ההרוגים: משפחות שלמות נרצחו

לירן בן ה-4 אמור היה לחגוג ביום ראשון את יום הולדתו בגן הילדים. בשבת הוא נסע עם סבתו ברוריה (59), הוריו בצלאל (צליק, בן 30) וקרן (29) ועם אחותו התינוקת נויה לקניות בחיפה. משם המשיכה המשפחה למסעדת "מקסים" כדי לסיים את הבילוי המשותף בארוחת צהריים.

זו היתה ארוחת הצהריים המשפחתית האחרונה. רק  שעה קודם לכן שוחחו עם בני משפחתם, שנותרו בקיבוץ. רגע אחר הפיגוע -  הבינו בני המשפחה שייתכן ויקיריהם נמנים על קורבנות הפיגוע.

"קרוביהם ניסו להשיג אותם בטלפון, ומשלא ענו נסעו למסעדה", סיפר שכן, בני שילה. "במגרש החניה של המסעדה חנתה המכונית שלהם, ואמבולנסים כבר פינו את הפצועים מן השטח. הם התחילו לחפש אותם בין בתי החולים, וכשלא מצאו, הבינו שהנורא מכל קרה", סיפר אחד מחברי הקיבוץ, הילל לויתן.

בני משפחת זר-אביב הגיעו לקיבוץ יגור בשנת 1985. ד"ר פרדי, אבי המשפחה, עובד כאורטופד בבית החולים "בני ציון" בחיפה. בשנים האחרונות עבדה רעייתו ברוריה באולם "יד מגינים". בצלאל בנם למד טבחות בטבריה וקרן אשתו, חיפאית לשעבר, עבדה במשתלה של הקיבוץ. שני ילדיהם לירן בן ה-4 ונויה התינוקת בת השנה וחצי, התחנכו בגני הילדים של הקיבוץ.

הפיגוע היכה בשלושה דורות של בני משפחת אלמוג: אתמול הגיעו בני המשפחה, בראשות סא"ל (מיל) זאב אלמוג, בן 71, לשעבר המנהל המיתולוגי של בית הספר לקציני ים בעכו, למסעדה. יחד איתו היו רעייתו רותי, בניהם ושני הנכדים.

הפיצוץ הנורא פגע בכל בני המשפחה: זאב, רותי, הבן משה והנכדים אסף בן ה-10 ותומר בן ה-9 נהרגו. הבת גלית, הכלה אורלי ושניים מהנכדים נפצעו. במשך שעות ארוכות התרוצצו בני המשפחה בין בתי החולים, עד שהתבררה האמת האיומה על גורל המשפחה.

זאב ורותי הכירו במהלך שירותם הצבאי. הם נישאו והולידו שלושה ילדים. זאב, מראשוני חיל הים, היה חבר במשלחת שהביאה את הצוללות הראשונות לישראל. בין היתר פיקד על הצוללת "לוויתן", אחותה התאומה של אח"י דקר שטבעה בדרך לישראל.

רעייתו רותי עבדה בשנה האחרונה כיועצת חינוכית, עד שפרשה לגמלאות. גם הבן משה עשה את שירותו הצבאי בחיל הים. אחיינו של זאב אלמוג הוא אלוף פיקוד הדרום לשעבר, דורון אלמוג, שאיבד את אחיו במלחמת יום הכיפורים.

מארק ביאנו (29), שחלם כל ימיו להיות עיתונאי, הצליח להגשים את החלום: הוא שימש ככתב המוניציפאלי של המגזין "חדשות היום" בכבלים, באזור חיפה והצפון. במקביל, למד תקשורת לתואר שני באוניברסיטת חיפה.

לפני כשנתיים נשא לאשה את נעמי, בת 25, אשת מחשבים והדרכה. השניים יצאו לירח דבש ממושך בארצות-הברית ובאיים הקאריביים. לאחר שובו, חזר לדווח מהשטח. "משקיען ובעל מסור", סיפרו במערכת "חדשות היום". ביום חמישי הגיש בפעם האחרונה מבזק חדשות.

בשבת בצהריים קטע הפיגוע הנורא את תוכניותיהם של מארק ונעמי - שניהם נרצחו זה לצד זו. דקות ספורות לאחר הפיגוע ניסו מפיקי המהדורה לאתר אותו. רק לאחר שלא הצליחו, הבינו שמשהו קרה. מארק ביאנו הניח אחריו זוג הורים ואחות.

אסון שני פקד את בית הספר לקציני ים בעכו: במקביל לידיעה הקשה על מות המנהל לשעבר, זאב אלמוג, התברר כי ניר רגב (25), בנו של המנהל הנוכחי, סא"ל (מיל) אלי רגב, נהרג גם הוא. 

ניר רגב, סטודנט לתואר ראשון במדעי המדינה וסטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה, עמד לסיים את לימודיו בשבועות הקרובים, לאחר הגשת פרויקט הגמר. הוא עבד בסניף המקומי של בנק הפועלים במרכז הכרמל, וגר בדירה שכורה עם שני שותפים.

בשבת בבוקר הגיע רגב יחד עם ידידתו אולגה לחוף הים בחיפה, וסמוך לשעה אחת בצהרים החליטו השניים לסעוד במסעדת מקסים. הם ישבו לא הרחק מהמקום בו התפוצצה המחבלת. ניר נהרג במקום, ואילו אולגה נפצעה באורח בינוני.

