מרצה בכיר בבר אילן: כל תלמידיי מטומטמים

"ידיעות אחרונות" מפרסם היום (ו') את משנתו של ד"ר יוסי שיפטן - מרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן, בחוג המשולב למדעי החברה, ומורה במחלקה למדעי המחשב. בשנת 81' השתחרר שיפטן מצה"ל בדרגת אלוף משנה, ותפקידו האחרון היה מפקד ממר"ם, מרכז המחשבים הגדול בצה"ל.
את כל הפרטים האלה, בנוסף לפרטים הרבה פחות רלבנטיים כמו שנות הלידה של ילדיו, שמותיהם ושנות ההולדת של נכדיו, אפשר למצוא בקורות חייו, אותן הוא מפרסם בפתיח לספר הלימוד שרוכשים תלמידו בבר אילן, "מערכות מידע ומסדי נתונים", ספר שכולל את סיכומי הרצאות שלו ושעליו הוא ממליץ בחום בתחילת הסמסטר.
בפיסקה בה מצוינים השמות של נכדותיו (אורטל, עינת וליאת) הוא מבטיח לתלמידותיו, ממש במילים אלה: "כל סטודנטית הנקראת בשם אחת מנכדותי, תזכה ביחס מועדף במיוחד". בהמשך הוא מציין בפני תלמידיו את קווי האופי העיקריים שלו. "אני מתנזר טוטאלית מכל פעילות חברתית, אני אוהב אך ורק את חברת הנכדים, אני נהנה מאוד מהתבודדות בביתי-מבצרי ... אני בעל אופי מעולה ועצבי פלדה. מעדיף סטודנטיות!!!" (סימני הקריאה במקור). אלא שזה החלק החביב בפתיח לספר הלימוד. בהמשך פורש שיפטן את מה שהוא מכנה "הבסיס ליחסי עם תלמידי". וזאת משנתו:
"אני מתבונן, כבר כ-60 שנה, בהתנהגותם של בני האדם. והנה, כבר לפני עשרות שנים ניסחתי שני חוקי יסוד המסבירים את כל מעשיהם: א. כל בני האדם הם רעים, ליתר דיוק: רוב האנשים הם זבל מזוקק. ב. כל בני האדם הם טיפשים. רובם ממש מטומטמים בלחץ.
"מרגע שעמדתי על קיומם של שני חוקים אלה, הכל מובן לי. לדוגמא: החלאה הרצחנית ערפאת סירב להצעותיו הנדיבות מאד של אהוד ברק, שהיו יכולות להצעיד אותו ואת עמו לעתיד מבטיח ביותר, ובמקום זאת פתח במלחמה, שדירדרה את עמו לחרפת רעב ולייאוש מוחלט. מדוע עשה זאת? כי הוא רשע מרושע ומטומטם בלחץ. ומדוע העם הפלסטיני לא הורג את ה'מנהיג' הדפוק הזה? כי העם הפלסטיני הוא רע ומטומטם.
"דוגמה נוספת: יהודי בשם אריק שרון פעל במרץ, במשך עשרות שנים, להקמת יישובים ו'מאחזים' בכל חור ביהודה, שומרון ועזה (וממשיך בכך גם עכשיו), למרות שידע היטב כי הדבר ימנע כל אפשרות לכך שצה"ל יוכל אי פעם להגן בהצלחה על תושבי המדינה. ומדוע עשה זאת? כי הוא רע ומטומטם. ומדוע המליכו אזרחי המדינה את עוכר ישראל הלז למנהיגם? כי היהודים הם רעים ומטומטמים. הנה, שתי דוגמאות מצוינות לשימוש הנפלא בשני חוקי היסוד שניסחתי כדי להסביר היטב את ההתנהגות האבסורדית ביותר של בני האדם הזבלים".

