חיות הכביש

הכביש המהיר נמתח לפנים. התנועה אינה צפופה במיוחד, ואתם נינוחים. הרכב שלפנים מאותת לשמאל, ומתחיל לעקוף. אין בעיה, ואין סיבה למהר. אתם מאטים קלות, מניחים לו להשלים את העקיפה. אלא שתוך שניות ספורות מסתבר כי נפלתם שוב קורבן לאחת מחיות ג'ונגל האספלט המסוכנות מכולן - בן למשפחת הזוחלים, הידוע בכינויו "השמאלי".
אתם יודעים, אותו אחד היוצא נמרצות לעקיפה, לא פעם ממש מתחת לחוטמכם, ואז "משווה" את מהירותו לזו של הרכב אותו הוא עוקף, ומוסיף עליה כקמ"ש אחד או שניים. לפעמים שלושה. ואתם מוצאים עצמכם לפתע מזדחלים באיטיות, מנסים לגייס כל טיפה של סבלנות, מבטים לפנים ותוהים מתי יגמר הסיוט. או מאותתים, או צופרים, או עוקפים מימין. מסוכן כבר אמרנו?

משפחת הזוחלים

יש כמובן לדעת כי משפחת זוחלים זו כוללת לפחות שני תתי-מינים, אשר הדימיון בהתנהגותם אינו מעיד על אופי דומה. הראשון אינו רוצה להזיק לאיש, לעכב נהגים, לייצר רעש ומהומה ומצבים מסוכנים סביבו. למעשה, הוא כלל אינו יודע כי אתה, או אני, או הם נמצאים שם. הוא בסך הכל נוהג, מתקרב לרכב שלפניו ויוצא לעקיפה. הוא חושש הרי לעבור את המהירות המותרת, וליתר ביטחון נוהג קצת-יותר-לאט. את הבהובי הפנסים והצפירות שלך, הוא מזהה במקרה הטוב כאמירת שלום.
לעומתו, תת-הזן השני יודע היטב מה קורה סביבו. הוא זיהה כי אתה מתקרב במהירות גבוהה משלו, ולדעתו אף גבוהה מהמותר. וזו סיבה מצוינת להאט אותך, שהרי אתה עלול להזיק לעצמך. הוא נוהג לאט כשהוא לצד הרכב הנעקף, כדי שיהיה לך מספיק זמן לחשוב על כל העבירות שעשית, ואלה שאתה עומד לעשות. תהבהב? הוא יבלום לפתע. תצפור? הוא יוציא יד שמאל ויסובב את הכף בתנועה מוכרת. למה מה?

הזאב הבודד

לשני תתי-הזנים המתרבים-במהרה הללו, הצטרף בשנים האחרונות גם מין מיוחד של "זאב בודד". אתם ודאי מכירים אותו, זה שיעשה הכל ובלבד שמדובר בהטבת תנאי חייו, או מצבו על הכביש. ואם אפשר על חשבון אחרים, מה טוב. מצוקה של נהג אחר על הכביש היא סיבה לשמחה בתא הנהג של הזאב. אומללות של קולגה היא אושר גדול, וצרות הן מקור לא אכזב להילולה של ממש.
נגיד, סתם לדוגמה, שאתם עומדים כבר דקות ארוכות, מנסים לחצות בצומת סואן. עומדים בסבלנות, ממתינים לתנועה שתאט ותאפשר לעבור. והנה, כאשר זה כבר קורה, נדחף לפתע הזאב משום-מקום, מנצל את הרווח או הפירצה בשטף התנועה, כדי לחמוד אותה לעצמו ולהמשיך בדרכו. מיותר לציין שאותו חלון הזדמנויות נסגר שניות אחר כך.
ומה קורה כאשר התנועה החוצה באמת מתקדמת לאט, בקושי זזה, ואתם נדרשים להשתלב בה מרחוב קטן וצר. מבטי תחינה הרי נשלחים לכיוון המתאים, ומצוקתכם ברורה ומוכרת. כאן כבר קל הרבה יותר לזהות את הזאב, המסיט את עיניו לכיוון השני, מתעלם ומתגלגל עוד מטר אחד לפנים, סוגר פערים מהפגוש שלפניו עד 5 ס"מ - רק שלא תצא מורווח, רק שלא יצא מופסד.

