הדר חוזרת לחיים
שום דבר, כנראה, לא יכול לעצור את הדר גיטלין. הצעירה שנלחמה על תפקידה כמאבטחת - נפצעה קשה מאוד בפיגוע בקניון בעפולה, שרדה ועכשיו היא מתאוששת. לא, אין בה תחושת פטליזם או ייאוש. וכן, היא מתחילה לחייך
הדר גיטלין מחייכת. אפילו תנועת השרירים הקטנה הזו קשה למאבטחת הצעירה שנפצעה קשה מאוד בפיגוע בקניון בעפולה. אבל היא מתעקשת.
עשרה ימים לאחר שנפצעה, כשבלמה בגופה את המחבלת המתאבדת שהתפוצצה וקטלה 3 ישראלים, סיפרה אתמול (יום ה') הדר על הדקות שלפני הפיגוע, ועל השיקום הקשה והמפרך שאחרי. וכן, היא עדיין רוצה לשוב ולעבוד כמאבטחת בעתיד.
מצבה של גיטלין, המאושפזת ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים "העמק", מוגדר קשה אך יציב, והיא עתידה לעבור בתחילת השבוע ניתוח מורכב להשתלת עור.
קשה לזהות את הצעירה הנאה מהתמונות. היא מחוברת לעשרות מכשירים, על פניה ועל פלג גופה העליון ניכרים סימני הכוויות מהפיצוץ. ידה הימנית חבושה עד לקצות אצבעותיה והיא אינה מסוגלת להזיז כלל את רגלה. אבל האופטימיות של הדר גיטלין גואה, מהממת, מידבקת.
נלחמתי על העבודה הזאת
את הפיגוע עצמו היא לא זוכרת. חור שחור. הכל נמחה הפיצוץ העז, שאירע במרחק מטרים ספורים. אבל הדר זוכרת היטב את רצונה העז להתקבל לעבודה כמאבטחת.
"נלחמתי על העבודה הזו", היא מספרת. לשאלה אם חשבה שעשוי לקרות לה משהו, היא עונה: "זה עבר לי בראש ואפילו חלמתי על זה. אבל אם הייתי פוחדת - לא הייתי עובדת. אפילו אמרתי לחבריי בצחוק - 'אתם עוד תשמעו על המאבטחת שמנעה פיגוע'".
יום הפיגוע לוט בערפל. הדר זוכרת שנדרשה להישאר במשמרת שעתיים נוספות. וזהו. היא איננה זוכרת את המאבטח קיריל שרמקו ז"ל, שעמד לצידה. היא איננה יודעת שהיא זו שמנעה את כניסתה של המחבלת לקניון.
במשך הימים שחלפו שכבה ביחידה לטיפול נמרץ, כשהיא מקבלת חומרי הרדמה ואינה מודעת למתרחש סביבה. "פתחתי עיניים ושאלתי איזה יום היום, ומה אני עושה פה. הרופא אמר שהיום יום חמישי ושיש לי נמק ברגל", היא מספרת. מאוחר יותר, כשהתייצב מצבה, סיפרו לה בני משפחתה על הפיגוע הנורא.
עבור בני משפחת גיטלין זהו אירוע שני שבו חווה אחד מבני המשפחה פיגוע קשה. בפעם הראשונה נפצעה האחות מור, אז חיילת בת 19, בפיגוע בבית ליד. הדר הקטנה היתה בת 13 בלבד. האם היא סבורה שיד הגורל פגעה במשפחה פעמיים? הדר מחייכת שוב. "שום דבר לא מפחיד אותי. מה שצריך לקרות - קורה".