שינה

שליש ראשון זה תוקף אותך בסופר ליד מדפי הקוטג', בתור לכספומט, אפילו בבדיקה שגרתית אצל הרופא ("תעיר אותי כשתסיים"). באמצע הלילה את עושה Moon Walking לשירותים. שליש שני עירנות מוחלטת. רק פטיש 5 קילו יצליח להשכיב אותך. שליש שלישי את כבר שכחת מה זה, ולא רק בגלל שנמחקו לך תאי מוח. הכל כואב, אי אפשר לישון על הבטן, שתי כריות מתחת למראשותייך בגלל הצרבת, כריתי בין הרגליים. רק שלא תסתובבי עוד פעם, זועקים השכנים מלמטה ומביטים בחרדה בשנדליר המתנדנד. הריונית אחת הייתה כל כך מיואשת שלקחה מאחותה הקטנה גלגל ים וישנה על הבטן.
אבל יותר מעצבן מחוסר השינה הוא המשפט שאומרים לך כשאת מקטרת – "אל תדאגי, זו הכנה להורות". אז מה – עכשיו אני צריכה לפזר חיתולים עם קקי בכל הבית, ולחלוב את שדיי בשביל כוס קפה?