למרות ההודנה: עשרות קורבנות מדי חודש

הציבור הישראלי התייחס אל חודשי ההודנה כאל תקופת רגיעה. הציבור התעודד והחל לצאת לבתי הקפה ולקניונים. אלא שמבחינה סטטיסטית כמות הנפגעים בחודשיים האחרונים מצביעה על כך, שהמצב הביטחוני לא השתפר ונותר כמעט כשהיה.

מאז תחילת חודש אוגוסט ארעו שלושה פיגועי התאבדות (ראש העין, אריאל, ירושלים) ונהרגו 23 ישראלים. זהו אחד משיעורי ההרוגים הגבוהים מאז תחילת השנה בהתחשב בכך שאוגוסט לא תם. בנוסף, סוכלו שלושה פיגועי התאבדות.

חודש יולי היה מקור השלווה והשקט שהשתלטו על הציבור הישראלי ובצדק: יולי היה החודש השקט ביותר השנה. בחודש זה נספו שלושה בני אדם, אחת מהן נהרגה בפיגוע ההתאבדות היחיד ביולי בכפר יעבץ.

מהמספרים היבשים המובאים כאן עולה, כי אין בכמות הנפגעים בכל חודש כדי להסגיר את המהלכים המדיניים המתרחשים באותה תקופה. חודש יולי השנה היה אמנם יוצא דופן בכמות הנפגעים הנמוכה שלו, אולם במערכת הבטחון מייחסים את שיעור הנפגעים הנמוך, לא לרצון הטוב של הפלסטינים, כי אם לפעילות סיכול ענפה של צה"ל והשב"כ. אחרי הכל היה להם חודש מוצלח בו מנעו לא פחות מ-14 פיגועי התאבדות.

במערכת הבטחון מציינים כי כמות ההתרעות אמנם ירדה בעת ההודנה מרמה של כ- 60-70 התרעות באופן קבוע לכ-20 התרעות באחרונה. אולם במקביל יש לזכור כי גם פעילות הסיכול של צה"ל והשב"כ הצטמצמה מאוד בחודשיים אלה, כך שבסופו של דבר, מספר פיגועי ההתאבדות שהצליחו לצאת אל הפועל נותרה דומה.

כשהולכים לאחור מגלים כי בחודש יוני בוצעו שני פיגועים, סוכלו 19 ונהרגו 32 בני אדם. הכמות הגדולה של הנפגעים מיוחסת לשני פיגועי התאבדות גדולים בחיפה ובבניין כלל בירושלים. זהו החודש שקדם להסכם הפסקת האש ושבמהלכו ניהלו ישראל וארגון החמאס קרב כואב של פיגועי התאבדות וסיכולים ממוקדים.

בחודש מאי אירע המספר הגבוה ביותר של פיגועי התאבדות מאז תחילת השנה – חמישה פיגועים יצאו לפועל ו-16 סוכלו. מחיר הדמים היה 14 הרוגים ישראלים. בחודש אפריל, שבסופו מונה אבו מאזן לראש הממשלה הפלסטיני, בוצעו שני פיגועי התאבדות, 17 פיגועים סוכלו ונהרגו עשרה בני אדם. בחודש מארס בוצע פיגוע התאבדות אחד, 17 סוכלו ונהרגו 25 ישראלים בפיגועים.

בחודש פברואר נהרגו שמונה ישראלים בפיגועים. חודש לפניו, בינואר, נהרגו 30 בני אדם בפיגועים. מרבית הנספים נפגעו בפיגוע ההתאבדות הכפול במדרחוב נווה שאנן בתל אביב.