"אפשר לנצח את ערוץ 2"
ארז טל, האיש המוביל בבידור בישראל, לא מצטער שעבר לערוץ 10 המתנדנד, ועדיין מאמין שאפשר לפצח את ההצלחה של ערוץ 2. ראיון
ארז טל נבוך. בזמן שבביתו הטלוויזיוני החדש בערוץ 10 שוברים את הראש בסיבוב קריטי נוסף לחיים ולמוות, '7 לילות' מבקש ממנו לחזור לכמה שעות אל הכובע הקודם, הממשי והמרכזי יותר בביוגרפיה שלו, כאחד מעמודי התווך של ערוץ 2, בניסיון לסכם תקופה. ארז טל נבוך, כי עכשיו ערוץ 2 זה בדיוק המקום שנגדו הוא אמור להילחם. אך המצב מסובך, כי בכלל לא בטוח שיהיה מאיפה להילחם.
טל עוזב את ערוץ 2 בדיוק ביום הולדתו העשירי של הערוץ, ולפיכך הראיון מטפל גם בעבר וגם בעתיד. זו הפעם הראשונה שהוא מסביר מה דחף אותו לצעד שהדהים את כל ענף הטלוויזיה, לפני שישה חודשים, המועד שבו נטש ועבר למתחרים.
אז קודם כל, עם יד על הלב, ולאור מה שקורה בערוץ 10, היית חוזר על המהלך?
"כן. אי אפשר לדעת לאן הולך ערוץ 10. האמנתי שלמען שלום הציבור, כדאי שיהיו שני ערוצים מסחריים, ואני עדיין מקווה שזה נכון. נראה".
עשר שנים לאחור. זוכר איך הגעת לערוץ 2?
"אני ואברי גלעד עשינו את 'העולם הערב', והנה מתקשר אלי אלכס גלעדי. האמת? לא ידעתי מי זה. הוא אמר 'אני חייב לדבר איתך', ואנחנו מדברים על חודש ושבוע לפני הגשת המכרז. אמרתי לו 'אלכס, אני בקבוצה אחרת'. זה היה בחמישי אחרי הצהריים, והוא אומר לי 'ניפגש מחר בארבע'. זה כבר עורר אצלי חשד. מי פוגש אנשים בשישי בארבע? למחרת נכנסתי לחדר ענק, שבו עומד גבר גבוה עם חליפה, מחייך חיוך רחב. זה היה כמעט החיוך האחרון שלו באותה שנה. בפגישה הוא הסביר לי למה אני צריך להיות בקשת, ואמר שלמחרת בעשר בבוקר אני נותן לו תשובה. אמרתי 'זה שבת מחר', והוא ענה 'נכון'. למחרת בארבע הלכתי לפגישה הגדולה במלון דן. אלכס הסביר שיש ארבע שעות דיונים, עם עשר דקות הפסקה בכל שעה, ובשמונה בערב הולכים לאכול. בבת אחת הרגשתי שיש פה משהו אחר. מצא חן בעיני שיש סדר. עד אז הכל היה חאפר. המדהים, שהוא עמד בזה. כל 50 דקות היתה הפסקה של עשר דקות, ובשמונה בערב הלכנו לאכול. בדרך, האדם שהכרתי 24 שעות מחבק אותי ואומר: 'אנחנו נזכה במכרז'. אמרתי לעצמי, או שיש לו חזון, או שהוא משוגע. לימים הסתבר ששניהם נכונים".
ואחרי שזכיתם?
"אלכס שאל מה אני רוצה לעשות, אבל הבהיר לי שאני צעיר מדי לקבל תואר של מנהל תוכניות וקבע שאהיה משבץ תוכניות. אחר כך הגיע גם תואר מנהל התוכניות. הוא חייב את המנהלים ללכת עם עניבות וחליפה בעבודה, ומינה יועצת סטיילינג ולבוש לגבי איך באים לעבודה. הוא גם החליט שכל הגברים בערוץ יופיעו בעניבה. אפילו דודו טופז. התנהלו ישיבות שלמות על הנושא, ודודו היה מביא את המנהל האישי שלו, אביב גלעדי, שניסה להתפשר עם אלכס על צווארון סיני, וזה לא הלך".
