מיחזור פסולת: עשור שבוזבז

המשרד לאיכות הסביבה גיבש בעקבות חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור (1993-1994) מדיניות ל"טיפול משלוב" בפסולת מוצקה, תוך דגש על מיחזורה. בתקנות מ-1998 נקבע כי עד סוף שנה זו על הרשויות המקומיות לפנות למיחזור לפחות 10% מהפסולת, בסוף 2000 עד 15% ולפחות 25% עד 2007. המבקר מצא, כי בסוף 2002 רק 36 מכ-270 הרשויות המקומיות ברחבי הארץ שמעבירות חלק מהפסולת למיחזור השיגו את יעד 15%.
כמו כן מצא המבקר כי עד סוף 2002 פעלו ברחבי הארץ רק 4 מתקנים למיחזור פסולת. מתקנים אלה קלטו פסולת מ-56 רשויות בלבד. המבקר מדגיש, כי כמות הפסולת שהמתקנים למיחזור יכולים לקלוט מוגבלת והם אינם מסוגלים לקלוט כמויות נוספות על אלה שהם קולטים כיום.
המבקר אומר, כי כדי לקדם את מיחזור הפסולת נדרשת תשתית של מתקנים ומפעלים למיון ולעיבוד של פסולת למיחזור בכל רחבי הארץ וזמינים לכל הרשויות המקומיות .
המבקר מציין, כי המשרד לאיכות הסביבה לא בחן את האפשרות להקים מערך פינוי של כמה רשויות מקומיות סמוכות שבו יצורפו רשויות קטנות לרשויות גדולות הגובלות עמן, כדי לאפשר פינוי של כמויות גדולות יותר של פסולת שנאספו בכמה רשויות מקומיות, ולהגדיל את הכדאיות הכלכלית של המיחזור.
המבקר מדגיש, כי לצורך הקמת מתקנים נוספים יש לאשר תחילה תוכניות מתאר לאתרים המיועדים לכך המהווה שינוי תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 16. למרות שהמועצה הארצית לתכנון קבעה עוד במאי 1999 כי יש להכין מסמך מדיניות בנושא במטרה לעדכן את תמ"א 16, מצא המבקר כי המסמך לא הוכן עד סוף 2002, וממילא לא הושלם עדכון תוכנית המתאר.
המבקר מצא עוד כי עד מועד סיום הביקורת, בסוף 2002, לא התקין המשרד לאיכות הסביבה תקנות בנושא "היטל הטמנה", שאמורות היו לצמצם את כמות הפסולת המפונה להטמנה ולעודד פינויה למיחזור. את ההיטל ניתן להטיל על פי חוק שמירת הניקיון מ-1984. המשרד לאיכות הסביבה אמנם ניסח עוד בשנת 2000 נוסח לתקנות, אולם הן לא הותקנו. לטענת המשרד, האשם במשרד האוצר שמעכב את העברת התקנות לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
לסיכום אומר המבקר, כי כעשור מאז החלטת הממשלה בדבר מדיניות של סילוק הפסולת המוצקה וחקיקת חוק המיחזור, טרם הושגו יעדי המיחזור שנקבעו בחוק ובתקנותיו.

ליקויים במשטרה הירוקה

מבקר המדינה בדק את תפקודה של המשטרה הירוקה. מדובר ביחידה ארצית הכפופה לסמנכ"ל בכיר לאכיפה של המשרד לאיכות הסביבה. תפקידה לפקח ולאכוף את חוקי איכות הסביבה ולבצע חקירות. ב-2002 הועסקו בה 48 מפקחים, שוטרים וקציני משטרה.
הדו"ח העלה, כי הנהלת המשטרה הירוקה ורכזיה לא הכינו לא לשנת 2001 ולא לשנת 2002 תוכניות עבודה שנתיות או רבעוניות לפעילותם היזומה. בכך, טוען המבקר, לא תרגמו את סדרי העדיפויות של המשרד לתוכניות שאותן עליהם לבצע. המבצעים בוצעו בדרך כלל, גילה המבקר, בלי שנעשתה עבודה מודיעינית מוקדמת והנהלת המשטרה לא הפיקה לקחים מתוצאות המבצעים. כתוצאה מהיעדר תכנון ראוי לא הושגו תמיד התוצאות המקוות.
לדוגמה מביא המבקר את נושא זיהום מקורות המים משפכי משקים חקלאיים ותעשייה. לדבריו, המשטרה הירוקה לא הגדירה למפקחיה בכמה ובאילו מפעלים ועסקים, העלולים להזרים למקורות המים שפכים של משק חי (רפתות, חזיריות, אווזיות ולולים) או שפכי תעשייה, עליהם לבקר. כמו כן לא הגדירה את סדר העדיפויות בין טיפול בשפכים למיניהם (תעשייה, משקי חי ושפכים סניטריים), לבין נושאים אחרים כמו ביקרות באתרי פסולת או בדיקת תחנות דלק.
המבקר מציין, כי החל משנת 2000 הוסמכו מפקחי המשטרה הירוקה לרשום הודעות על תשלום קנס בעבירות של ברירת משפט. נמצא, כי המשרד לא קבע בנוהל קריטריונים ברורים שינחו את המפקחים מתי לפתוח תיק חקירה במגמה להגיש כתב אישום לבית המשפט ומתי לרשום הודעה על תשלום קנס.
עוד חשף המבקר, כי למרות שהאגף לתיאום אכיפה בשיתוף האגפים המקצועיים במשרד גיבשו נהלים בכמה נושאים, הנהלים מקיפים רק חלק מהנושאים שעל אכיפתם מופקד המשרד. הנהלים גם אינם תואמים במלואם את היעדים המרכזיים של המשרד. כך לדוגמה לא הוכנו נהלים העוסקים בטיפול במזהמי מקורות מים ובטיפול במזהמי אוויר. בתחום היעד המרכזי - טיפול בפסולת מוצקה מתברר שהוכנו רק מספר נהלים שאין די בהם, בין השאר לא הוכנו נהלים בדבר החזקת חומרים מסוכנים, אחסונם ושינועם.

