מיטות שיזוף: להכניס גוף בריא למיטה חולה

כבר שלוש שנים, מתחילת מאי, בתדירות של ארבע פעמים בשבוע, נכנסת קרני בת ה-28, מדריכת כושר גופני, למיטת שיזוף. היא סוגרת מעליה את המכסה, ומפקירה את גופה לקרינה האולטרה-סגולה, 30 עד 45 דקות בכל פעם. "השיזוף במיטה מעניק לעור גופי גוון אחיד ואני לא צריכה להתהפך כמו על מתקן שווארמה, כי הקרינה מגיעה מכל ולכל הכיוונים", היא מנמקת את הפולחן הזה. "כשאני רוצה שגם הפנים שלי יקבלו גוון שזוף אני מכוונת אליהן את המנורות, ואחרי פעמיים כאלה אני נראית כמו מולאטית".
לוורדה בת ה-48, אשת פרסום יש עור רגיש ובהיר במיוחד. "כמי שמתעבת ים, וששיזוף בים עושה לה גוון ורדרד וגלותי, בחרתי בחלופה של מיטת השיזוף", היא מסבירה. "אחת לשבועיים-שלושה אני משתזפת במשך 25 דקות בקרניים המלאכותיות, שמקנות לעור שלי גוון באיר, כהה וזוהר. את הפנים אני מכסה היטב במגבת ומונעת מהן שיזוף, אבל על בטן שזופה וירכיים שחומות אני לא מוותרת למרות שברור לי שאני מסתכנת, כי אני יודעת שאין הבדל מהותי בין קרינת השמש לקרינה שמגיעה ממיטת שיזוף. אבל כל-כך חשוב לי להיות שחומה בקיץ, שאני פשוט מדחיקה את הסיכונים".
והשתיים לא לבד. אלפי נשים וגברים בישראל נוהרים אחרי הטרנד של מיטות השיזוף, בהנחה שהן משזפות יותר מהשמש ומסוכנות פחות ממנה – שתי הנחות מופרכות בעליל. שכן עוצמת הקרינה במיטת שיזוף גבוהה פי 10 מזו של השמש.
לצורך הכנת כתבה זו פנינו למספר מכונים מובילים בארץ וביקשנו לקבל מידע על הסיכונים שבשימוש שבמיטות השיזוף. מהמכון הקוסמטי של מיכל פרימור, שממוקם בביתה, נאמר לנו ש"אין סיכונים, זו קרינה של שמש אבל מסוננת. אין פיגמנטציה, וגם אין חור באוזון. את כל הסיכונים שיש בשמש אין בקרינה מהמיטה, זה ממש לא מסוכן. היום יש לנו את כל האישורים שזה לא מסוכן ושזה יותר טוב מהשמש".
באחד מהסניפים של רשת רונית רפאל, שבו יכולתי להשיג תור למיטה כזו רק לעוד שבועיים, מחמת התפוסה הגבוהה, נאמר לי: "מדובר בשיזוף מבוקר, כלומר זה כמו להשתזף על-ידי השמש אבל בשעות המותרות – אחר הצהרים והערב". ואיך הם מוכרים את האשליה? "את משלמת רק 65 שקל לפעם, או 485 שקל למנוי שכולל עשרה שיזופים, ויוצאת מפה מה זה כושית. אין בכלל מה להשוות בין השמש למיטה, כי בשמש זה מסוכן וזה גורם לסרטן עור, והמיטה בטוחה, את לא מזיעה, משתזפת נהדר וכלום לא קורה לך", הם מבטיחים.

