מתנות מראש העירייה
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות מנסים ראשי הרשויות להיטיב עם הבוחרים: הם דוחים גביית חובות, מוותרים כליל על ארנונה – אף שהחוק אינו מתיר להם לעשות זאת – או נותנים הנחות ענקיות. שיא המקוריות: לחברים במועצת עיריית לוד חובות ארנונה בסך 4 מיליון שקל, והם אישרו הנחות של 50 אחוז לכל החייבים
ראשי רשויות מחלקים הטבות לתושביהם שיילכו לקלפיות בסוף החודש. למשל, ראש מועצת גדרה, אלי רדיע, נתן הוראה בעל-פה למנהל מחלקת הגבייה במועצה לדחות עד אחרי הבחירות את כל פעולות האכיפה נגד תושבים החייבים כספים למועצה.
מנהל מחלקת הגבייה במועצה מטעם חברת "מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ", המנהלת את מערך הגבייה של המועצה, דיווח ב- 13 באוגוסט 2003 לממונה עליו בחברה כי "מחלקת הגבייה קיבלה הוראה בעל-פה מראש המועצה, אלי רדיע, ביום ד', תאריך 13.8.03 בשעה 13:00, לעצור את כל האכיפה בגדרה לחודשיים וחצי (עד 28.10.03 לפחות, עקב הבחירות)". חבר המועצה גדעון הנקין, המתמודד לראשות המועצה ברשימת "גדרה אחת", אמר בתגובה: "התנהלותו של ראש העיר רדיע היא שערורייתית, חמורה ובלתי תקינה, בעיקר ערב הבחירות. מה שנעשה עכשיו זה שוחד בחירות והפקרת כספי הציבור של תושבי גדרה".
תגובתו של ראש המועצה, אלי רדיע: "האחריות לתוכן המכתב ולניסוחו היא של הכותב. הוראה מפורשת בכתב על מיתון פעולות הגבייה ניתנה על-ידי חשב המועצה. פעולות הגבייה נמשכות. מעולם לא תואמו עיקולים עם ראש המועצה. העיקולים מבוצעים בחתימת הגזבר ובשיקולו".
גדרה לא לבד
אף שקופתה של עיריית קריית-גת ריקה, והגירעון המצטבר שלה עומד על כ-80 מיליון שקל, נמנע ראש העירייה של קריית-גת, אלברט ארז, לגבות חובות ארנונה בסך כמיליון וחצי שקלים מקבוצה מיוחסת של תושבים שהוא חפץ ביקרם – כך נטען בעתירה לבג"ץ שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד ראש העירייה, נגד מועצת העיר ונגד שר הפנים.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין אליעד שרגא וברק כלב, מתבקש בית-המשפט להוציא שני צווי ביניים: הראשון, נגד ראש העירייה ומועצת העיר במטרה למנוע את מחיקת החובות מקבוצת התושבים המיוחסת; השני, נגד שר הפנים, שימנע העברת מענקים לעירייה הממאנת למלא את תפקידה ולגבות חובות מתושבים. ראוי לציין כי רשימת 11 המיוחסים כוללת קבוצה של בני משפחה אחת ובעלי עסקים, שלא ידוע לגביהם כי נקלעו למצוקה כלכלית כלשהי.
"לא ניתן לראות סיבה מוצדקת לוויתור על גביית חובות ארנונה ממשפחות ומבעלי עסקים שלא עברו את ההליך הקבוע בדין של ויתור על חוב ארנונה", טוענים העותרים. במאמר מוסגר גם נטען בעתירה כי ראש העירייה רכש לעצמו מכונית פאר (מסוג "פג'ו" 607) בסכום של 246 אלף שקל, החורג מ-175 אלף השקל שמתיר משרד הפנים.