"עם ישראל - עם טיפש"

בהמשך מפליג ד"ר שיפטן, שהוא, אגב, חובש כיפה, איך הגיע ל"גילויים" של שני החוקים האלה: באמצעות התורה, לא פחות ולא יותר. החוק הראשון, שאומר שכל בני האדם טיפשים, נוסח, לדברי שיפטן, על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו. בכלל, שיפטן גילה שעם ישראל מתואר בתורה ובתנ"ך כולו כעם די טיפש.
"ומה עניינם", כתב שיפטן, "של שני החוקים ליחסים שביני ובין תלמידי? ובכן, לפי החוקים דלעיל, ברור שכל תלמדי הם רעים ומטומטמים". כל זה מסביר את דרישתו האולטימטיבית של המרצה הבכיר שהסטודנטים המטומטמים, כדבריו, שמעדיפים לא ללמוד, לא יפטפטו בשיעוריו. "אין התנהגות מחוצפת ובזויה יותר מאשר פטפוט בלתי פוסק, המפריע לבעלי תפקיד מסוים למלא את חובתו. בנושא הפטפוטים, אנו היהודים הננו זבל מזוקק, מעל ומעבר לכל המקובל בעמים אחרים. היהודים החלאותים פשוט אינם מסוגלים לשתוק. רואים את זה היטב ב'בית הנבחרים' (שאליו, מגיעים, כמובן היצורים הזבלים ביותר), בהצגות תיאטרון, באסיפות מפלגתיות (כמובן), אפילו בהלוויות ובאזכרות ובאולמות ההרצאות באוניברסיטאות".
וממשיך המרצה המלומד: "הסטודנטים העצלנים והזבלים נוהגים להעלות בהרצאות שאלות מטומטמות להפליא כדי להאט את מהלך השיעור. לכן, איני עונה בהרצאות לשום שאלה... נקודה חשובה נוספת: אני שונא שנאת מוות לדבר בטלפון. לעולם איני עונה לצלצול הטלפון, ולמטלפן יש רק אופציה להשאיר הודעה. ישנם יחידי סגולה שלהם אני מחזיר צלצול. הסטודנטים אינם כאלו. איני מחזיר שום צלצול לשום סטודנט (אפילו לא לסטודנטית). סטודנט (רצוי סטודנטית), שרוצה להחליף עימי מילים, יעשה זאת בעל פה (ולא בטלפון)".

עדיף להיות סטודנטים

כפי שניתן להבחין, יש לשיפטן יחס מיוחד לנשים. סטודנטים מספרים שהיחס המיוחד הזה בא לביטוי כבר בשיעור הראשון, כשד"ר שיפטן מצייר על הלוח גרף של העדיפויות שלו. בראש הגרף נמצאת סטודנטית, לא מעשנת, בשיער אסוף (ד"ר שיפטן לא אוהב נשים בשיער פזור), ורצוי ששמה יהיה כשם אחת מנכדותיו. בתחתית גרף העדפותיו נמצא סטודנט, שלרוע מזלו גם מעשן. מצד שני, אם אותו סטודנט הוא לוחם, יש לו עדיפות קלה.
אנשים מכנסיים למחברות הבחינות שלהם צווי מילואים, מספר סטודנט בקורס של שיפטן, כדי להעלות את הציון. יש סטודנטים שכותבים את הבחינות בלשון נקבה, כי זה מוסיף נקודות. יש סטודנטים וסטודנטיות שעוזבים בכעס כבר אחרי השיעור הראשון, בעיקר בגלל חוסר שיוויון על בסיס סקסיסטי. אבל הרבה מאד סטודנטים מעריכים אוו. חושבים שהוא גאון. מושפעים ממנו.
אבל לאלה שנשארים בקורס יש גם בשורה טובה. "ידוע", כותב שיפטן, "כי אני נדיב בציונים. אני עושה זאת בעיקר עקב הרחמים שאני חש כלפיכם, לנוכח העתיד הזוועתי המצפה לכם בכל המובנים האפשריים: ביטחון, כלכלה, איכות חיים וכד'".