לתקופות קדומות.
'אבני חן' זוהרות
חדי העין יגלו כאן גם 'פנינים' ו'יהלומים'. בעזרת גונדי גם אנו גילינו את הפנינים, גושי מלח שהים הפך לכדורים לבנים, בוהקים וזעירים. בגלל צבעם הלבן והיופי המעוגל הודבק להם הכינוי פנינים. כדי למצוא את היהלומים צריך להתאמץ יותר, הם קבורים באדמת הבוצה. גונדי הצטיידה מראש בכף, חפירה קלה באדמה הרכה תולשת גוש אדמת בוצה שמזכירה במראה חלבה עם שכבות שוקולד ושקדים. בעלי ראיה חדה יגלו ריבועים קטנים שקופים שנחבאים בגוש הבוצה ונוצצים בגוונים נהדרים באור השמש. עם הרבה סבלנות אוספים את היהלומים, שוטפים אותם במים ואז הם זוהרים כבדולח. חגיגה גדולה לילדים.
בריכות הבולענים
רחוק מקו המים נוצרו הבולענים, גוש אדמה נעלם בתוך חור בעומק של 15-10 מטר, שבתחתיתו מים. על קו החוף סמוך לקיבוץ עין-גדי נוצרו בולענים גדולים, שלאט לאט מתחברים ביניהם. חלק גדול שוקע ומשנה את קו החוף. מסוכן להגיע למקום לבד, המדריכים מכירים את השטח ושומרים מרחק. בתוך הבולענים אפשר לראות בריכות גדולות שנוצרו, חלקן בגווני חלודה, טורקיז, או מים לבנים בהם צפים גושי מלח.
סיורים לאורך החוף יוצאים מקיבוץ עין-גדי בתאום מראש. המטיילים מגיעים למקום בעזרת משאית שטח. תיירות עין-גדי: 6584444-08.
זכרונות מבית הקפה
בתחילת המאה הקודמת החיים תססו בים המלח. על שפת הים נבנה בית קפה, ה'לידו'. עשירי ירושלים ויריחו נהגו לרדת לכאן, לשבת בבית הקפה ולהקשיב לזמרי התקופה שהנעימו לאורחים את הערב. גליו של ים המלח התנפצו במזח למרגלות בית הקפה, ירח חיוור הטיל פס אור רומנטי על הים הדומם. לצד בית הקפה נבנה מלון, אורחיו היו יורדים במדרגות וטובלים במי הים הצלולים.
המקום נשאר בשליטה ירדנית בתקופת הקמת המדינה. במלחמת ששת הימים צה"ל כבש את המקום. לבית הקפה המפואר בצומת קליה חדר פזג של טנק, רחבת התזמורת נשברה, המבנה דמוי הפרסה הושחת והוזנח, בית המלון הסמוך הפך למחנה צבאי וקיבל את הכינוי 'הילטון'. ים המלח התגעגע לימים הטובים, הצטמק ונסוג מאוכזב קילומטרים רבים מהמקום.
פעם התאכסנה ב'לידו' יחידה צבאית. איש מילואים ירושלמי, גרשון כוכבי, בעל דמיון וכשרון ציור עיטר את הקירות בציור נהדר. מצד אחד הרי מואב ובקיר ממול הרי מדבר יהודה. ציורו נסמך על מפות עתיקות. במשך השנים ביקרו כאן משחיתים למיניהם, שהשאירו את חותמם המכוער על ציור הקיר. כמה חבל. למרות העזובה כדאי להיכנס למקום ולראות את הציור היפה.
המקום בו הוטבל ישו
מכאן אנו כבר אורחיו של נתי מרשות הטבע והגנים. המסלול שלנו יוצא מהלידו לאורך גדר הביטחון, חוצה את מפעל האשלג בגירסתו העתיקה. כביש ארוך וצר מוביל עד ל'ארץ המנזרים'. במשך שנים אסור היה להיכנס למקום בלא בתיאום עם צה"ל. לשם ארץ המנזרים הוסיפו את המילה 'האסורים'. השטח, בבעלות הכנסיות הנוצריות, ממוקם בגדה המערבית של הירדן, 380 מטר מתחת לפני הים, מזרחית ליריחו.
המקום נחשב כשלישי בחשיבותו בישראל לנוצרים בני כל הזרמים. במשך השנים איפשר הצבא לצליינים נוצרים להיכנס לכאן פעמיים בשנה כדי לערוך את המיסות. על פי המסורת הנוצרית, כאן הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל. המקום חשוב גם ליהודים. על פי המסורת בנקודה זו חצו בני ישראל את הירדן בדרכם לארץ הקודש ("ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד").
פעמיים בשנה נערכות כאן מיסות צבעוניות. שירה דתית ממלאת את המקום השומם, מאות צליינים על בגדיהם הלבנים נוגעים במי הירדן בטבילה מסורתית. מעבר לנהר ראו הירדנים בקנאה את המוני הצליינים והקימו לקראת שנת 2000 אתר טבילה דומה. בכניסה לאתר כנסייה ומנזר נטושים שנקראים קאסר אל יהוד ('מעבר היהודים'). על ראש הכנסייה היוונית אורתודוקסית מבנה עם פעמון גדול.
על שפת הירדן בנויים עוד מספר מנזרים של זרמים שונים בנצרות, לכל מנזר צמוד גן שהיה פעם בוסתן לתפארת. בתקופת המרדפים אחרי מחבלים גורשו הנזירים מהמקום והוא נסגר על ידי צה"ל מטעמי ביטחון.
פתיחה מחודשת
לאחרונה הושקעו כספים רבים באתר ונבנה מזח יפה עם מדרגות שיורדות לטבילה. פתיחת הסכרים בירמוך, ביבוק ובזרקא העלו את מפלס מי הירדן, הנהר הפך להיות שוצף ורחב והציף את האתר החדש שנבנה. נזק רב נגרם. רשות הטבע והגנים עושה מאמצים כדי לתקן ולהספיק להכין את האתר לפתיחה בחול המועד פסח.
טיולים מסודרים יצאו למקום במסגרת פסטיבל אהבה - מוסיקה טיולים וסדנאות בים המלח. הפסטיבל יתקיים זו השנה השביעית, בין התאריכים 21-19 באפריל ויזרים חיים לים המוות. 'ארץ המנזרים' תישאר פתוחה למבקרים גם בתום הפסטיבל. פרטים: מטה פסטיבל אהבה, 9400285-02.
לפנייה לכתב/ת 
