גדר זו פחדנות
קדומים לא מאמינה בגדר: המסר הזה מהדהד היטב בכל פינה בהתנחלות הוותיקה, שהיא אחת מקבוצת ישובים שאמורים להיכלל כ"מובלעות" בגדר ההפרדה. ראש המועצה, דניאלה וייס, מבטיחה כי תיאבק בכל כוחה ברעיון – והתושבים חושבים שמדובר ב"אקמול הגד סרטן". אריק, לא רוצים גדר
לפני מספר חודשים נסלל כביש המקשר בין הישוב יצהר לבין קדומים. הדרך נמשכת עכשיו רק 12 דקות. אחרי שפונים שמאלה מיצהר, ממשיכים וחוצים את הכפר ג'ת - ומגיעים לקדומים.
זו התנחלות ותיקה, כבר בת 28 שנים. 3,100 נפשות, כ-750 משפחות, רובן דתיות. את היישוב מקיפים 9 כפרים פלסטינים מכל כיוון - ובנוסף העיר שכם. ואין גדר. כדי לשמוע למה, צריך לטפס למועצה. בקצה אחת הגבעות עומדים מספר קרוואנים. באחד מהם יושבת דניאלה וייס, ראש מועצת קדומים. משם היא מנהלת את הכל - גם את המאבק העיקש בגדר.
וייס יודעת שהישוב שלה כלול בגוש ההתיישבות הנמצא בסימן שאלה מבחינת הגדר. אריאל, קרני שומרון, עמנואל - וגם קדומים, כולם באותה סירה. האם הגדר תעבור סביבם במעין מובלעות שינגסו לתוך שטחי יהודה ושומרון? רק לפני שבוע נדון הנושא בוושינגטון בין ראש הממשלה, אריאל שרון, ונשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. האמריקנים חושבים שמדובר בגדר פוליטית, שמטרתה לקזז שטח מהמדינה הפלסטינית העתידית. הם נגד "המובלעות" המתוכננות.
וייס צוחקת. הבדיחה המקומית בקדומים משווה בין עמדותיה לאלו של ג'ורג' בוש. מסתבר שהם בראש אחד. "אנחנו צוחקים בתוך קדומים שבוש ודניאלה חברו יחדיו. למה? בגלל שבוש מתנגד לגדר ואני מתנגדת לגדר כי היא גדר מדינית. אני - מעט מידי, הוא - הרבה מידי. ובגלל שזו גדר מדינית אני לא מוכנה לוותר על שכם, דותן, יריחו, רמאללה, קלקיליה. הארץ הזו כולה שלנו, וכל חלוקה פנימית היא מעין הכרה בכך שאנחנו חס וחלילה מוותרים על חלקים מארצנו".
דניאלה וייס וג'ורג' בוש
וייס, דמות צבעונית ביש"ע שרשמה על שמה לא מעט הפגנות ומחאות, מבהירה כבר מההתחלה שהעניין סגור. "אני מתנגדת לגדר בצורה חריפה וחד משמעית", היא אומרת. "אם תהיה התקדמות לכיוון גדר, כולל אם זה יכלול את קדומים בתוך מדינת ישראל הקטנטונת - אני אעשה פעולות מחאה ממשיות ופיזיות כדי למנוע ממודדים ומכלי עבודה להתקדם לעברנו. אנחנו צריכים לעמוד על כך שכל ארץ ישראל המערבית היא שלנו, ולכן אי אפשר לעשות בה חלוקות משנה פנימיות".