איך נראה השידור הראשון שלך בערוץ 2?
"אלכס הציב ניידות שידור בכל מיני מקומות, ואני שובצתי לשדר מהסינרמה בשידור שהיה הזוי לגמרי. אחר כך הגשתי את 'גלגל המזל' בשידור מוקלט, לא ריגוש מי יודע מה. אחר כך הגשתי תוכנית ליום שישי בלילה, אלתור שנקרא 'הפרסומות המצחיקות בעולם'. היום לא הייתי מעלה את זה לשידור".
איך היינו מגיבים לתוכניות של אז אילו שודרו היום?
"היינו מגיבים בשילוב של נוסטלגיה ותחושת הלם תרבותי. יש דברים שניתן להתייחס אליהם בסלחנות, ויש כאלה שגם סלחנות לא תעזור. אבל היו כבר אז דברים טובים. התוכניות של דן שילון יצרו סטנדרט לכל ערוץ 2. הגודל, ההפקה, הכוח, הבומבסטיות. ערוץ 2 חייב הרבה לשילון. בשנה הראשונה שלי כמנהל תוכניות בקשת ירינו לכל הכיוונים ועשינו גם דברים איומים. 'גלגל המזל' בראשית הדרך, חבל לראות את זה אחרי ארוחה. ערוץ 2 זה כמו כלב, שנה של כלב זה שבע שנים של בנאדם. כל שנה זינקנו בהמון. ערוץ 1 נעצר בשנות ה-80, ושם התחלנו. בעשור הזה ערוץ 2 הגיע לסטנדרטים בינלאומיים, מאוד רחוק ומאוד גבוה".
איזה משכורות היו אז?
"את 20 התוכניות הראשונות של 'העולם הערב' עשינו בחינם. אחר כך קיבלתי 180 דולר לשבוע. השיא היה 600 דולר לשבוע, לשתי תוכניות. אחרי שערוץ 2 עלה כבר היה שיפור משמעותי, אבל אני לא רוצה להיכנס לסכומים".
ואם צריך לחלק את העשור של ערוץ 2 לתקופות?
"הייתי מחלק לשתיים: התקופה של אלכס ודן שילון כמנהלים, בשנתיים הראשונות, וכל מה שבא אחר כך. ולמה? השנתיים הראשונות היו ייבוש ביצות ונסיונות להתאפס. ההמשך היה מסודר ומהוקצע בהדרגה, כבר היה ממה ללמוד, היה מחקר. לשם ההמחשה, בוקר אחד הגיעו נתוני רייטינג נמוכים ברמה לא הגיונית. ישבנו חצי שעה בניסיון לשבור את הראש, ואז מישהו אמר: אולי זה בגלל שזה ערב לג בעומר. אז לא ידענו דברים שהם היום טריוויאליים. הרי בכל שנה ברור שבערב הזה כל הילדים בחוץ והרייטינג נמוך במיוחד".
בדיעבד, שיטת שלושת הזכיינים של ערוץ 2 עבדה היטב.
"כשיצאנו לדרך זה נראה רע מאוד, עקום ממגדל פיזה. יש הטוענים שדווקא העובדה הזאת מכריחה כל אחד להצטיין ביומיים שלו. יכול להיות. עובדה שערוץ 10 כזכיין אחד נתקל בקשיים".
מה הכי אהבת לעשות בערוץ 2?