"מבצעי אכיפה לא הוכנו כראוי"

המבקר מצא ליקויים בתפעול מבצעי האכיפה. בדיקת מסמכי 42 מבצעי אכיפה בשנת 2001 ו-6 מבצעים בין ינואר למאי 2002 העלתה, כי ב-56% מהם לא נמצאו מסמכים המעידים על תכנון מדוקדק ולא נמצאו תוכניות מבצע (פקודת מבצע). גם לגבי האחרים שהוכנו לגביהם תוכניות התברר כי היו כוללניות בלבד. לא נקבע בכמה גופים יש לבקר וכמה בדיקות נדרשות בכל מבצע. לא נמצאה עדות כי התקיימו תדריכים לפני היציאה לשטח. המבקר ממליץ למשרד לאיכות הסביבה לקבוע "תורת ניהול", שעל פיה יש לתכנן את המבצעים על פי יעדיהם ולשלבם בסדר העדיפויות של המשרד.
המבקר מצא ליקויים במידת התיאום בין המשטרה הירוקה לבין המחוזות. מהבדיקה התברר למשל כי במהלך 2001 רק תוכנית שנתית אחת הוכנה בידי רכז המשטרה הירוקה במחוז הצפון בתיאום עם רכזי ענפים המקצועיים במחוז. במחוזות ירושלים והמרכז הכינו באפריל 2001 תוכנית רבעונית אחת, ללא פירוט היעדים, ומאז ועד אוגוסט 2002 (מועד סיום הביקורת) לא הוכנו תוכניות אחרות.
בנושא הכשרת המפקחים התברר, כי המשרד לאיכות הסביבה לא קבע את רמת הידע המקצועי שנדרשת מהמפקחים ולא הכשיר אותם בהתאם. הוא ממליץ למשרד לתקן מצב זה כדי לשפר את פעילות המפקחים.

"טיפול ממושך מדי בתיקי החקירה"

מבקר המדינה מצא כי הטיפול בתיקי החקירה על עבירות בתחום איכות הסביבה ממושך מדי. על פי בדיקת המבקר, מתוך 127 תיקי חקירה, 100 הועברו ללשכה המשפטית בתום החקירה. הטיפול ב-71 מהם ארך יותר משלושה חודשים, ב-22 בין שלושה לשישה חודשים, ב-19 בין חצי שנה לשנה ובשלושה תיקים – יותר משנה. החקירה ב-27 תיקים אחרים טרם הסתיימה עד מועד הביקורת.

המשרד לאיכות הסביבה: ממשיכים לשפר

המשרד לאיכות הסביבה אומר בתגובה, כי בשנת 2001 הגיעו אחוזי המיחזור לכ-20%. לגבי 2002 הנתונים טרם סוכמו, אך הצפי ליותר מ-20%. כיום פועלים 7 מפעלי מיון ומיחזור המטפלים בכמיליון טונות פסולת בשנה (יותר מ-20% מהפסולת). המשרד שוקל הקמת פורום מיחזור משותף עם השלטון המקומי. כמו כן הוא פועל מול הרשויות המקומיות, אשר אתרי הפסולת שלהן נסגרים, להקמת מתקנים אזוריים משותפים. עוד נמסר, כי תוכנית האב הארצית לטיפול בפסולת, נמצאת בשלבי הכנה ואמורה להסתיים בסוף 2003.