וייס מציינת כי יש לה מטרה ברורה - לא להפקיר אחים. "בעיני, אם יהיה מצב 'שאני את נפשי הצלתי', כלומר, קדומים ניצלה, קרני שומרון ניצלה, עמנואל ניצלה, אריאל ניצלה - ומה עם אילון מורה, מה עם ברכה, מה עם איתמר ומה עם תפוח, ש-נור, חומש, גנים, קדים, מבוא דותן, חרמש? מבחינתי חרמש וקדומים אותו דבר. לכן אם אני נכנסת למצב שאני בתוך הגדר, כלומר אני כאילו מצורפת לגבולות מדינת ישראל, אני אומרת לאנשים בחרמש או באיתמר - אתם עולים כקרבן. וזאת הפקרת אחים, בצורה הכי נוראה שאני רואה, גם ביטחונית, גם אידיאולוגית וגם חברתית. ולא רק שאני לא אתן לזה לקרות - אני אעשה כל דבר שבעולם כדי שזה לא יקרה".
זה לא ייתן לכם יותר ביטחון? וייס נושפת בביטול. "יש לי על זה תיאוריה שלמה, מישנה סדורה. גדר היא מרכיב אנטי ביטחוני. כאשר יש אשליה של ביטחון, אז ממילא מורידים תקציבים, פחות תושייה, פחות השקעה באמצעים הרלוונטים, פחות ערנות, פחות דריכות ופחות אימונים".
וייס טוענת כי תכנית הגדר "הכניסה את הערבים למצוקות גדולות", כאלו של פרנסה - וגם מצוקה לאומית. "מה הכוונה?" היא שואלת, ועונה: "הקמת הגדר תביא לצמצום האפשרויות הכלכליות, יצירת מצוקות כלכליות יותר קשות. היא שולחת את האנשים יותר אל הדת, יותר אל הטרור, אל האידאולוגיה והטרור הוא פועל יוצא של האידיאולוגיה והמצוקות. ולכן מה שיקרה מעבר לאותן חומות, גדרות, גבולות - זה עוד התחמשות, עוד אמצעים, עוד טרור ועוד מנהרות".
"אני אומרת לך מה אריק אמר, אני מכירה אותו מעולה. הוא אמר 'תכניסו לתיכנון שיהיה שם פישפש' - שער, שהחקלאים יוכלו לעבור לשדות שלהם. אבל, שהפישפש הזה ייבנה אחר כך. בוש כבר עלה על זה. משום שהביקורת מארה"ב הגיעה. ומה קרה? כל הרצועה של הכפרים, על המורדות המערביים של השומרון אדמותיהם לכיוון מערב, מסיבות של פוריות וקרקע. הם נותקו, הם הולכים לאבד את אדמותיהם. הערבים איבדו את פרנסתם בבניין, במסעדות, וחזרו חלק גדול לעבוד בחקלאות. יש להם מה לאכול, יש להם פרנסה. הם הולכים ומאבדים בכפרים רבים גם את הדבר הזה. ללא חקלאות, ללא בניין, ללא שירותים, מה הם יעשו? הם יעסקו בטרור, פשוט מאד. זו פצצת זמן".
אבל הגדר סביב עזה עובדת, לא? "נניח שלא הוציאו מחבלים מעזה. אבל פצצות מרגמה יצאו, פגעו ביישוב שדרות, הרסו בתים. זה פגיעה בריבונות. כשאין אפשרות לחדור עם הגוף - מחבל, אז מפתחים שיטות אחרות. אני לא אהיה ראש עיר בעיר של גדר-חומה. אם תהיה גדר ליישוב - אני אחתוך אותה". ואם בישוב יגידו שכן רוצים? "אני אגיד - לא בא בחשבון, ואם זה יהיה אני לא אהיה בתפקיד כאן".
"גדר של פחדנות"
נועם יצחקי גר ביישוב כבר 7 שנים, נשוי ואב לשלושה. הבית שלו נמצא בפינת היישוב. כאשר יוצאים לחצר ניתן לראות מרחבים פתוחים וכפרים של פלסטינים.