"מבחינת התוצאות והעבודה, עשיתי את השנה הראשונה כמנהל תוכניות לשביעות רצון כולם ומעלה, אבל סבלתי מזה סבל גדול. זה היה כרוך בלחצים איומים, והיום שבו התפטרתי מניהול היה היום שבו בחרתי בחיים. הכי נהניתי לעשות תוכניות. ב'רק בישראל' היו הרגעים הכי שמחים, וגם בתוכניות הראשונות של 'הכספת', כשראינו שזה עובד. אני אזכיר לך שבהתחלה של 'רק בישראל' לא הבינו מה אנחנו רוצים. המפנה היה ביום העצמאות ב-98'. שמו אותנו אחרי 'פעמוני היובל', הטקס התארך בשעה ורבע ועלינו לשידור ברבע לחצות. היתה תחושה שאנחנו משדרים לאף אחד. נפשית, אורנה בנאי ואני עלינו לשידור מותשים, והיה מין שידור הזוי לגמרי, כך שאחרי 20 דקות נכנסתי להתפרצות צחוק לא נשלטת במשך יותר מדקה וחצי, עם צחוק של מטומטם. שידרנו עד רבע לאחת, ולמחרת הגיעו נתוני רייטינג מדהימים ותגובות של 'איזה כיף', 'איזה יופי'. מאותו יום 'רק בישראל' הפכה לקונצנזוס, הבינו אותה. בלילה ההוא היתה הנאה מתוך ייאוש. מישהו פעם אמר לי משפט חכם: בטלוויזיה הסוד של להצליח הוא ליהנות".
יש דברים שרצית לעשות בערוץ 2 ולא יכולת, רק בגלל שזה ערוץ 2?
"לא רוצה לאכזב אף אחד, אבל כל מה שרציתי עשיתי. נכון שאתה מתבל ומרכך לפני ואחרי, כמו שממתיקים תרופה לילד, ונכון שיש מגבלות. כמנהל תוכניות קניתי קטע וידיאו ארט של אנסמבל בת שבע. אמרו לי שאני משוגע לשים את זה בערוץ 2, אבל מצאנו איזה מוצאי חג שבו הרייטינג לא חשוב, עם 54 דקות של מחול. אם רוצים אפשר להסתדר".
יש עוד משהו שאתה אוהב לראות בערוץ 2?
"זה הערוץ היחיד שיכול להרשות לעצמו הפקות גדולות. להשקיע בספיישלים. הסיום של 'כוכב נולד' בניצנים היה מרשים במקצועיות ובלוק, בשידור חי ממקום שהוא לא קל לשידור".
בסיכום העשור לערוץ, את מי היית מסמן ככוכב הגדול שלו?
"זה עניין של תקופות. מי שחזק היום לא בהכרח חזק מחר. דן, דודו, רפי, יגאל ועוד מספר מצומצם של אנשים שהם העוגנים של ערוץ 2. אני? לא כל הזמן. בתקופות מסוימות כן. היום, על רקע מה שקורה בערוץ 10, אנחנו גם יודעים שכוכבים באים והולכים".
לאורך עשור, מי הבדרן הטוב ביותר של ערוץ 2?
"צביקה הדר. בראשית הערוץ הוא בא עם ז'וז'ו וזה הצליח היסטרית, ותסתכל עליו היום כמגיש 'כוכב נולד'".
בתוכניות אירוח?
"שילון בשנתיים הראשונות. זו תוכנית אירוח קלאסית, שעד היום ממשיכים את דרכה".
בתחום סדרות הרכש?
"'היפים והאמיצים' היא סדרת הרכש שהכי הרבה צופי ערוץ 2 ראו אותה, הכי משתלמת והכי משמעותית. אחרות באו והלכו. בימיה המפוארים היא היתה מגיעה ל-17 אחוז. היום פחות מ-10. גם זה מראה על תהליך אבולוציוני שערוץ 2 עובר".
רגע השפל?
"לא יודע".
מה עם כדורי השוקולד של טופז, או חיים יבין שפורץ לביתה של משפחה בזמן קבלת הודעה מרה?
