כשתינוקות מקדימים את זמנם

7% מהלידות בארץ מתרחשות עוד לפני השבוע ה-38 להריון. "לידה מוקדמת היא בעיה חמורה ממדרגה ראשונה בתחום המיילדות", אומר ד"ר זיגי רוטמנש, מנהל היחידה לרפואת אם-עובר במרכז הרפואי וולפסון, ומסביר מדוע זה קורה, מהם גורמי הסיכון ועד כמה אפשר למנוע את התופעה

אילנה מסר פורסם: 05.05.03 , 17:00

לפני שנתיים נולד במרכז הרפואי וולפסון היילוד הקטן ביותר בישראל – תינוקת זעירה במשקל 300 גרם. אמה, צעירה שכרעה ללדת בשבוע ה-25 להריון, נשאה ברחמה תאומים, ל אבל רק אחד מהם שרד. היום אור אילוז היא בת שנתיים, ילדה בריאה לחלוטין. זהו התינוק השני בקוטנו בעולם שנותר בחיים, והצלתו נחשבת להישג ברמה עולמית לפגייה בבית החולים וולפסון.

"אסור שהצלחות מזהירות כאלה יעוותו את הראייה שלנו לגבי הכלל: פגות היא עדיין בעיה קשה לרפואה", אומר ד"ר זיגי רוטמנש, רופא בכיר ומנהל היחידה לרפואת אם-עובר במרכז הרפואי וולפסון (היחידה מהווה חלק ממחלקת נשים ויולדות, שאותה מנהל פרופ' מרק גלזרמן). "לכן לידה מוקדמת נחשבת לבעיה חמורה ממדרגה ראשונה בתחום המיילדות". הסטטיסטיקה מראה ש-7% מכלל הלידות בישראל הן לידות מוקדמות.

מהי לידה מוקדמת

בעוד שהריון רגיל נמשך 40 שבועות, לידה בשבוע ה-37 להריון או קודם לכן נחשבת ללידה מוקדמת. "מהשבוע ה-34 להריון", אומר ד"ר רוטמנש, "אנחנו הרופאים כבר לא נורא מודאגים, כי יש בידינו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. ליילוד שנולד בשבוע ה-34 להריון וליילוד שנולד בשבוע ה-40 יש אותם סיכויים טובים להישרדות, אם

כי היילוד של השבוע ה-34 נזקק ליותר עזרה מהפגייה. הבעיה האמיתית היא בגילאי ההריון הצעירים יותר, ובמיוחד מתחת לשבוע ה-30".

בעשור האחרון חל שינוי בהגדרה של גיל ההריון המהווה סיכון גבוה. "אם לפני חמש שנים היינו גורמים לעצירת צירים באמצעות תרופות עד השבוע ה-36 להריון", אומר ד"ר רוטמנש, "הרי שהיום מהשבוע ה-34 לא מטפלים בשום אמצעי, אלא נותנים לטבע לעשות את שלו".

לידה רגילה וגם לידה מוקדמת מתחילות ברוב המקרים בפעילות של הרחם ובהתפתחות צירי לידה. רק לאחר מכן באה פקיעה של הקרומים (ירידת מים). אבל לפעמים פקיעת הקרומים מקדימה את הפעילות הרחמית – הלידה מתחילה בירידת מים ורק אחר כך מתפתחים צירים.

אגב, שיעור העוברים הזכריים בלידות המוקדמות גבוה ב-7% מזה של הבנות.

הגורמים ללידה מוקדמת

"עדיין לא ידוע מה גורם לתחילת לידה, זוהי אחת התעלומות של תחום המיילדות", מסביר ד"ר רוטמנש, "אך קיימות יותר ויותר עדויות לכך שהעובר הוא זה שנותן את האות לתחילת הלידה, והוא עצמו מעורב בקביעת מועד פקיעת הקרומים. בין הסיבות ללידה מוקדמת ניתן למנות התפתחות של תהליך דלקתי ברחם. התהליך הדלקתי מביא לצירים וגם לפקיעת הקרומים. סיבות אפשריות אחרות הן הריון מרובה עוברים או מומים ברחם".

גורמי הסיכון ללידה מוקדמת

למרות שהרפואה לא זיהתה במלואו את המנגנון שמעורב בתחילת הלידה, ד"ר רוטמנש מדגיש שבידי הנשים היולדות יש שליטה מסוימת במצב.