"אני לא בעד גדר. זה מראה על פחדנות מסוימת", אומר יצחקי ומוסיף, "זה קובע גבול. אנחנו מפקירים את כל גב ההר. אני לא מאמין שנרגיש טוב יותר עם הגדר. הנה לדוגמה, הגדר בדרום לבנון, חטפו שלושה חיילים. החיזבאללה יורה ואין תגובה. הגדר זה כמו אקמול לסרטן, לא יותר מזה. הגדר מגבילה אותי. אין אפשרות להתרחב. שאף אחד לא יגיד לי שביטחון נקנה על ידי גדר, רק התרחבות תביא ביטחון".
יצחקי הגיע מקריית ארבע. "לגור פה זה כמו מרכז תל אביב", הוא אומר בסיפוק. הטלפון הסלולרי שלו מצלצל. לאחר כמה דקות שיחה הוא מספר: "כרגע דיברתי עם חבר ערבי מהכפר פונדוק. גם הם לא בעד גדר הפרדה. בכלל, האזור שקט מאוד יחסית לקריית ארבע. נכון, פרצו לי לבית לפני שנתיים מהכפר קדום, אז שמתי אזעקה, זה הכל. אפילו סורגים לא שמתי".
לבית נכנס ברק כלף, בן 29 המתגורר בקדומים 4 שנים. כלף נפצע בפיגוע בהר עיבל לפני כשנתיים. "אני מתנגד לגדר הזאת חד משמעית", הוא מבהיר. "הגדר לא תורמת לביטחון. זה הוכח בפועל. בחבל קטיף מוקפים בגדר ויש שם כוחות רבים של צבא ולא חיים שם טוב. זה לא פתרון. הגדר זה פתרון זמני לכמה חודשים. אני אעשה את כל המאמצים למנוע את הגדר".
הדעה האחידה הזו ממשיכה להדהד בבתים אחרים בישוב. בקדומים חוששים מהגדר, ובעיקר מתעבים את הרעיון של חלוקת ארץ ישראל לנתחים. הביטחון, הם מאמינים, לא יבוא מעוד חומת בטון או גדר תיל.
בכניסה ליישוב נמצאת הטרמפיאדה, הדרך למרכז הארץ. בין אוטובוס לאוטובוס עובר זמן רב, ולכן מנסים התושבים את מזלם בטרמפים של תושבים שיוצאים מהיישוב. רבקה, תושבת עמנואל העובדת בקדומים, אומרת שגם היא לא מאמינה בגדר כפתרון קסם. "הלוואי שזה היה פשוט. אם הגדר הייתה עוצרת את הטרור זה היה טוב, אבל זה לא יעזור".
תושב נוסף, יונתן סינואני, שומע את השיחה ומגיב: "השאלה האם הגדר תכלול את קדומים לא רלוונטית. נושא הגדר זה מקסם שווא. זה משהו קוסמטי. אם תהיה גדר הם יחפרו מלמטה או ישליכו פצצות מעל. צריך פיתרון שורשי, מערכתי ולא גדר כזאת או אחרת".
סינואני גר בקדומים 15 שנה, "אני מאמין בזכותנו על הארץ הזאת. יהודה ושומרון הם חלק מארץ ישראל ואין מקום לוויתורים. בלי הגדר העוצמה הביטחונית שלנו תהיה גדולה יותר מול הפלסטינים".
אל הטרמפיאדה מגיעים רבקה ורחמים יעקב. גם הם מתייחסים בביטול לרעיון. "הביטחון הוא רק מבורא עולם, אני לא מאמינה בגדר הזאת", אומרת רבקה. רחמים אומר: "את הגדר הזאת אפשר לעבור מלמטה ומעל ולחפור מנהרות. הגדר היא שטות".
האוטובוס מגיע ואוסף את העומדים בטרמפיאדה בדרך למרכז הארץ. אחד מהם, מייקל לסנס, מתעכב כדי לומר ש"אני מאמין שהגדר הזאת טובה רק לאנשים שחושבים שזה יהיה פעם גבול. לאנשים שעייפים כבר מלהתמודד על הבית".