"שני הרגעים הללו הם לא מהמצוינים. אני לא יודע אם הם רגעי השפל, בטח היו רבים אחרים".
יש משהו שאתה שונא בערוץ 2?
"קשה לי עם ההמצאה החדשה של הבאנרים שחודרים למסך ומודיעים שבעוד שלושה ימים יש גמר גדול".
מה הדבר הכי רע שהערוץ הביא איתו?
"התופעה הכי בעייתית היא שכל מי שהצטיין בתחום הטלוויזיה, נשאב לערוץ 2 בשלב כזה או אחר".
נו, זו מחמאה, לא דבר שלילי.
"זו כאילו מחמאה, אבל לא. זו תופעה שביטלה את האפשרות של ערוץ ציבורי לתת מענה ראוי. 'כלבוטק' מצליחה מאוד בערוץ 2, אבל היא היתה צריכה להיות בערוץ ציבורי, כי אז היא היתה משוחררת משיקולים של פגיעה במפרסמים. ירון לונדון וקירשנבאום עושים תוכנית מצוינת שמקומה בערוץ ציבורי, והם התגלגלו לערוץ 10. ערוץ 2 מעורר ביקורת נוקבת בגלל השפעה שלילית על השיח הציבורי, ההתנהגות שלנו והתרבות הפוליטית. זה ערוץ מסחרי וככה הוא מתנהג. הכל בצבע, במוזיקה, בפופיקים. אל תכעס עליו כי הוא מסחרי, תכעס על הלא מסחריים שלא נותנים אלטרנטיבה. בבריטניה הבי.בי.סי לוקח חצי מהצפייה ויש איזון. פה לא. ערוץ 2 נותן את הטון בכיוון התרבותי, וזו בעיה שאין קונטרה, אבל אי אפשר לבוא בטענה לערוץ 2. אל תתלונן
שכלב נובח. זה כלב".
אתה יכול להבין למה האליטה לא אוהבת את ערוץ 2?
"האליטה הישנה. החדשה היא ערוץ 2. אולי יש משהו בלתי נסבל בקליפיות, אבל זה ערוץ מסחרי. אתה יכול לשנוא את הפרסומות והמסחריות, אבל אי אפשר להקרין בפריים סרט על יעלים בעין גדי וגם לא על גירוש ספרד. זה לא יעבוד".
אתה מתאר את כובד המשקל של הערוץ. מה זה עושה לך באופן אישי? מה עובר על כוכב בערוץ 2 כשהוא יוצא לרחוב?
"אתה הופך להיות נכס ציבורי. ברחוב אנשים ניגשים אליך ומסבירים מה דעתם על המדינה, על ראש הממשלה, עליך, על כל ערוץ 2. אתה מייצג את הכל בעיניהם. עכשיו, במעבר שלי לערוץ 10, נחשפתי לקריאות 'בוגד'. אמרתי לאנשים: לא עברתי לחיזבאללה, גם אתם יכולים לעבור לערוץ 10. יש פה נאמנות כמו לקבוצת כדורגל. למחרת שידור 'רק בישראל' אנשים אומרים לי ברחוב 'למה נתת לה אתמול לרדת עליך'. יש גם התייחסויות מעיקות כמו 'למה אמרתם ככה על ראש הממשלה. מי אתם'".
זה יותר מציק או יותר שיזוף לאגו?
"כל מי שבחר בתחום הטלוויזיה יש לו כנראה סוג של בעיה. אז אם אתה כבר מחליט להיות אקסהיביציובניסט, לפחות תעשה את זה בערוץ 2".
אבל הנה, אחרי כל הדברים היפים שלך על ערוץ 2, אתה קם והולך לערוץ 10. אין בזה סוג של הבעת מחאה ומיאוס?
