ב'רדיו שאמס' שבנצרת

את שלטי החוצות, בעברית ובערבית, אפשר לראות בכל צומת מרכזית של נצרת. באותיות עבריות כתוב שם "מין אורשלים אל קודס?", ומתחת, בערבית, "תעביר תחנה". רדיו שאמס, 101 FM וגם 98.1 FM.

מסקרנות, העברנו. והנה, מתברר שלא צריך לדעת ערבית כדי להבין שמתחוללת כאן מהפכה, ואת הדיה אפשר לשמוע בצליל ובקצב, בטון ובמוסיקה – גם לפני שמפענחים את המלים. צעיר ותזזיתי, קופצני ומהיר, מצויד בטונות של אירוניה דקה: זה הצליל של 'רדיו שאמס', תחנת השידור הערבית האזורית החוקית הראשונה, שמשדרת כמעט חודש מקצה הצפון ועד אמצע המשולש וגם באינטרנט, ויש לה חזון, בשורה ואפילו סדר יום אלטרנטיבי משלה.

ועוד לפני שמגיעים ומתחילים להתרשם, צריך לקבוע שזו ללא ספק תחנת הרדיו שעתידה לזכות בבמקום הראשון בתחרות האסתטיקה בשידור. כי היא ממוקמת גבוה-גבוה מעל נצרת, בלב חורש אורנים והרחק מן ההמולה, וגם בימים החמים ביותר של אוגוסט יש בכיכר הדשא המטופחת, בשבילי האבן ובמבנים המצטנעים בין העצים כדי להשרות שלווה ברוכה על המתבונן והמשדר, עד שנבלעים פנימה אל תוך המולה מאורגנת של עשייה, כי שלווה איננה בדיוק מה שמחפשים העושים במלאכת השידורים, 24 שעות ביממה.

כבר שנים הרבה אפשר למצוא בכל יישוב ערבי כמעט משהו שגם אזרח מן השורה מזהה מייד כאתר שידוריה של עוד תחנה פירטית. זה לא רק מכשיר לעשיית כסף קל ובלתי חוקי, אלא גם הבעה אותנטית למדי של מיאוס ברדיו הממלכתי ובסדר היום המוכתב שלו, שפונה אל המגזר הערבי מגבהים של אולימפוס ממשלתי וממסדי, ובאופן כללי מדבר אל המאזינים כאילו היו נתינים וילדים נבערים, אם לא מפגרים של ממש.

כך נשמעת מהפכה

"אנחנו הקורבנות של רשת ד'", נאנח יזיד חדיד, מנהל התוכניות, שברקורד שלו כבר רשומות כמה מהפכות קטנות, ביניהן התעקשות על מוסיקת רוק ערבית, ניהול תחנה פירטית אחת, הקמה של תחנה חוקית לגמרי בתוככי הרשות הפלסטינית, ייאוש וחלום על תחנה לגמרי אחרת, עבודה במשרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי – ונסיון מאד מוצלח לשכנע קבוצה של משקיעים בראשות בני גאון לחבור לסוהיל כראם, הפרטנר הערבי בחלום – ולהקים ביחד , כמו שסוהיל אומר, "מסר של חיים טובים יותר, בהתחלה דרך תחנת רדיו אחת".

וכך נראית המהפכה – או, יותר נכון, כך היא נשמעת: מערכת חדשות עצמאית לגמרי, 17 אנשים עושים במלאכה, ומשנים את סדר היום כך, שמי שרוצה חדשות ממלכתיות ימצא אותן – אבל בפרופורציה אחרת.