נזקים בריאותיים בלתי-הפיכים

מתקן השיזוף הנפוץ ביותר במכונים השונים הוא מיטה דמוית צדפה. הלקוחות שוכבים על משטח זכוכית מצופה פלסטיק, וקרני האור האולטרה-סגולות מוקרנות מתחת לגופם ומעליו.
לאחרונה, אחרי שהשימוש במיטות האלה צבר תאוצה מפחידה, יצאה האגודה למלחמה בסרטן באזהרה לציבור מפני נזקי השיזוף במכונים: "האגודה מזהירה כי השימוש במיטות השיזוף מסוכן לפחות כמו חשיפה לאור השמש, שכן מיטות השיזוף פולטות קרינה אולטרה-סגולה הגורמת לנזקים בריאותיים מצטברים, וכן להגברת הסיכון לחלות בסרטן העור. הנזקים העלולים להיגרם לעור ולעיניים הנם בלתי-הפיכים".
לדברי מומחים, טענתם של בעלי המכונים ששיזוף באמצעות קרני UVA הוא בטוח אינה נכונה, זאת מכיוון שהן חודרות לעומק העור ועלולות לפגוע ברקמת העור הפנימית. חשיפה ארוכת טווח לשמש ולקרינה מלאכותית מגדילה, כאמור, את הסיכון לחלות בסרטן העור. בנוסף, חשיפה לקרינה – מלאכותית או טבעית – במקביל לשימוש בתרופות מסוימות, כמו גלולות למניעת הריון, עלולה להאיץ היווצרות כוויות, פריחה, שלפוחיות בעור וכדומה. מיטות השיזוף אף עלולות לגרום למחלות עור כמו הרפס.
פרופ' מיכאל דוד, מנהל מחלקת עור במרכז הרפואי רבין–בילינסון, והיו"ר הנבחר של החוג לדרמטולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, מרחיב על הסיכונים האפשריים: "לפני כ-40 שנה הרופאים חשבו שקרינה אולטרה-סגולה בריאה לגוף. כמה שנים אח"כ, כשהחלו להופיע הנזקים הראשונים מהקרינה, התברר שקרינת UVA מסרטנת. לעומת זאת, נטו לחשוב שקרינת UVB, בעלת גלים ארוכים יותר, היא קרינה לא מזיקה.
"ואכן, במשך השנים התקבעה הידיעה הזו, עד שגם היא הוכחה כמופרכת והתברר שגם קרינת ה-UVB היא הרסנית וגורמת לנזקים רבים בעור, לפגיעה במערכת החיסונית שלו ואף להתפתחות סרטן. מאז, עולם המדע הבין שאין דבר כזה שיזוף בריא, ושכל שיזוף הוא מזיק ומסוכן, ולכן רופאי עור מתנגדים לו התנגדות מוחלטת".

עור: הזדקנות, סרטן

מהו שיזוף? זהו סימן לכך שהעור נפגע מקרינת שמש מופרזת ומנסה להגן על עצמו. השיזוף מתרחש כשהעור מייצר כמויות גדולות של פיגמנטים כדי להתגונן מפני החשיפה המסוכנת לקרניים אולטרה סגולות. מסביר פרופ' דוד: "קרינת ה-UVB מסבה נזק לסיבי הקולגן בגוף, דבר שגורם לעור לאבד מגמישותו, להיווצרות שטפי דם ועוד".
את הנזקים מחשיפה לנורות השיזוף מחלק פרופ' דוד לשלוש קבוצות:
1. תהליך הזדקנות מואץ של העור – כתוצאה מחשיפה לנורות, העור מאבד מאחידותו. נוצרים עליו כתמים חומים כהים לצד כתמים בהירים. הוא הופך לדק, פגיע ושביר, מתקמט ומאבד את הברק הטבעי שלו. שיזוף ממושך אף עלול לגרום להופעת נגעים שפירים או טרום-סרטניים בעור.
2. סיכון לחלות בסרטן העור – מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין היווצרות סרטן עור לבין חשיפה לנורות הנפוצות במכוני שיזוף. שכיחים במיוחד סרטן תאי הבסיס, סרטן תאי הקשקש, והקשה והאלים מכולם – סרטן המלנומה.
3. היחלשות מערכת החיסון של העור – ככל שנחשפים יותר לקרניים המלאכותיות שבמכוני השיזוף, כך נפגעת עמידותה של מערכת החיסון והיא נחלשת, דבר שמגדיל במידה משמעותית את הסיכון ללקות באחד מסוגי סרטן העור.

