הקשר בין החומר הלבן במוח לתפקודים קוגניטיביים
מדוע ישנם זקנים שאינם מאבדים את יכולותיהם הקוגניטיביות, ואילו אחרים סובלים מבעיות זיכרון, תפיסה וכו'? מחקר חדש שופך אור על התופעה
מדוע יש אנשים המזדקנים ללא כל פגיעה ביכולותיהם הקוגניטיביות, ואילו אחרים סובלים מפגיעות בזיכרון, בתפיסה וכדומה? שאלה זו מעסיקה זמן רב חוקרים ואנשי מקצוע. מעבר לעניין התיאורטי שבסוגיה, יש לה חשיבות מעשית רבה: ממחקרים התרר כי תפקוד קוגניטיבי תקין בגיל הזיקנה קשור לאיכות חיים ולאריכות ימים. אחת המגבלות המחקריות הגדולות של מתן מענה למקור ההבדלים הבינאישיים בתפקודים קוגניטיביים בגיל מבוגר היא מחסור בנתונים אובייקטיביים על אודות התפקוד הקוגניטיבי של אנשים מבוגרים בילדותם. ללא נתונים אלה קשה להעריך אם הבדלים בתפקודים קוגניטיביים בין אנשים מבוגרים נובעים מתהליך ההזדקנות או שהיו קיימים כבר בילדות.
בכתב העת Psychology and Aging מדווחים החוקרים סטיבן ליפר (Leaper), איאן דירי (Deary) ועמיתיהם כי נקרו לידיהם נתונים על שנתון של ילדים סקוטיים אשר נבחנו בבחינה ארצית תקפה למדידת יכולות קוגניטיביות בשנת 1932 בהיותם בני 11 שנים. כך התגלגל לידי החוקרים מדד של יכולות קוגניטיביות בעת הילדות עבור קבוצה של נבדקים אשר היו בסוף שנות השבעים לחייהם בעת עריכת המחקר הנוכחי. החוקרים התחקו אחר עקבותיהם של אותם אנשים ומתוכם נבחרו 83 לקחת חלק במחקר.
במסגרת המחקר נבחנו הנבדקים בבחינות קוגניטיביות אשר כללו מבחני זיכרון ולמידה, הסקה לא מילולית, מהירות עיבוד מידע ויצירתיות. בנוסף לכך, התבקשו הנבדקים לעבור דימות MRI, בעזרתו התחקו החוקרים אחר שינויים חריגים בחומר הלבן במוחם של הנבדקים. שינויים אלה, הנראים כמו צלקות קטנות, מופיעים בקרב האוכלוסייה הכללית בשנות ה- 60 –90 לחיים, והם מתרבים עם הזמן. שינויים אלה הם חלק מתהליך ההזדקנות הטבעית ומצויים גם בקרב אנשים ללא בעיות קוגניטיביות או נירו-קוגניטיביות, אולם השינויים רבים יותר בקרב אנשים מבוגרים בעלי קשיים קוגניטיביים. שינויים אלה קשורים אף למחלות כמו מחלות לב, לחץ דם גבוה וסכרת. במחקר הנוכחי שאלו החוקרים אם שינויים אלה קשורים ליכולות מנטליות בילדות.
מן המימצאים מתברר הראו כי רמת השינויים החריגים בחומר הלבן במוח (ללא קשר למיקומם במוח) קשורה לירידה ביכולות הקוגניטיביות בגיל מבוגר, ואינה נמצאת בתלות ביכולת הקוגניטיבית התחלתית (בילדות). בנוסף לכך, נמצא קשר בין השינויים החריגים בחומר הלבן לבין לחץ דם גבוה. החוקרים סוברים כי מציאת דרכים להפחתת שינויים חריגים בחומר הלבן במוח עשויה לשפר את התפקוד הקוגניטיבי של אנשים מבוגרים.