"לא, לא. סוג של מיצוי. בקשת הגעתי בשנה האחרונה למצב שבכל אחד מימי השידור שלהם הייתי באוויר עם 'הכספת' ו'רק בישראל'. שאלתי את עצמי, לאן הולכים מכאן. אני מחפש את האתגר הבא. המעבר לערוץ 10 מחייב אותי להשתמש בכל מה שצברתי בתוך המערכת של ערוץ 2, ולהיות חכם אפילו מזה".
בכלל יש היום ערוץ שיכול לאיים על העוצמה של ערוץ 2?
"כן, אם נפרק את המושג ערוץ 2 למרכיביו. אם מרכיבי העוצמה יהיו במקומות אחרים, אז יש סיכוי
שינצחו אותו. אם תיקח חלקים מרכזיים מהפלטפורמה, אולי לא תהיה פלטפורמה".
כלומר, לקחת מהם כוכבים?
"זה לא מספיק. צריך חשיבה על פרוגרמינג, זה דבר מאוד חשוב".
אבל נדמה שהמותג כל כך חזק, שכמעט כל דבר שישודר בו יצליח.
"לא נכון לומר שיש צפייה אוטומטית. גם העונה היו תוכניות שזכו לצפייה מועטה. 'החפרפרת' היתה מאוד מושקעת, עשו אותה לפי כל הכללים של איך זה צריך להיראות, ולא הצליח. להגיד שכל מה שיוקרן בערוץ 2 יצליח זה לא נכון באופן גורף".
אבל הנה, מיקי ויעקב שעשו 30 אחוז בערוץ 2, עושים 5 אחוז בלבד בערוץ 10.
"ברור שיש למותג כוח. זו פלטפורמה שיש לה כוח. אם תקרין סרט בר מצווה בערוץ 2, הוא יעשה 5 אחוז, כי יש את קבוצת הבוהים, אלה שבאים הביתה עייפים, משכיבים את הילדים ומדליקים טלוויזיה. קודם כל הם פותחים ערוץ 2. יש כאלה שאפילו לא יטרחו לזפזפ. גם אם אעשה את 'רק בישראל' בימיה הזוהרים ביותר בערוץ 10, היא לא תדגדג את ערוץ 2, כי צריך ליצור פלטפורמה. מיקי ויעקב? בשבוע הראשון היו להם גם 13 אחוז, הבעיה היא שאין תוכנית מעניינת לפני ואחרי".
אז איך מנצחים את ערוץ 2?
"זו לא שאלת מיליון הדולר, אלא המאה מיליון, כמו הגירעון של ערוץ 10. התשובה לא פשוטה, אבל היא כזאת: לומדים את מרכיבי הערוץ ומפרקים אותם. אתה מפרק את המתחרים, ומשתמש בחלקים שאתה יכול להביא, וגם בונה משלך. זה לא רק כוכבים, אלא פרוגרמינג, תדמית, יחצנות ושיווק מסוימים".
אחרי איזה ערוצי טלוויזיה אתה עוקב כדי לשאוב רעיונות?
"אני עוקב אחרי הערוצים האמריקאיים. יש לי בבית כמה אלפי ערוצים, אבל רובם לא רלוונטיים. אני רואה את הצרפתים, האיטלקים, האנגלים. אני מזפזפ המון ונעצר על משהו שמעניין אותי".
וסליחה על השאלה הבלתי נמנעת, איפה יהיה ערוץ 2 בסיום העשור השני?
"בטוח שיהיה ערוץ 2, אולי יהיו שניים כאלה. אף אחד לא צריך לצפות שערוץ 10 יהיה ערוץ אחר. ערוץ 2 צריך להתחרות בערוץ 2. הימים הקרובים יגידו. אם ערוץ 2 יתפתח כמו בעשור האחרון, בשנת 2013 זה יהיה מקום מאוד טוב".
גם אתה תהיה שם?
"קשה לי לדעת מה קורה איתי מחר".
לפנייה לכתב/ת 
טל בעברו בגל"צ
טל כיום
צילום שמואל יערי
מומלצים