התקנות אינן נאכפות

בשל ריבוי מכוני השיזוף והעלייה המדאיגה בתחלואה בסרטן העור לסוגיו, הוציא המשרד לאיכות הסביבה תקנות בטיחות, בקרה ואיכות למיטות השיזוף. "התקנות מצוינות", אומרת מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, "אלא שאיש אינו אוכף אותן". משרד הבריאות מגלגל את האחריות לפתחו של המשרד לאיכות הסביבה, וזה מצדו מחזיר לו את הכדור. בקרוב ייפגשו מנכ"לי שני המשרדים בניסיון לפקח על השוק הפרוץ של מכוני השיזוף השונים ולאכוף את התקנות.
תגובת משרד הבריאות: "ועדה שמונתה לדון ולגבש המלצות בנושא מכוני שיזוף סיימה את עבודתה לפני מספר חודשים והגישה את המלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות. לצערנו, קיימת בעיה ביכולת האכיפה של משרד הבריאות מסיבות כמו מצוקה תקציבית, וכמו כן העיסוק במיטות שיזוף נעשה במכוני קוסמטיקה פרטיים שאינם תמיד בפיקוח משרד הבריאות.
"משרד הבריאות שב ומזהיר את המשתמשים במכשירים אלה לגבי הסכנה הכרוכה בכך לבריאותם. מיטות השיזוף מגדילות את הסיכון לחלות בסרטן".
בדפי מידע שהוציא אהוד נאמן, מנהל מחלקת בטיחות קרינה מהמכון לחקר איכות הסביבה, נכתב בין היתר: "קרינה אולטרה-סגולה היא קרינה בלתי-מייננת המשתרעת בין אורכי הגל 100-400 נ"מ (ננומטר). קרינת השמש היא המקור הטבעי לקרינה אולטרה-סגולה, אך ניתן להפיק קרינה זו באופן מלאכותי מנורות מסוגים שונים, כמו מכשירי ריתוך ודפוס או במעבדות מחקר. לאחרונה רב השימוש במיטות שיזוף למטרות קוסמטיות, שעוצמת הקרינה מהן עולה על עוצמת הקרינה הטבעית של השמש פי 10".
בחוזר שפרסם ד"ר שמואל ברנר, הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה, מופיעים כללי הזהירות הבאים: 1. יש לבצע מדידות של עוצמות הגל. 2. יש לערוך ביקורת תקופתית של המכשיר על-ידי נציגי המשרד לאיכות הסביבה. 3. חובה למסור ללקוחות מידע על הסיכונים הכרוכים בשיזוף מלאכותי 4. יש לשמור על כללי זהירות בתפעול המתקן, כמו מרווח זמן של 48 שעות בין טיפול לטיפול, וכן לא לעבור את מנת הסף בטיפול אחד. 5. יש להפעיל את המכשיר באחריות ובפיקוח רופא. 6. יש להגן על מפעילי המכשיר ולנקוט אמצעי זהירות כפי שנוקטים עובדים החשופים לקרינה.

עיניים: קטרקט, נזק לקרנית ולרשתית

הקשר בין הסכנה ללקות בסרטן העור לבין חשיפה לשמש או לקרינה מלאכותית כבר ידוע, אך לאחרונה התרבו דיווחים עלה קשר בין שיזוף לנזק לעיניים. כבר בשנת 1997 דרש מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ממכוני השיזוף להורות למשתזפים להרכיב משקפי מגן, אך התברר שגם הם לא מהווים הגנה מספקת על הקרנית מפני עוצמת הקרניים במתקני השיזוף. מה גם שהשיזוף המלאכותי מותיר את העור קריר למגע, ולכן אנשים נוטים להשתזף לאורך זמן.
ד"ר דוד ורסנו, מנהל השירות לקרנית ועין חיצונית במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), מסביר: "חלק מהנזקים שנגרמים לעיניים כתוצאה מקרינה אולטרה-סגולה הם הפיכים, כמו שקורה כשעוסקים בריתוך או בסקי, אז מופיעים כאבים בעיניים וסינוור שחולפים כעבור זמן מה. אך מנגד ישנם נזקים מצטברים, שלפי נתונים סטטיסטיים גורמים לירוד (קטרקט), רקמה צלקתית בלובן העין, פגיעה בקרנית ונזק לרשתית".

המלצות האגודה למלחמה בסרטן

אם כל מה שנכתב כאן לא הצליח להבריח אתכם ממיטות השיזוף, לפחות תפנימו את אמצעי ההגנה שעליהם ממליצה האגודה למלחמה בסרטן:
לפני הכניסה למיטת השיזוף יש לברר האם היצרן הגביל את זמן החשיפה לקרינה בהתאם לסוג העור.
ילדים ובני נוער סובלים יותר ממבוגרים מנזקי החשיפה, לכן יש לתכנת את מכונת השיזוף כך שתכבה אוטומטית.
יש להרכיב משקפי מגן, לוודא שהם מכסים את כל שטח העין ולוודא שהמכון מחטא אותם אחרי כל שימוש, ע"מ למנוע הידבקות במחלות עיניים.
השיזוף אסור לחולי סוכרת, זאבת, הרפס, ולסובלים מיתר לחץ דם, ממחלות לב ומיגרנות, וכן לנוטלי תרופות ממשפחת האנטי-היסטמינים, משככי כאב, אנטיביוטיקה וגלולות למניעת הריון.
יש לוודא שהמכון ינהל רישום עדכני על מצבו של הלקוח, כולל תרופות שהוא נוטל, מחלות מהן הוא סובל וכו'.
לפני הכניסה למכונת השיזוף יש למרוח את הגוף בקרם שיזוף המכיל דרגת הגנה גבוהה מפני הקרינה.
פרטים נוספים ניתן לקבל באגודה למלחמה בסרטן, 24 שעות ביממה: 1800599995, ובאתר האינטרנט של האגודה