למכירה: עוד סנטימטרים לגובה
ה-FDA אישר לאחרונה מתן טיפול בהורמון הגדילה לילדים נמוכים במיוחד שאינם סובלים ממחסור בו. מומחים מדברים על ההשלכות הרפואיות, החברתיות והמוסריות של האישור
איפה נוכל לקנות תוספת של סנטימטר לגובה? כמה היא תעלה לנו? האם בשנים הקרובות כל אחד יוכל להגביה את עצמו כראות עיניו, ואנשים נמוכים יהיו רק זיכרון משעשע מהעבר? מתברר שלא מדובר במדע בדיוני.
מינהל המזון והתרופות האמריקאי ( FDA ) אישר בחודש יולי מתן הורמון גדילה לילדים נמוכים בריאים, שבגופם אין חסר בהורמון הזה. ההחלטה חוללה סערה בקהילת הרופאים והחוקרים בעולם ועוררה דיון במשמעויות הבריאותיות – ובעיקר המוסריות – שכרוכות באישור הזה.
בר בת ה-14 נולדה קטנה, ועד כיתה ב' דורגה בתחתית עקומת הגדילה. "בר היתה פצפונת", מספרת אמה, "היא היתה הרבה מתחת למינימום בסקאלות של טיפת חלב". בר נבדקה במכון האנדוקרינולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים, ונמצא שגופה מייצר כמות מספקת של הורמון הגדילה. הרופאים יעצו להוריה להניח לה, אך להמשיך לעקוב אחרי קצב התפתחותה.
"שתי אחיותיה נמוכות, אבל לא בכאלה פערים מחברותיהן", אומרת האם. "בר, שהיא ילדה עצמאית שעומדת על שלה, סירבה להתייחס לגובה שלה כאל מום. כשקראו לה בשמות גנאי היא הדפה מיד את המתקפה וסירבה לשחק את המשחק החברתי שאומר נמוכה משמעו תינוקת.
"כעת, כשהיא בת 14 והגובה שלה קצת פחות מ-1.50 מ', אני רואה חברות שלה לבושות במכנסיים נמוכי מותן וחולצות בטן חושפניות. הגוף שלהן נשי לגמרי, יש להן שדיים וקימורים במקומות הנכונים, ולידן בר נראית כמו בת תשע לכל היותר. אבל אני אומרת לעצמי שגם אמא של בעלי ואחותו נמוכות. וכיוון שהילדה לא סובלת, וגם לא עושה לעצמה הנחות בגלל מגבלת הגובה, נכון לדעתנו להשאיר את זה כך ולא להלעיט אותה בהורמונים, שמי יודע איזה תופעות לוואי יהיו להם בעתיד הרחוק".
גובהו של שוקי בן ה-50, מורה דרך ומדריך טיולים לחו"ל, אינו עולה על 1.62 מ'. "אם בזמני היה נהוג לתת הורמון גדילה לאנשים שאין להם מחסור בו אלא רק חסר להם גובה", הוא אומר, "הייתי מוכר את נשמתי לשטן כדי לקבל את הטיפול הזה. ניסיתי להיות כמו כולם ולהצטיין למרות פער הגובה ביני לבין חברי בשכבה. הפער התבטא בדברים שנשמעים קטנים אבל בהחלט היו מהותיים. למשל השם שלי, שקיבל את ערך ההקטנה – שוקי'לה, שוקשוקוני ועוד, קיצורים שאני בספק אם הם היו נצמדים גם לשמות של גבוהים.
"גם בצבא, כשהייתי קצין ופיקדתי על מ"כים, חשתי בלי מילים את יתרון הגובה של החניכים שלי עלי. למרות שקראו לי 'המפקד' והדיסטנס הצה"לי נשמר בינינו, הרגשתי שבפנייה הזו מקופלת נימה סמויה ודקיקה של הומור ולעג".
קומתו הנמוכה לא מנעה ממנו להצטיין בלימודים האקדמיים ולהיחשב לאחד ממורי הדרך הבקיאים ביותר בתחומם בארץ. "עד היום אני לא יודע אם זו השאפתנות שלי או נחיתות הגובה שתמיד דוחפות אותי קדימה", הוא אומר. בתחום הרומנטי לא היו לו, לדבריו, מפחי נפש, שכן כבר בגיל 23 הוא נישא לחברתו הראשונה, גם היא נמוכה.
כבר כשהיה בן ארבע הבחינו הוריו של שגיא בפערי הגובה הניכרים שהתפתחו בינו לבין ילדים בגילו. כשגדל עבר בדיקות שונות, ואחת מהן העלתה שגופו מייצר כמות תקינה של הורמון הגדילה. "הגענו להדסה עין כרם כשהתחיל שם מחקר שבדק האם יש יעילות במתן ההורמון הזה לילדים נמוכים שגופם מייצר אותו", מתארת אמו. "הרופא הציע לנו להשתתף במחקר, והסכמנו". במשך שנה הזריקו לילד מדי יום את הורמון הגדילה וקיוו לטוב. אלא שהנס המיוחל לא קרה והטיפול לא הועיל לשגיא.
"עד מתן הזריקות הילד היה רק נמוך", אומרת האם, "ואילו אחר כך הוא נשאר נמוך, אך גם מאוכזב ומתוסכל. השנה הזו של ההזרקה היומית גם לוותה באי נוחות רבה. למשל, לפני כל טיול וכשהוא רצה לישון אצל חבר היינו צריכים לחשוב מי יזריק לו".
ממצאי המחקרים מתסכלים
3% מהילדים בעולם נמוכים באופן קיצוני. אישור ה- FDA לתת הורמון גדילה לילדים מתייחס לאלה שגובהם הצפוי בבגרותם הוא 1.48 מ' לבנות ו-1.58 מ' לבנים. אבל ההחלטה מעוררת תהיות, ובעיקר חשש שייווצר שוק שחור, ומי שידו משגת יקבל את הטיפול, בין אם בהתוויה ובין אם לא.
אחד המסתייגים הוא פרופ' צבי צדיק, מנהל היחידה האנדוקרינולוגית לילדים במרכז הרפואי קפלן. "חוקרי ה- FDA הסיקו על סמך מחקרים מבוקרים שטיפול כזה למי שגופו מייצר את ההורמון הוא אמין, בטוח ואינו מסוכן", הוא מסביר. "מאידך, לפני שנתיים אישר ה- FDA מתן הורמון גדילה בזריקה פעם בחודש במקום בהזרקה יומיומית. התבקשתי לבדוק את הנתונים שעל פיהם התקבל האישור, ונדהמתי לגלות שיעילות ההזרקה החד חודשית נמוכה ביותר.
"האישור החדש מעורר תהיות, שכן החוקרים הסתמכו על שני מחקרים בלבד. באחד השתתפו 71 ילדים; לרובם הטיפול לא הועיל, ול-33 מהם נוספו רק 2.2 ס"מ בממוצע, תוצאה מתסכלת ללא ספק. המחקר השני בדק 239 ילדים, ורק 39 מהם סיימו אותו. למשתתפים ניתנו מינונים שונים של הורמון הגדילה. נמצא שאלה שקיבלו מינון נמוך גבהו ב-2.8 - 7.9 סנטימטר, ואלה שקיבלו מינון גבוה הוסיפו 4.6 - 9.8 ס"מ".
אחד מהם הוא ג' שהגיע למרכז הרפואי קפלן כשהיה בן חמש. "גובהו כשהוא הגיע לניסוי היה 49 ס"מ", אומר פרופ' צדיק, "כלומר, הרבה מתחת לאחוזון התחתון. ג' היה נמוך ב-5 ס"מ לפחות מהילד הכי נמוך בכיתה".
שנה אחר כך הוא התחיל להשלים בעזרת הטיפול שקיבל את פערי הגובה, ו-10% מהילדים בכיתה כבר היו נמוכים ממנו. כשהיה בן תשע הוא השווה את גובהו לזה של חבריו. "היום הוא בן 14 וגובהו 1.66 מ'. אלמלא הטיפול שקיבל, תחזית הגובה שלו היתה 1.48 מ' לכל היותר", אומר פרופ' צדיק. ג' ממשיך לקבל טיפול ולצבור גובה.
כבר ב-1986 ערכו רופאים ממכונים אנדוקרינולוגיים לילדים בבתי החולים רמב"ם, קפלן, הדסה עין כרם וסורוקה מחקר, שבדק את השפעת הורמון הגדילה על כ-100 ילדים נמוכים שלא סבלו ממחסור בו. הילדים היו בני 12-4, והם היו נמוכים באופן משמעותי מהגובה שנחשב לתקין לגילם. "רק אצל חלק מהילדים הושגה תוספת לגובה, ואצל האחרים הטיפול לא הועיל כלל", מסביר פרופ' צדיק, "וזאת כיוון שלפי הגנטיקה שלהם, גיל העצמות ורמות הורמון הגדילה בדמם, לא היה יכול להתווסף להם ולו סנטימטר.
"תוצאות מתן ההורמון אינן מתבטאות בהכרח בשנה הראשונה של הטיפול", מוסיף פרופ' צדיק, "כיוון שלפעמים בגיל ההתבגרות סגירת העצמות מתקדמת מהר יותר, דבר שגורם לתוספת המושגת להיבלע בסך כל הגובה הסופי שמתקבל".
תרופה לבעיה לא רפואית
למה חשוב לא להיות נמוך? האם העולם יקבל אותנו אחרת אם הגובה שלנו ישתנה? האם זה מוסרי להתערב בבריאה וליצור עולם שבו כולם גבוהים? על כך משיב ד"ר נעם זהר, ראש המגמה ללימודים מתקדמים בביו-אתיקה, החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן: "אחרי שה- FDA אישר את התרופה מבחינת בטיחותה, נותר הדיון באספקט המוסרי הנגזר מההחלטה. האם ראוי מבחינה מוסרית או חברתית לעודד דבר כזה? כלומר, האם זה מוצדק שרשות ממלכתית תתערב בשיקולי הפרט, תוך מתן טיפול תרופתי לבעיה שאינה מוגדרת כרפואית?
"מצד שני, ממחקרים עולה שעניין הגובה משמעותי ביותר בחברה, בעיקר לגברים. גבר גבוה יצליח יותר מחברו הנמוך במציאת תעסוקה, בגובה ההכנסה, בבחירת בת זוג ובחיים החברתיים. זאת כיוון שהחברה משדרת שגובה של גבר הוא פרמטר מובהק להצלחה, יותר משיניים ישרות ולבנות למשל. אבל הבעיה למעשה לא נפתרת, כי מדובר במתן הורמון לילדים נמוכים משמעותית; תוספת של סנטימטרים אחדים עדיין תנציח את הפער בינם לחבריהם, ובכל מקרה הם יישארו מתחת לממוצע. לכן מתן הורמון גדילה באופן גורף הוא מופרך ואפילו מסוכן".
"צריך למתן את הציפיות מהטיפול הזה", מבהיר אבינעם גלצר, הפסיכולוג הראשי של המכון האנדוקריני במרכז שניידר לרפואת ילדים, "וזאת למרות שתוספת של 5-2 ס"מ לגובה הופכת את הילדים מנמוכים מאוד לנמוכים באופן שמתקבל על הדעת. לפני מתן הטיפול צריך לבנות לילד מערכת ציפיות ריאלית ממנו, וכן לאפשר לו בעזרת תמיכה פסיכולוגית ללמוד לחיות עם מגבלת הגובה. לא לייחס לה משמעות עצומה. צריך גם להכין אותו לאפשרות שהטיפול הממושך והקשה יהיה בסופו של דבר לשווא".
טיפול לעשירים בלבד
פן אחר של הבעיה מעלה פרופ' זאב הוכברג, מנהל היחידה האנדוקרינולוגית ילדים בבית החולים לילדים מאייר במרכז הרפואי רמב"ם, נשיא האגודה האירופית לנושא זה וחוקר באוניברסיטאות ג'ון הופקינס וגטבורג: "אני מוטרד מכך שמחיר הטיפול יאפשר רק לבעלי הון להיעזר בו; טיפול כזה שיינתן באופן פרטי לילד בן שמונה, למשל, יעלה כ-10,000 דולר לזריקה יומית. הדבר ייצור מצב אבסורדי וחוסר צדק חברתי – ילדי עשירים יהיו גבוהים, וילדי עניים יישארו נמוכים.
"אנשים בוגרים ואמידים יכולים להרשות לעצמם ניתוחים קוסמטיים, הלבנת שיניים, מכוני כושר, ובסך הכל מראה משופר משל אלה שידם אינה משגת. אבל יש בעיה כשמדובר במתן הורמונים לילדים בריאים, שלא לוקחים חלק בהחלטה, והוריהם, בגלל התסביכים שפיתחו, מאלצים אותם להסתכן בטיפול תרופתי, שבמקרים רבים אינו מוצדק. יש לי בעיה עם העובדה שעשיר יכול לקנות 5 ס"מ גובה לבן שלו, דבר שמגדיל את סיכוייו לעתיד טוב יותר".
פרופ' הוכברג והפסיכולוג משה אלמגור מאוניברסיטת חיפה ערכו מחקר בהשתתפות עשרות ילדים בני 9-5 שטופלו בהורמון הגדילה. הם מצאו שלמרות שחלק מהילדים גבהו בעקבות הטיפול, דימוי הגוף שלהם לא השתנה. מה שהשתנה הוא רף הציפיות שלהם, שירד.
עד לאישור ה- FDA ניתן הורמון הגדילה להתוויות הבאות: לילדים נמוכים שגופם לא מייצר את הורמון הגדילה, לחולים בתסמונת טרנר, לילדים שפיתחו בעיית גובה על רקע אי ספיקה כלייתית, ללוקים בתסמונת ברדר ווילי ולמבוגרים שגופם אינו מייצר את הורמון הגדילה.
"הטיפול בהורמון יעיל ככל שהוא ניתן בגיל צעיר יותר", מסביר פרופ' הוכברג. "לכן מומלץ לתת אותו לבנות עד גיל שמונה ולבנים עד גיל עשר, כי אחר כך השפעת ההורמון פוחתת. במחקרים נמצא שמגיל 13 למשל הגובה שנוסף בעקבות מתן ההורמון עלול אפילו לרדת. יש להתייחס בזהירות הראויה לאישור ה- FDA להרחיב את התוויית מתן הורמון הגדילה, שכן היא מתייחסת רק לילדים נמוכים מאוד, שקומתם מהווה נכות.
"אבל בשל עלותה, מרבית מדינות אירופה, ארה"ב וישראל לא בהכרח יאמצו את ההחלטה. קשה לי להאמין שחברות ביטוח בארה"ב ימהרו לממן תוספת של סנטימטרים לגובה, דבר שייצור תיוג נוסף של האוכלוסייה, למשל עשיר גבוה ועני נמוך, וזאת על פי פרמטר ביולוגי שנקנה בכסף".
לפנייה לכתב/ת 
הילד נותר נמוך גם אחרי הזריקות (אילוסטרציה)
צילום: יונתן בלום
מומלצים