אמו של ניר, אורה, צפתה בטלוויזיה בפיגוע, והבחינה לפתע ברכבו של בנה בכניסה למסעדה. היא ניסתה להשיגו בטלפון הנייד, אך בלא הצלחה. בהמשך ניסתה לברר אצל חבריו אם מישהו מהם יודע היכן הוא. אחת מחברותיו סיפרה כי שוחחה עם ניר דקות אחדות לפני הפיצוץ, והוא אכן ישב במסעדה.

בית משפחת רגב בנהריה החל להתמלא בחברים ובקרובי משפחה. "ניר היה ילד מקסים, אחד שאהב לעזור לכולם, ואנחנו עדיין מתקשים לעכל את הבשורה", סיפר אלי, אביו של ניר.

עידן הר-אבן, חברו של ניר, סיפר: "רק לפני שבוע וחצי היינו יחד בסיני. זו היתה חופשה מדהימה, שאחריה כל אחד התכונן לחזור לעיסוקים היומיומיים שלו. הטרור הפחיד, אבל כל עוד זה היה בטלוויזיה זה היה רחוק מאיתנו. לא האמנו שמישהו קרוב ייפגע. מהרגע ששמענו על ניר, אנחנו פשוט לא מסוגלים לתפוס את זה".

טובה בהט התרוצצה בין מיטות שני ילדיה בבית החולים רמב"ם. הדר בן השלוש פצוע באורח קשה בראשו וענבר בת ה-6 נפצעה באורח קל. אבי המשפחה, צבי בהט, בן 35, מצא את מותו בפיגוע התופת.

בני משפחת בהט נהגו לשבת ולאכול את ארוחת הצהרים במסעדת "מקסים" בשבתות רבות. כשהמחבלת הפעילה את המטען, עמד צבי (ציקי) סמוך לקופה כדי לשלם את החשבון, ליד השולחן נשארו לשבת אשתו ושני הילדים.

אחד מקרובי המשפחה סיפר כי לאחר הפיצוץ חילצה טובה את ילדיה וביקשה לשוב למסעדה ולחלץ את ציקי. "ברגע שאמרו לה שהוא בלי דופק - היא הבינה שהוא אינו בחיים", סיפר. 

צבי בהט עבד במשך שנים עם אביו בעסק המשפחתי. טובה, תושבת הקריות, היא חברתו הטובה של אבי אוחיון - אשר שכל את אשתו ושני בניו בפיגוע לפני שנה בקיבוץ מצר. במהלך אותה תקופה תמכה בו וחיזקה את ידיו.

"מדובר בסיפור שרק מתחיל - ואיש אינו יודע כיצד להתמודד איתו", אמר אחד מקרובי משפחת בהט בבית החולים.

אירנה בת ה-38 הגיעה למסעדת מקסים עם שני ילדיה, דיאנה בת ה-12 ורוי, בן ה-7. היא נהרגה במקום כתוצאה מהפיצוץ ילדיה נפצעו באורח קל והם מאושפזים בבית החולים רמב"ם.

משפחתה של אירנה הגיעה ארצה מרוסיה לפני למעלה מ-30 שנה והתגוררה בקריית ים. לאחר נישואיה לבעלה, אבנר, הם עברו להתגורר בקריית ביאליק.

אירנה שימשה כאחות בבית החולים רמב"ם אך נאלצה לפני מספר שנים לפרוש בשל בעיות בריאות בגבה. היא החליטה להקדיש את כל זמנה לגידול ילדיה.

אביה, ולדימיר זאב נודלמן, סיפר: "לאירנה היה קשר מיוחד עם הילדים ואנחנו עדיין לא מעכלים את האסון הנורא שקרה לנו. היא היתה אדם נפלא. בחלומות הכי שחורים שלי לא האמנתי שאני איאלץ ללוות את הבת שלי בדרכה האחרונה - במקום שהיא תעשה זאת. היא בסך הכל הלכה לאכול ארוחת צהרים עם ילדיה ולא חזרה יותר".

"אני יודע שאחי שימש כמגן אנושי", סיפר עפיף. "הוא הציל חיים של אחרים. לא משנה אם זה יהודי, מוסלמי או נוצרי, כולנו אחים". כרכבי, שהתחתן לפני כשנתיים, הניח אחריו הורים וארבעה אחים.

"הוא לא היה אמור להיות שם כלל", אמר אחיו יוסף, שהוסיף: "אף אחד לא האמין שהפיגועים יגיעו אלינו. אנחנו בהלם. המחבלים פוגעים בנו ללא הבדל - מוסלמים, יהודים או נוצרים".

נג'אר, קרוב משפחתם של שני הרוגים נוספים מהכפר פסוטה, הניח אחריו את רעייתו קרולין, בתו נטלי, הורים ואחים.

חנא נעים פרנסיס (40), תושב הכפר הנוצרי פסוטה שבגליל, היה במשך 12 השנים האחרונות המלצר הראשי במסעדת מקסים. לפני כארבעה חודשים התארס.

בזמן הפיצוץ הוא ניצב כהרגלו במרכז המסעדה, ופיקח על פעילות המלצרים. חבריו סיפרו כי היה עובד מסור, ומעולם לא החמיץ יום עבודה.