"אם ילדים בנצרת מועדים ונופלים לתוך בור בגלל רשלנות של הרשות המקומית, זו ידיעה ששווה אייטם ראשון במהדורת חדשות שלנו", מסביר יזיד חדיד: "ואם, לצערנו, נערכים חיפושים אחרי דנה בנט, גם זו תהייה ידיעה מרכזית, כולל הקריאה שמאזינים רבים שלנו נענו לה, לצאת ולעזור בחיפושים". אבל לא כל אמירה ריקה מתוכן של פוליטיקאי כזה או אחר תימצא ראויה, רק בגלל אופייה הממלכתי: "כמו שאנחנו קורבנות של רשת ד' אתם קורבנות של קול ישראל", מבהיר יזיד, אלא שברדיו האזורי בעברית, משום מה, אין עדיין חדשות אלטרנטיביות.

אבל מחדשות בלבד אי אפשר לייצר רייטינג, שלא לדבר על "מהפכה תרבותית", כי סוהיל כראם, יזיד חדיד ועדה גדולה של שדרים, עורכים ומפיקים לא מוכנים להסתפק בפחות מזה. לפיכך, תשמעו ב'רדיו שאמס' דברים שלא יעברו אפילו את המסננת של גלגל"צ. למשל, בין שמונה לעשר כל ערב, תוכנית לילית שמגישיה-כוכביה הם "חליפה E", ראפר פרוע שמאלתר ומלהטט במלים ובמקצבים, ולצידו לילה עבדו וכראם חורי, וביחד הם יוצרים מדי יום שואו חי שהוא בלגן מאורגן לצעירים.

המרכזיה קורסת מטלפונים

כמו בשידורים בעברית, גם כאן מזמינים מאזינים לאוורר את הקובלנות והטענות שלהם נגד כל העולם – אבל גם נגד נגעיה והלכי-רוחה של החברה שבה הם חיים. "תכנית ראשונה בענייני היום, ואנחנו מציעים בתור נושא פסק הלכה של חכם מוסלמי מתימן שמדבר על אפשרות של חיים משותפים ללא נישואין בין בני זוג ערבים", מספר יזיד, "והמרכזיה קורסת מרוב טלפונים, והויכוח מתלהט בין מצדדים לבין מתנגדים לבין כאלה שברור להם שאסור לדבר על זה אפילו, אבל אנחנו לא מוכנים לקבל צנזורה פנימית ולא פוחדים מפניה".

עוד תוכלו לשמוע את הזמרת עמאל מורקוס מראיינת אנשי רוח ואמנים ערביים בתוכנית שבועית: "הרי לאמן ערבי אין שום סיכוי להופיע בפריים טיים ישראלי-יהודי כשהעשייה שלו קשורה לתרבות שלו", הוא מבהיר בלי ציניות ובלי להתלונן: "כשעשיתי רוק בערבית, הזמינו אותי ליאיר לפיד. אבל אם אני מתעקש לעשות דווקא מוואל, אין לי שום סיכוי".

אז מייצרים את הסיכוי לבד. "עד היום המגזר הערבי לא קיבל את מה שמגיע לו גם מבחינה תרבותית", מצהיר סוהיל כרם, וגם עושה: בצד המשדרים, יש כאן אולפני הקלטות – הכל הייטקי כיאות ומשדר ענייניות עדכנית – שיאפשרו לאמנים ערבים למצוא בית, תמיכה ואהדה ובמה, ואולי כך יהפכו לעוגנים רציניים של תחנת שידור, במקום לראות את פרי יצירתם מתגולל רק בשכפולים פירטיים בשווקים.

סטירה נשכנית, כולל רמיזות מיניות. ביקורת חברתית, כולל אמירה חתרנית פה ושם, ובלי כל פחד. ראפ ומוסיקת עולם, פוליטיקה מקומית ורוק, תזזית ומנה גדושה להפתיע של אופטימיות: זה התמהיל שאיתו יוצא 'רדיו שאמס' לדרך. ומה יהא על השידורים הממלכתיים "מין אורשלים אל קודס"? יזיד מחייך: "נו, גם המדינה התבגרה מספיק כדי להבין שאפשר אחרת. תעבירו תחנה".