תגובתו של ראש עיריית קריית-גת, אלברט ארז: "ראש עיר אינו רשאי למחוק חובות ארנונה משום תושב, אלא אך ורק שר הפנים, באמצעות הממונה על המחוז. תמוה בעיניי כי התנועה לאיכות השלטון בחרה להגיש עתירה נגדי שבועיים לפני מועד הבחירות. יש לי הרושם כי התנועה נוצלה בידי יריביי הפוליטיים על-מנת לנגח אותי".
ארנונה בחצי מחיר
מועצת העיר לוד החליטה בחודש שעבר להעניק הנחה בשיעור של 50 אחוז לכל תושב בעיר שישלם את כל חובות הארנונה שלו. משמעות ההחלטה: מתן פרס למי שהתחמקו עד כה מלשלם את חובותיהם. ההחלטה הזאת טעונה אישור של משרד הפנים, אך דוברת המשרד מסרה בתגובה כי לא ידוע למשרד על פנייה להעניק הנחה לתושבי לוד. מכאן שלהחלטה של מועצת לוד אין שום תוקף.
דובר עיריית לוד, יורם בן-ארוש, אומר כי מטרת המבצע היתה מצד אחד לגייס כספים ומצד אחר לאפשר לתושבים שצברו חובות לשלמם בהנחה ניכרת ובכך לחזור למעגל משלמי המיסים. לדברי בן-ארוש, "אין לקשור בין ההחלטה לבחירות, שהרי ההחלטה התקבלה ברוב מוחלט של חברי מועצת העיר, שאינם מתמודדים בבחירות הקרובות. הבחירות הן רק לראשות העיר". משרד רואי-החשבון גיא גופר, יהב ושו"ת חיבר דו"ח מפורט על עיריית לוד לשנת 2002, והדו"ח הוגש במאי השנה לממונה על החשבונות במשרד הפנים. אחד הנושאים העיקריים בדו"ח זה הוא החובות של תושבי העיר לקופה העירונית. "יתרת החייבים כוללת סך של 4.02 מיליון ש"ח בגין חובות של חברי מועצת העיר". עוד מצוין בדו"ח כי 3.5 מיליון שקל מכספי החובות של חברי המועצה – שחלקם ממלאים תפקידים בכירים בעירייה – הוגדרו כחובות מסופקים ואבודים.
על הטענה כי חברי מועצת העיר שהחליטו על ההנחה נגועים – לפחות בחלקם – בניגוד אינטרסים השיב הדובר בן-ארוש: "הסדר זה, הכפוף – כאמור – לאישורו של משרד הפנים, לא יחול על חברי מועצה כלל, אם יש מישהו מביניהם שחייב לעירייה מיסים". לדברי הדובר, פנה ראש העירייה, בני רגב, במכתב לחברי המועצה החייבים כספי מיסים ודרש מהם לסגור את חובותיהם לעירייה.
ממלא-מקומו של ראש העירייה, אמיל חדד, אישר לכתבי "ידיעות אחרונות" כי הוא חייב לעירייה כ-150 אלף שקל, אך טען כי "אין אלה חובות ארנונה על הבית הפרטי שלי, אלא על נכסים שהשכרתי, ואשר דייריהם לא שילמו עליהם את המיסים, ואני תובע אותם בבית-משפט". לדברי חדד, הוא הגיע לפני כשנה וחצי להסדר פריסה עם העירייה בגובה של 2,000 שקל בחודש.
לעיריית לוד יש – על-פי הדו"ח – גירעון מצטבר ש ל כ-145 מיליון שקל. מדו"ח הביקורת עולה כי אילו היתה העירייה דואגת לאורך השנים לגבות את חובותיהם של תושבי העיר – ביניהם חברי מועצה – היו בעיותיה הכלכליות נפתרות ברובן. ד"ר יגיל לוי, המתמודד על ראשות העירייה, אמר בתגובה על נתוני החוב של חלק מחברי מועצת העיר: "אני מתחייב שלא אתן תפקיד ביצועי לחבר מועצה שלא הסדיר את חובותיו".