"הוא תמיד רצה להתגייס רק לשייטת"

"כל הזמן הוא רצה רק שייטת". כך סיפרו אתמול (יום ו') אחר הצהריים חבריו של סמ"ר רועי אורן ממושב אודים שבשרון, שנהרג בפעילות צה"ל במחנה הפליטים עסכר, סמוך לשכם.

מאות חברים, חיילים ובני משפחה ליוו את רועי למנוחת עולמים בבית העלמין החדש במושב, שהוקם לפני כשבע שנים. רועי הוא החלל הראשון שנקבר בחלקה הצבאית. "אנחנו אוהבים אותך", "זה לא מגיע לו", צעקו בני המשפחה כשהורד הארון לקבר.

מפקדו של רועי ספד לו ואמר כי מגיל צעיר רועי רצה להגיע לשייטת, כדי להתמודד עם האתגרים. "הפכת להיות צומת מרכזית בצוות שלך. היית חבר שאפשר לסמוך עליו. קשה לאבד לוחם כמוך שהיה מוכן להגן בגופו על חבריו ומשפחתו. אחרי שנפגעת, המשיכו חבריך להילחם במשך שעות, כפי שאתה היית עושה".

חברו עומרי ברק, שלמד איתו בבית הספר בשפיים, ספד לו ואמר שהחברים עדיין לא מאמינים. "לפני חודש, כשליווינו את לוחם השייטת ארז אשכנזי, שנהרג בעזה, אמרת שאין מה לעשות, זאת הדרך וצריך להרים את הראש ולהמשיך הלאה".

רועי נולד באודים, בנם האמצעי של בת שבע, אחות אחראית במחלקת הדיאליזה בבית החולים לניאדו בנתניה וגדי, מורה לשעבר. לרועי אחות גדולה, רעות, הלומדת משחק ואח, אורי, לפני גיוס לצה"ל, שנקרא על שם דודו, אחי אביו, שנהרג בעת שירותו הצבאי כרופא.

חברו של רועי, עומרי, סיפר שרועי דיבר על השייטת הרבה לפני מועד הגיוס לצה"ל. "הוא רצה להתגייס רק לשייטת. זה היה החלום שלו. מגיל 15 הוא התחיל להתאמן , כל הזמן היה באימונים ושמר על כושר. הוא אפילו הלך לקורס פרטי להכנה לשייטת. הוא היה מורעל על השייטת. הוא היה בן אדם נהדר, שלא יכול להזיק לאף אחד. כשחזר מהצבא אהב לרכב על אופניים ולנסוע על טרקטורון".

במושב אודים מתגוררות כ-200 משפחות. השכנים סיפרו שרועי נהג להתאמן גם כאשר יצא לחופשות הביתה וכולם ראו אותו מתאמן ורץ בשבילי המושב, יחד עם חבר בן גילו שהתגייס איתו לשייטת. "השניים האלה היו גאוות המושב, שני צעירים פייטרים שמראים לכולם מה זה ציונות אמיתית ותרומה למדינה. כולנו היינו גאים שהם משרתים בשייטת וגמרו מסלול. הילדים במושב העריצו אותם, הם היו מודל לחיקוי עבורם", סיפרו השכנים.