מחלות ותרופות – "בשנים האחרונות התפתחה ההכרה שניתן למנוע, לפחות בחלק מהלידות, את עיתויין המוקדם", אומר ד"ר רוטמנש. "לכן אני סבור שיש חשיבות רבה לקבלת ייעוץ טרום הריוני. זאת בעיקר אם כבר היתה לידה עם סיכון או לידה מוקדמת. ברוב המקרים רופא נשים יכול לייעץ לאישה שמתכננת הריון ולהעריך האם היא בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת. בנוסף, היום פועלת יחידה להריונות בסיכון גבוה בכל בית חולים בארץ.

"אני ממליץ לתכנן את ההריון על כל שלביו. אפשר למנוע הרבה מאוד בעיות אם פונים לייעוץ ספציפי שנועד לשפר את איכות ההריון. למשל, במקרה של אישה חולת סוכרת יש לאזן אותה לפני ההריון, כיוון שאז סיכוייה ללדת ילד נורמלי הם כשל כל אישה בריאה. כך הדבר לגבי נשים שסובלות ממחלות כרוניות מסוימות שעלולות לחייב יילוד מוקדם. מדובר בנשים שנוטלות בקביעות תרופות נגד מחלות מסוימות, כגון יתר לחץ דם. במהלך הייעוץ המקדים ידאגו להחליף את התרופות שהן נוטלות בכאלה שמפחיתות את שיעור המומים בעובר. גם מי שיש לה סיפור משפחתי של יתר קרישיות דם חייבת להיעזר בייעוץ טרום הריון".

אורח חיים – "עישון קשור חד משמעית ללידות מוקדמות", מדגיש ד"ר רוטמנש. "נכון שלא כל אישה שמעשנת יולדת טרם זמנה, אבל אין ספק שהסיכון שזה יקרה לאישה שמעשנת גבוה בהרבה. עישון כבד מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת ב-20%-30%. אילו כל הנשים בישראל היו מפסיקות לעשן עם כניסתן להריון, היתה תמותת התינוקות בארץ קטנה ב-10%!

"הוכח שעישון גורם לתמותת פגים ומעלה את שיעור ילודת פגים על ידי גרימת היפרדות השליה מהרחם, האטה בגדילת העובר ברחם וכן סיבוכי פגות כמו ריאות לא מפותחות, נקב במעיים ודימומים למוח. כל מי שמעשנת נכנסת אוטומטית לקבוצת הסיכון.

"נוסף לעישון, יש עוד גורמים המשפיעים במידה מסוימת על הקדמת הלידה. ישנם מחקרים התומכים בכך שחוסר שינה ותזונה לקויה, וכן עבודה פיזית מאומצת מאוד, עלולים להגביר את הסיכון ללידה מוקדמת.

"באופן כללי נראה שלתזונה מאוזנת יש חשיבות בשמירה על הריון תקין, והראיה לכך היא ששיעור הלידות המוקדמות באוכלוסיות עם תזונה בלתי מאוזנת ודלת קלוריות גבוה יותר במידה משמעותית. קיימת עדות ראשונית, המבוססת על מחקר בחיות בלבד, המצביעה על כך שתזונה בלתי תקינה, ובמיוחד תת תזונה, סביב מועד הכניסה להריון עלולה לגרום ללידה מוקדמת. עם זאת, אין לנו מידע לגבי מרכיבי מזון ספציפיים שיכולים למנוע לידה מוקדמת. בייעוץ טרום הריוני יציעו לאישה, בין השאר, ליטול חומצה פולית, שמפחיתה במידה ניכרת את שיעור המומים בעובר".

בדיקת מי שפיר – "בארץ הבדיקה נפוצה מאוד, גם כשכל בדיקות העזר מצביעות על כך שהסיכון לעובר עם בעיה כרומוזומלית נמוך ביותר. למעשה, ישראל היא הארץ עם השיעור הגבוה ביותר בעולם יחסית לאוכלוסייה של בדיקות מי שפיר, אולי מפני שלישראלים יש סף חרדה נמוך בכל הנוגע לילדים".

אין לפסול דיקור מי שפיר ככלי אבחנתי חשוב ביותר כשקיימת סבירות גבוהה לבעיה אצל העובר, וכשהדיקור מתחייב נוכח תוצאות הבדיקות. עם זאת, יש לדעת שהסיכון ללידה מוקדמת, או לאובדן הריון, עקב בדיקת מי שפיר הוא 1 ל-200.

