בודפשט: היפהפייה הנרדמת

אני קוראת לה 'היפהפייה הנרדמת'. כמו אותה נסיכה שנפלה לתרדמת ומצפה שיבוא הנסיך ויגאל אותה בנשיקה. נכון שהיא לא ממורקת כמו וינה האוסטרית, שרחוקה ממנה כמה שעות נסיעה. אבל דווקא בחן המבויש שנסוך עליה, בודפשט היא כמו אשה יפה ונכלמת שבשקט בשקט לוכדת בקסמיה, בכשפיה.

האמת, לפני שנסעתי לא ידעתי הרבה על בודפשט. ידעתי רק שהיא יפהפייה, שיש בה מעיינות מרפא למכביר, שההונגרים אוכלים גולש ופפריקה, שהרצל, חוזה המדינה, נולד שם, ושבסוף אוגוסט, תחילת ספטמבר, יתקיים בבית הכנסת היהודי, שהוא הכי מפואר באירופה, 'ג'ואיש פסטיבל' - שבוע פסטיבל יהודי, ושבין היתר יופיעו בו דודו פישר, דוד דאור ורינת גבאי.

אז ככה מצויידת בבדלי אינפורמציה אני עולה על מטוס של 'מאלב', חברת התעופה ההונגרית הלאומית. נכון שיש כל מיני דילים של כמה לילות, והבזקים של הדקה ה-90, אבל אצלם מועד החזרה נקוב מראש. רציתי להישאר יותר כדי להספיק גם קצת מהפסטיבל היהודי. ב'מאלב' אתה יכול לשחק עם הימים ולהחליט מתי תחזור וגם להיות בטוח שזה יקרה בזמן.

איך התאהבתי בבודפשט מיד

בארבע לפנות בוקר, שעתיים לפני הזמן, התייצבתי בשדה התעופה בן גוריון. אחרי ההלם הראשון למראה התור הענקי וכמות האנשים שמתדפקת על שערי היציאה, בדיקות בטחוניות, אקשן מטורף באוויר, דוחק, צפיפות, תזזית - אני על המטוס. בשמונה וחצי בבוקר, לפי שעון בודפשט, אחרי שלוש שעות טיסה בסך הכל (לאילת לוקח יותר זמן להגיע) אני בשדה התעופה שם. פתאום יש ירידה של מתח באוויר. הכל מתנהל ברוגע, בנימוס.

במונית ל'גולדן פארק הוטל', כשאני מכורבלת בתוך עצמי, הולכת ונפרשת בפני פנורמה של עיר - שמה אגיד לכם - התאהבתי בה מיד.

בחרתי לפתוח את מסע הקסם ההונגרי ב'גולדן פארק הוטל' כי המיקום שלו ממש מרכזי (ליד תחנת הרכבת והמטרו 'קלטי', שפירושו 'מזרח'). ומי שלא רוצה ללכת לאיבוד ולהתברבר עם תחבורה לעיר ישר בהתחלה, כדאי מאוד שיהיה ליד 'מטרו'.

ב'גולדן פארק' גם נוחתים הישראלים כשהם מגיעים לבודפשט בקבוצות ולא בקבוצות. הבעלים שלו, בראזאני, ישראלי, והמנכ"ל, עקיבא רגב, גר בכלל בראשון לציון. מה גם שקולטים שם ערוץ 1 ו -2 . אז בכלל אתה מרגיש בבית.

אף פעם לא הבנתי את הישראלים שמקטרים: "מי בכלל רוצה לפגוש ישראלים בחו"ל?" האמת שזה בכלל לא רע לפגוש ישראלים בחו"ל. לפחות בימי הטיול הראשונים כדאי להסתופף במחיצתם. מהם אתה שומע איפה אתה מקבל את השער הכי גבוה עבור הדולרים שלך, איזו חברת מוניות הכי אמינה ולא עובדת על תיירים, (עיקרון ברזל שלמדתי שם מיד : לא לקחת מונית מהרחוב. כמו בארץ, הנהג רואה שאתה תייר ותוקע מחיר מההפטרה), איפה יש מסעדות טובות ומציאות מעניינות. מישהי אפילו נתנה לי טיפ איפה לקנות חזיות טובות ונשיות ברבע מחיר מהארץ.

חוץ מזה, 'גולדן פארק', הוא אמנם מלון 3 כוכבים אבל ממש שווה כל כוכב. מבחוץ זה מבנה אירופי ישן ויפהפה עם פיתוחים וכל היתר, ומבפנים - חדיש ומחודש.

בערב, בלובי אני נתקלת בו שוב. אני שואלת אותו איפה אפשר להחליף דולרים. הוא נותן לי מיקום מדוייק ושואל: "רוצה לבוא אתי לארוחת ערב? אני נוסע לקזינו. הטקסי כבר מחכה. נאכל שם ארוחת ערב."

איך למדתי את תורת ההימורים

אני מוצאת עצמי במונית לאורך הדנובה בלילה. בודפשט על צריחיה וארמונותיה, הגשר ובניין הפרלמנט המפואר מוארים במאות פנסים שנדמים מרחוק לכוכבים קטנים .

לפרק הבא לחצו כאן