הנחש השפל

זן שלישי, מסוכן אולי פחות, אבל מעצבן כנראה יותר מכולם, הוא נחש הכביש. אותו אחד המצליח למצוא פירצה היכן שאתה משוכנע כי מעולם לא הייתה קיימת, זה המזדקר לפתע במיקום הכי מפתיע. כל בדל דרך, פיסת אספלט מסומנת או לא, היא עבורו מצע מצוין כדי לעקוף ולהתקדם, לא פעם תוך סיכון ישיר של הסביבה.
לדוגמה, נניח ומשתרך לו תור אדיר בדרך לרמזור. המסלול המוביל ישר עמוס לאורך כמה מאות מטרים, ואילו מסלול הפנייה לשמאל, ריק לחלוטין. או אז ימשיך כמובן הנחש כאילו הוא מתכוון לפנות, רק כדי לעצור בראש התור, להביט בעיניים עצובות ולבקש להשתלב. זה, כאשר הוא אינו ממהר במיוחד ופשוט נדחף בכוח.
נתיבי אילון עמוסים בשעות הבוקר, התנועה כמעט ואינה זזה ממקומה? לא נורא, תמיד יש לפחות שני מסלולים נוספים בהם יכול הנחש להתפתל במהירות לדרכו. אחד בין המסלול השמאלי וגדר הבטיחות, השני בין המסלול הימני וגדר הבטיחות. כן, אנחנו יודעים שמכנים אותם שוליים.
ואתם יודעים מה, אפילו מדוח מוצדק לחלוטין של שוטר, יחלץ עצמו הטיפוס החמקמק בקלות. לשון חלקלקה היא הרי נשקו היעיל ביותר. "וואלה אח שלי, לא שמתי לב". "צא איתי גבר, אני מכיר את דוד של אח של הגיס שלך מהמילואים". "בעיניים שלי, אני אף פעם לא נוסע מהר". וזה עובד, לעיתים קרובות מדי.

גן חיות

הכביש משלב ביחד את כל חיות הבר המסוכנות שהזכרנו, והן מתרבות בקצב הולך וגובר. יתרה מכך, יחסים בין-גזעיים כאן מקובלים בהחלט, ויותר ויותר בני-כלאיים, תוצר של גילוי עריות מסוכן, מסתובבים על הכביש ומזרים אימה על מי מאיתנו שעדיין מנסה לנהוג כמו בן אדם מהשורה. וכן, כאשר מדברים על ג'ונגל אספלט, מקבלים בישראל הדברים משמעות חדשה.
אז מה נותר? למעשה, האפשרויות הן שתיים. אנחנו יכולים להמשיך במסע ההתבוללות הקיים, להפוך יותר ויותר דומים לאלה אותם אנו מנסים לנדות. אלה בהם אנו מביטים בעין כועסת, אלה שאינם זוכים מצדנו לפרגון כלשהו. או, הגם שזה נשמע נאיבי וכמעט-אבסורדי, אנחנו יכולים לנהוג אחרת.
מותר ואף רצוי לעצור ולאפשר השתלבות בתנועה לאלה הזקוקים לכך. מומלץ בחום לעקוף במהירות יחסית, לסיים ולחזור למסלול ימין. אפשר לעצור לפני מעבר חציה גם אם הולך הרגל עדיין אינו נמצא בשלבי הכנה לריצה מטורפת. וכדאי מאד להעניק תשומת לב וסימפטיה לסביבה, בכל מקרה וכל מצב. זה לא יגרע מאתנו דבר, זה עלול רק לשפר את האווירה בגן החיות הגדול.