טיפולי פריון והפריות מבחנה – לנשים המטופלות יש הריונות מרובי עוברים יותר מאשר לאחרות, ולכן סיכוייהן ללידה מוקדמת גבוהים. לדברי ד"ר רוטמנש, שיטת ההפריה הרווחת בארץ אומרת שאין להחזיר יותר משלושה עוברים לרחם אלא בנסיבות מיוחדות. בחלק מהמדינות כבר נחקק חוק שמתיר להחזיר שני עוברים בלבד.

גיל היולדת – "לגיל כשלעצמו אמנם אין השפעה על עיתוי הלידה", מסביר ד"ר רוטמנש, "אך לנשים מבוגרות יש יותר מחלות כרוניות, ולפעמים נוצר צורך ליילד אותן מוקדם יותר כדי למנוע פגיעה בהן".

הסיכונים שבלידה מוקדמת

תינוקות שנולדים בשבועות 32-24 של ההריון בדרך כלל מצליחים לשרוד אך חלקם סובלים מסיבוכי פגות, ביניהם פגיעה במוח, בריאות ובמערכת העיכול. ככל שגיל ההריון נמוך יותר, כך עולה שיעור הסיבוכים.

2% מהתינוקות בישראל נולדים לפני השבוע ה-30 להריון, אבל התמותה בקרבם מהווה 60% מתמותת התינוקות בארץ. כמו כן, 50% מהתינוקות שנולדים עם פגיעה מוחית נכללים בקבוצה זו. "הנתונים הסטטיסטיים מעידים שרוב המקרים של תמותת יילודים הם תוצאה של לידה מוקדמת, ושהרוב המכריע של מקרי שיתוק מוחין נובע מלידה כזו", אומר ד"ר רוטמנש. "הבעיה מחריפה אצל יילודים שבאו לעולם בשבוע ה-28 להריון ומטה, כשהיילוד שוקל פחות מ-1,500 גרם.

"למרות זאת רוב ההורים לא מודעים לסכנות הלידה המוקדמת. הם חוששים מתסמונת דאון או ממום מבני, אבל לא חושבים שלידה מוקדמת היא משהו שצריך לחשוש מפניו".

הדרכים לעיכוב הלידה

שליש מהמאושפזות ביחידה להריונות בסיכון גבוה בוולפסון הן נשים עם צירים מוקדמים. "אפשר לעצור לידה מוקדמת" אומר ד"ר רוטמנש, "אבל לא למשך זמן רב, רק עד שבוע. אם כי אנחנו ממשיכים לטפל בכל סוגי התרופות במשך זמן רב יותר בתקווה שזה יעזור לאישה ההרה". הרופאים מנסים לעכב את הלידה בשתי שיטות:

1. תרופות להרפיית הרחם ולהפסקת ההתכווצויות – הדבר נותן לריאותיו של העובר שהות להתפתח ולהבשיל. יעילותן של התרופות מוגבלת, אך עדיין אין להן תחליף.

2. טיפול נגד זיהומים בנרתיק – נוכחות של חיידקים מסוימים, חיידקי בקטריאל ואגינוזיס, בנרתיק מגדילה את הסיכון ללידה מוקדמת. הדעות חלוקות באשר לטיפול האנטיביוטי בחיידקים אלה, שכן לא תמיד הוא מפחית את הסיכון ללידה מוקדמת. בכל מקרה, יעילות הטיפול תלויה באבחון של החיידק כבר בתחילת ההריון.

כעת מסתמנת תקווה חדשה: במחקר שנערך בארה"ב ופורסם לפני כחודש נמצא שייתכן ששימוש בהורמון פרוגסטרון החל בתחילת ההריון ימנע לידות מוקדמות באמצעות הרגעת הרחם.

סימני אזהרה ללידה מוקדמת

"רוב הנשים חשות תחושות שמעידות על תחילת לידה מוקדמת. כשאישה הרה חשה לחצים באגן, צירים לא מדומים וכאבי גב וסובלת מהפרשה מוגברת, עליה לפנות בהקדם לעזרה רפואית.

"כמו כן, אפשר לנבא לידה מתקרבת או מוקדמת מדי באמצעות בדיקת פיברו-נקטין – חומר המופרש מהרחם חודשיים לפני שהאישה נכנסת לתהליך של לידה מוקדמת – ברחם. אפשר לגלות זאת גם בבדיקת אולטרסאונד של אורך צוואר הרחם ומראהו".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו