אתרים ומוזיאונים

מוזיאון בית המאירי

מקום המומלץ להתחיל סיור בצפת. מוזיאון המתעד את קורות הישוב היהודי במאתיים השנים האחרונות. המוזיאון נוסד על ידי יחזקאל המאירי, בן לדור חמישי בצפת. הוא אסף כלים, חפצים ותעודות, צילם והקליט את אנשי צפת הוותיקים. המוזיאון שוכן במערכת מבנים עתיקה בפאתי הרובע היהודי. במוזיאון יש תצוגות המוקדשות לאורחות החיים, רגעים בצפת, כלים, ריהוט חדרים ועוד. ההדרכה במוזיאון היא באמצעות מדריכים מחופשים המביאים את רוח התקופה. המוזיאון מקיים סיורים בצפת בנושאים שונים כמו בתי כנסת, עשרת ימי תשובה, קבלת שבת וסיורים בדגשים אמנותיים. ימים א'-ה' 09:00-14:00 . ו' וערבי חג 09:00-13:00. טל': 6971307 - 04. הכניסה בתשלום.

מוזיאון מורשת היהדות דוברת ההונגרית

לפני השואה מנתה האוכלוסיה היהודית דוברת ההונגרית כמיליון איש. גם בצפת התקיימה, החל מהמאה ה-16, קהילה הונגרית. המוזיאון שהוקם על ידי יוסף וחווה לוסטיג ופועל על בסיס התנדבותי, נוסד בשנת 1986 בבניין אבן ישן. ייעודו - שימור מורשת היהדות דוברת ההונגרית. במוזיאון למעלה מ-150 אלף פריטים שאת רובם אין אפשרות להציג. א'-ו' 09:00-13:00. טל': 6925881 - 04. הכניסה בתשלום.

מוזיאון פרנקל פרנל

המוזיאון הוקם בביתו של הצייר פרנל בקרית האמנים. במוזיאון המנוהל על ידי אשת הצייר, אילנה, מוצגים שלל ציורים ועבודות של הצייר. א'-ה' 10:00-17:00 . ו' וערבי חג 10:00-15:00.  טל': 6920235 - 04.  

מוזיאון התנ"ך הישראלי

(לשעבר מוזיאון גליצנשטיין). המוזיאון, שהוקם על ידי האמן פיליפ רטנר בשנת 1984, מציג את יצירותיו. הן מתמקדות בעיקר בדמויות ובסצינות מהתנ"ך. מבנה המוזיאון שימש בעבר כבית מגורים של אדם ערבי אמיד. בשנות ה-40 פעל במקום בית קפה. בשנים 1952 עד 1984 פעל במבנה מוזיאון גליצנשטיין, שהציג את פסליו וציוריו של האמן חנוך גליצנשטיין, אשר הובאו מאירופה. חלק מיצירותיו מוצגות עד היום במקום. אוקט'-אפריל: א'-ה' 10:00-14:00. מאי-ספט': א'-ה' 10:00-16:00, ו' 10:00-13:00

מערת 'שם ועבר'

מערת קבורה יהודית עתיקה. בתקופה הצלבנית זיהו את האתר כמקום קבורתו של טוביה. לאחר כיבוש צפת בידי צלאח א-דין (1188), הפך האתר למקום תפילה מוסלמי. נוסעים יהודים מימי הביניים ייחסו את המערה לחנינא בן הרכינס, ולחילופין לדוסא בן הרכינס. במאה ה-16 ייחסו את המערה לשמעון בן עזאי ולנחמיה. מסורת יהודית מזהה בה את בית מדרשם של 'שם ועבר', צאצאי נח.

בית שלווה

בית המשמר את שם בית ההבראה שפעל בו בשנות ה-40. ב-1948 תפסו הבריטים את המבנה ומסרוהו לערבים. במקום התמקם כוח עיראקי, שהוכרע במלחמת העצמאות. לאחר קום המדינה שימש המבנה כמפעל חלבה.

המשטרה העירונית

בנין משטרה בריטי שהוקם בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20. חצר המבנה הייתה מוקפת חומות בטון שבקדמתן ניצבה עמדת בטון גבוהה. בנין המשטרה העירונית נמסר לערביי צפת ביום הפינוי הבריטי. בליל שחרור צפת ניטש במקום קרב קשה.

הכנסייה הסקוטית

כנסייה שבנייתה לא הושלמה, שריד לפעילות המיסיון הסקוטי בצפת מהמאה ה-19. לאחר 1948 שימשה כבית הבראה ואחר כך כמקום תלמוד תורה.

המרכז המסחרי - בית אשת"ם

נבנה כמבצר בטון לאחר מאורעות 1929, בגבול הרובע היהודי ואל מול הרובע הערבי. במלחמת השחרור שימש עמדה חשובה בהגנת הרובע היהודי.

המאוזוליאום הממלוכי

מבנה קבורה ממלוכי מן המאה ה-14. הוקם כמאוזוליאום למושל צפת, מוט'פר א-דין מוסא אבן חאג' ארוקאטי. משמש את 'הבונים החופשיים'.

המסגד האדום

אחד המבנים הממלוכים הקדומים ביותר בארץ. נבנה בשנת 1276 על ידי בייברס. הוקם בסגנון הארכיטקטורה הממלוכית הקהירית.

מצודת צפת

ראשיתה של המצודה כנראה ב'מבצר ספף', שאותו בנה יוסף בן מתתיהו, במרד הגדול נגד הרומאים. בשנת 1102 הוקמה כאן מצודה צלבנית. לאחר מפלת הצלבנים בקרב קרני חיטין (1187), נפלה המצודה לידי צלאח א-דין. עם שובם של הצלבנים לצפת (1240), נבנתה המצודה מחדש והפכה לאחת הגדולות במצודות המזרח. בשנת 1266 הצליח בייברס, סולטן מצרים הממלוכי, להשתלט בעורמה על המצודה. הוא טבח בצלבנים והקים במקום מגדל עגול, שהתנשא לגובה 60 מטרים. בתקופה העות'מאנית הוזנחה המצודה. במאה ה-18, בימיו של ד'הר אל-עמר, זכתה המצודה לשיקום חלקי, אך בשנת 1837 חרבה ב'רעש הגדול'. בשטח המצודה נערכות כיום חפירות.

עמדת רחמים

עמדת מגן ברובע היהודי, שנבנתה לאחר מאורעות 1929 על מרפסת בית משפחת רחמים. העמדה היוותה מטרה לאש בלתי פוסקת מצד הערבים. בתש"ח פעלו 42 עמדות מגן כאלה ברובע היהודי.

סמל מגיני צפת

22 לוחות זיכרון קבועים ברחבי צפת במקום נפילת הלוחמים בתש"ח.